הדד האדומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הֲדַד הָאֲדֹמִי (נקרא גם "אֲדַד"[1]) היה איש ממשפחת המלוכה האדומית בתקופת מלכות דוד ושלמה, שנודע על פי המקרא כאחד המורדים החיצוניים בשלמה.

על פי המתואר במקראספר מלכים א' פרק י"א), ממלכת אדום נכבשה על ידי דוד, שציווה אז להרוג את כל הזכרים אשר באדום. הריגת הזכרים באדום הופקדה בידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד ונמשכה שישה חודשים, שבמהלכם הצליח הדד לברוח עם פמלייתו למצרים לאחר שעברו בארץ מדיין ובמדבר פארן.

פרעה מלך מצרים נתן להדד מקלט לגור בו. הדד שמצא חן בעיני הפרעה, חותן על ידו עם גיסתו (”אחות תחפניס הגבירה” (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"טכ') - תחפניס הוא שמה של אשת הפרעה הנ"ל) ממנה נולד לו בן שגדל ביחד עם בני הפרעה כאחד מבני האצולה לבנו קראו גנובת.

כאשר שמע הדד שדוד ויואב מתו, ביקש את רשות הפרעה לחזור לאדום, הפרעה מתרצה ושולח אותו לדרכו. הדד חוזר לארצו כמלך וניסה להתנקם בשלמה ונקרא שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה” (מלכים א' י"א, יד). המקרא לא מספר על תוצאות המרידה שהנהיג הדד בישראל אך מהמשתמע בהמשך הפרק מסתבר שהצליח הדד להדוף את שלטון ישראל מעל ממלכתו ואף להרע לשלמה (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ה).

קיים דמיון רב בין הדד האדומי למשה: שניהם ניצלו בנערותם[2] מחיסול שיטתי של זכרי עמם בידי שליט זר[3]. שניהם נמלטים ממולדתם, ונקלטים אצל מיטיב - פרעה/יתרו, הדואג למחייתם וגם מחתנם עם בת משפחתו[4]. שניהם גדלים בבית פרעה ונחשבים כמשפחת המלוכה[5], אך לבסוף מבקשים לשוב אל עמם[6]. שניהם שבים למולדתם לאחר ששמעו כי מת השליט שדיכא את עמם - דוד/פרעה[7]. המקרא אף מציין שבדרכו למצרים עבר הדד בארץ מדיין[8], לשם ברח משה.

פרשנים מודרניים ראו בדמיון זה ביקורת מקראית מרומזת על דוד ושלמה המשעבדים באכזריות את העמים סביבם בדומה לפרעה ששעבד את ישראל[9][10][11]. ביקורת כזו עשויה להתחזק לאור קשרים נוספים בין שלמה ופרעה: שלמה משעבד את ישראל בעבודת פרך[12] (הוא מטיל "מס"[13], "רודה" בעם[14], ובונה "ערי מסכנות"[15]), מתחתן עם בת פרעה[16], ומשמש כמתווך בינלאומי בהפצת סוסים מצרים[17], בעוד התורה אסרה זאת מחשש לשיבתו של העם למצרים[18].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלכים א' פרק י"א, פסוק י"ז.
  2. ^ מלכים י"א, יז לעומת שמות ב', ו
  3. ^ מלכים א, י"א, טו-טז, לעומת שמות א', טז-כב
  4. ^ מלכים י"א, יח-יט לעומת שמות ב', כ-כא
  5. ^ מלכים י"א, כ (נאמר על בנו של הדד), לעומת שמות ב', י.
  6. ^ מלכים י"א, כא-כב לעומת שמות ב', יא
  7. ^ "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם:  כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשֶׁךָ" (שמות ד יט)
  8. ^ "וַיָּקֻמוּ מִמִּדְיָן וַיָּבֹאוּ פָּארָן; וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן, וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ, וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ". (מלכים א, יא יח)
  9. ^ ד"ר יושי פרג'ון, השטנים שקמו על שלמה, באתר התנ"ך של מכללת הרצוג
  10. ^ אלחנן סמת, חטאי שלמה ונבואת העונש בפי אחיה השילוני, באתר ישיבת הר עציון, * הכותב מתאר באריכות את הדמיון, אך מסקנתו שונה.
  11. ^ פרופ' עמוס פריש, התייחסות ליציאת מצרים בראשיתו של ספר מלכים, באתר מקראנט
  12. ^ במלכים א פרק יב העם, זקני העם ורחבעם בנו מודים כולם בעול הכבד שהטיל שלמה על ישראל.
  13. ^ מלכים א, ט טו
  14. ^ מלכים א, ט כג
  15. ^ מלכים א, פרק ט פסוק יט
  16. ^ מלכים א, ג א
  17. ^ מלכים א, פרק י פסוקים כח-כט
  18. ^ "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". (דברים יז טז)
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.