הגבעה הצרפתית

הגבעה הצרפתית
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1971
על שם	כנסיית סנטה אנה הצרפתית
קואורדינטות	31°48′21″N 35°14′20″E / 31.8057°N 35.238991666667°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) הגבעה הצרפתית

הגבעה הצרפתית, בשמה הרשמי גבעת שפירא, היא שכונה בצפון מזרח ירושלים, שנוסדה בשנת 1971. יחד עם צמרת הבירה מתגוררים בגבעה הצרפתית כ-7,000 איש^[1]. השכונה הוקמה על שטח שנכבש מירדן במלחמת ששת הימים. היא נבנתה במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית להר הצופים (יחד עם השכונות גבעת המבתר, רמת אשכול ומעלות דפנה), שהיה עד המלחמה מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה עממית שגויה מספרת כי הגבעה שעליה נבנתה לימים השכונה כונתה בידי הבריטים באנגלית "French Hill" (גבעת פרנץ') על שמו של חייל בכיר בשם ג'ון או דאגלס פרנץ' מימי מלחמת העולם הראשונה אך לדברים אין שחר. שם השכונה נובע מכך שאדמותיה היו שייכות לכנסיית סנטה אנה הצרפתית^[2] ולכן כינו אותה הבריטים בשם French Hill - גבעת הצרפתים. בראש הגבעה קיימו נזירים צרפתים ממסדר האבות הלבנים משק חקלאי, ובפי הערבים נקרא המקום "כרם אל-וז" ("כרם האווזים"). בעיתון הארץ מ-16 ביולי 1926, בדיווח על חנוכת מפעל המים של מעין פארה, נקראה הגבעה "גבעת הצרפתים". הכנסייה תרמה שטח קרקע להקמת מאגר מים שממנו זרמו מים לכל חלקי העיר בכוח הכבידה^[3]. השם העברי "הגבעה הצרפתית" הופיע לראשונה בעיתונות העברית ביולי 1948^[4]. בערבית רווח שם דומה: "א-תלה אל-פראנסייה".

ב-1971 ניתן לשכונה השם גבעת שפירא, על שם איש תנועת "המזרחי", השר לשעבר משה חיים שפירא. שם זה לא נקלט היטב בפי הציבור, הממשיך להשתמש בשם "הגבעה הצרפתית". הסיבה לגרסה המוטעית היא כנראה כתבה בעיתון "מעריב" מ-1971, בה נכתב על הכרזת שם השכונה כ"גבעת שפירא", וסופר שם על קצין בריטי בשם "פרנץ'" כביכול בלי לציין שום פרטים עליו^[5].

מיקום וטופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה הצרפתית שוכנת על גבעה בגובה של 838 מטר, מה שהופך אותה לשכונה גבוהה יחסית לשכונות ירושלים, ולגבוהה ביותר באזור צפון העיר. בצפון היא גובלת בכביש 1 ושכונת שועפט, במערב בכביש 60, בדרום בקריית הממשלה שבמזרח ירושלים ובקמפוס אוניברסיטה העברית שבהר הצופים ובמזרח בשכונת צמרת הבירה. ביחד עם שכונה זו, משתרעת הגבעה הצרפתית על פני 970 דונם. ברום השכונה, בגובה 838 מטר, מתרוממת גבעת תצפית, בליבה מתנשאים שני רבי קומות בשם "ברוש הגבעה" גבוהים המוקפים בשרידי חורשת אורנים.

התחבורה בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית בשכונה נחשבת למפותחת אשר חולפים בה קווי אוטובוס רבים ואף הרכבת הקלה חולפת בשכנות ומהווה עורק תחבורתי מרכזי לשכונה וליציאה מהעיר בכלל.

אם זאת בשל קרבת השכונה לכביש 9 וליציאה לכיוון ים המלח סובלת השכונה מעומס כבד ביציאה ממנה בשעות היום העמוסות.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת חציבת היסודות לבנייני המגורים שנבנו עם הקמת השכונה נתגלו שרידים ליתיים^[6] שיוחסו לתרבות האשלו-יברודית, מה שמעיד כי התיישבות אנושית קדומה במקום הייתה בתקופת האבן. בנוסף, בעת הקמת השכונה נחשפה במרכז הגבעה הצרפתית, ליד מאגר המים, שרידי מצודה (המכונה היום מצד גבעת שפירא) מתקופת הברזל. האתר נחפר על ידי הארכאולוגית אורה נגבי מאוניברסיטת תל אביב ב-1969^[7]^[8].

בנוסף, במקום בו הוקם הגשר בצומת המובילה לרמת אשכול, נתגלתה מערת קבורה עם 13 גלוסקמאות מתקופת בית שני, אחת מהן הכילה את השם: "יהוסף בן חגי".^[^{דרוש מקור]} בשכונה נחשפו גם שרידים מן התקופה הביזנטית.^[^{דרוש מקור]}.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית להקמת השכונה אושרה במועצת עיריית ירושלים בפברואר 1969^[9], כשכונה ל"יוצאי אמריקה" ביוזמת התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל^[10]^[11].

השכונה הוקמה ב-1971, על שטח שנכבש מירדן במלחמת ששת הימים. היא נבנתה, יחד עם השכונות גבעת המבתר, רמת אשכול ומעלות דפנה, במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית להר הצופים, שהיה עד מלחמת ששת הימים מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני.

