הגדת דרמשטאדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגדת דרמשטאדט
מידע כללי
מאת ישראל בן מאיר מהיידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1430 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגדת דרמשטאדט היא הגדה של פסח שנכתבה על ידי הרב ישראל בן מאיר מהיידלברג בסביבות שנת 1430. ככל הנראה נכתבה ואויירה באזור נהר הריינוס התיכון.[1]

תוכן ההגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדה מעטורת באיורים מפוארים שנוצרו ככל הנראה על ידי מאיירים נוצריים, ואין בינם לבין הטקסט קשר ישיר. הגדת דרמשטאדט ייחודית באיכות הכתיבה של הסופר, וכן באיכות האיורים המרשימים והצבעוניים.

באחד האיורים מופיע לוח פתיחה של "שפוך חמתך". בלוח זה מופיעות דמויות של נשים צעירות, הלומדות מתוך ספרים, יחד עם דמויות גברים. כמעט כל הדמויות המופיעות באיורי ההגדה אוחזות בספר, אולי הגדה של פסח[2]. בחלק התחתון מצויר שולחן הסדר עם מצות, סביבו נראים נשים וגברים הלומדים יחד, כאשר רובם של הגברים המאויירים בהגדה הן מבוגרים ובעלי זקן.

בעמודים נוספים מופיעות דמויות יצורי כלאיים דמיוניים, לצד איורי פרחים וצמחים, עליהם נראות דמויות המטפסות על הגבעולים. בשני העמודים האחרונים מופיעים איורים המוכרים מהתרבות הכללית באותה תקופה-סצנת ציד של צבי, וסצנת טבילה של חולים וזקנים במעיין הנעורים.

ההגדה ייחודית ויוצאת דופן בהשוואה להגדות מאותה תקופה ומאותו אזור, כמו למשל בהופעת דמויות נשיות למדניות היא תופעה ייחודית להגדה זו, לעומת הגדות אחרות בהן נשים אינן מופיעות כלל, או שהן מופיעות בצורה מעוותת, עם ראש חיה, כמו באיור מתן תורה המופיע ב'מחזור המשולש'.

בהגדות רבות מתקופה זו בתיאור שולחן הסדר מופיעה מעל השולחן ה'יודנשטרן', מנורת שמן בצורת כוכב, שאפיינה בתים יהודיים, ושימשה למקור אור בסעודות שבת וחג, אך בהגדת דרמשטאדט המבנה בו מתקיים הסדר הוא מבנה בסגנון גותי, ולא מופיעה מנורת כוכב[3]. זהו מאפיין נוסף ויוצא דופן של הגדה זו, המחזק את ההשערה שהמאיירים לא היו יהודים.

ההגדה נמצאת באוניברסיטה ובספרייה הלאומית דרשמטאדט (גר').

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mignon L. Rubenovitz, Winecup and book : the story of the Darmstädter Haggadah, Boston: Jewish Museum, Temple Mishkin Tefila, 1946. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בצלאל נרקיס, כתבי יד עבריים מצויירים, ירושלים: כתר, 1984, עמ' 153
  2. ^ Exhibit Hall - Manuscripts
  3. ^ בצלאל נרקיס, כתבי יד עבריים מצויירים, ירושלים: כתר, 1984[דרושה הבהרה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.