הגשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור הגשת הקומץ המונח בתוך כלי השרת, לקרנה הדרומית מערבית של מזבח החיצון
תיאור מקום ההגשה בקרנה הדרומית מערבית של המזבח. (המזבח ממוקם בשרטוט בצד צפון, כדעת רבי יוסי)

הגשה היא אחת מהפעולות המתבצעות בקורבן מנחה, כהכנה לקמיצה. נוטלים את קורבן המנחה, לאחר שהונח בכלי השרת, ומגישים אותו בנגיעה לקרן דרומית מערבית של המזבח החיצון. פעולה זו מתבצעת בכל המנחות הנקמצות ונקרבות על גבי המזבח, חוץ ממנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאינן נקמצות ואינן מוקרבות על הזבח.

בניגוד לשחיטת הקרבן שהיא פעולה טכנית ונעשית גם על ידי אדם "זר" (יהודי שאינו כהן), ההגשה נחשבת לעבודה ונעשית רק על ידי הכהן. פעולה זו היא "כעין הקרבה" לעניין איסור הכנסת חולין בעזרה.[1]

יש שפירשו, שההגשה נחשבת לחלק מפעולת הקמיצה[2] ולכן היא צריכה להעשות על ידי כהן. לפי דעת ההלכות גדולות ההגשה היא מצווה בפני עצמה, ומברכים עליה.[3] והרמב"ם.[4] חולק וסובר שאין ראוי למנות כל אחת מהעבודות למצווה בפני עצמה, וכתב המשנה למלך.[5] שלפי דעתו אין לברך על כל אחת מהעבודות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"א, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ט, עמוד א'.
  3. ^ לפי פרשנות הרמב"ן בהשגות על דברי הרמב"ם במניין המצוות שורש י"ב.
  4. ^ שם
  5. ^ פרק א' מהלכות מעשה הקרבנות בשם בעל ה"לב שמח".