בניגוד למקובל בשכונות ירושלים, רוב הבתים בשכונה נבנו כמבנים בני 6–7 קומות. היתר בניה זה היה תגובת ממשלת ישראל ל"תוכנית רוג'רס" - שיזם מזכיר המדינה האמריקני ויליאם רוג'רס, להחזרת נוכחות ירדנית סמלית לעיר.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 החלה הקמת פרויקט "ברוש הגבעה" במגרש הפנוי האחרון בשכונה^[12], על קרקע של 25 דונם בבעלות המסדר הנוצרי משמורת ארץ הקודש, קרקע אותה רכש מהמסדר הצרפתי "האבות הלבנים" ב-1960. ב-1996 נכנס המסדר לעסקת קומבינציה עם הקבלן משה סטולר לבניית חמישה מגדלים במקום בגובה של כ-20 קומות, אף על פי שבתוכנית המתאר הוגדר כשטח ציבורי פתוח. התוכנית נתקלה בהתנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, הן בשל גובה המגדלים והן מחשש לצפיפות תחבורתית בשכונה. ב-1998 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה את שינוי ייעוד הקרקע בתנאי שהיזם יבנה מתנ"ס חדש לתושבי השכונה, לפני התחלת בניית הדירות שאישרה העירייה. המתנ"ס שנבנה בסופו של דבר היה בשטח של 2,000 מ"ר בלבד במקום 4,500 מ"ר, כפי שסוכם, והיזם שילם היטל השבחה נמוך, לאחר התערבותו של ראש העירייה אהוד אולמרט^[13]. הפרויקט היה גם נושא לסכסוך משפטי בין משמורת ארץ הקודש לעורך הדין שייצג את המסדר, בטענה שעשה יד אחת עם הצד השני לעסקה; הכנסייה ויתרה בסוף על זכויותיה במקרקעין, במחיר לא משתלם. הכנסייה פתחה בחקירה, אותה ניהל שופט בית-המשפט העליון של הוותיקן, האב דוד יגר^[14] שהובילה לתביעה בסך של כ-100 מיליון ש"ח מצד הכנסייה. בית-המשפט המחוזי פסק לבסוף כי המסדר הנוצרי זכאי לקבל בפרויקט שווי של 29 דירות, בניכוי של 6 מיליון דולר^[15].

ב-2006 נחנך בשכונה פרויקט "כפר הסטודנטים", על ידי חברת אפריקה ישראל^[16]. 4 שנים קודם לכן זכתה חברת אפריקה ישראל נכסים בשותפות עם חברת מנרב אחזקות במכרז של האוניברסיטה העברית לבנייה ולהפעלה של מעונות סטודנטים. בפרויקט נבנו 11 בניינים, שטח נוסף של כ-18 אלף מ"ר למסחר וחניון לכ-450 כלי רכב. בכפר מתגוררים כ-1,000 סטודנטים, המשפיעים על אופייה הצעיר של השכונה^[17]. עוד בטרם הקמת הכפר היו קיימים בשיפוליה הדרומיים של הגבעה הצרפתית מעונות אידלסון-ברונפמן לסטודנטים, שהכילו 29 מבנים בגבהים שונים לצד בתים פרטיים, בבעלות ערבים שנשארו במקום מ-1967. ב-2012 ביקשה האוניברסיטה לצמצם את מעונות הסטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, בטענה שהיצע המעונות בקמפוס הר הצופים גדול מהביקוש^[18].

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב היותה שכונת קצה, הגבעה הצרפתית היא שכונה שלווה ושקטה. המצב הסוציו-אקונומי של דיירי השכונה הוא בינוני-גבוה, והיא נחשבת לאחת משכונות היוקרה של ירושלים, ויש בה דירות יוקרה רבות^[19]. בשל הקרבה לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מתגורר בשכונה חלק ניכר מהסטודנטים וסגל האוניברסיטה.

בגבעה הצרפתית ישנה אוכלוסייה מגוונת, בעבר רוב תושבי השכונה היו חילונים ומיעוט דתיים אך מתחילת שנות האלפיים הרבה זוגות צעירים דתיים וחרדים מתגוררים בשכונה, ובעקבות כך הוקמו בשכונה כמה קהילות דתיות פעילות מזרמים מגוונים. בשכונה מתגוררות כמה מאות משפחות ערביות, לרוב משפחות ערביות-ישראליות שעברו לירושלים מהמשולש או מהגליל, והן מהוות כ-20% מתושבי השכונה^[20]. רבות מהמשפחות הערביות גרות ברחוב ג'ורג' אדם סמית - רחוב שלפני מלחמת ששת הימים היה רחוב קטן בסמוך לשכונת שייח ג'ראח הערבית ובמהלך בניית שכונת הגבעה הצרפתית הוכלל בשטחה. הרחוב הוקם בשנת 1948 בידי משפחות פליטים מהכפר ליפתא, על אדמה שבבעלותן במקום^[21]. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, הוכפל מספר הבניינים ברחוב זה בשל הגידול הטבעי באוכלוסייתו. חלק מהמשפחות הערביות עברו אל השכונה משכונות ערביות במזרח ירושלים וכן מהגליל^[22].

מוסדות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הכנסת המרכזיים של השכונה נמצאים ברחוב ההגנה, "אהל שמואל" האשכנזי ו"נווה דוד" הספרדי. בקמפוס נמצא גם המקווה השכונתי, וכן בית מדרש וכולל אברכים.
בית כנסת "רמות ציון" ברחוב בר-כוכבא
בית הכנסת "שערי רחמים ושמחה" ברחוב החי"ל
בית הכנסת "חניכי הישיבות" ברחוב בר כוכבא
בית הכנסת "גבורת יוסף" ברחוב בר כוכבא
מכון סדנת אנוש ברחוב אצל אשר מתקיימות בו תפילות מידי שבת ובחול המועד

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר היסודי ממלכתי ע"ש "יאנוש קורצ'אק", בי"ס לחדשנות חינוכית ולאמנויות
בית הספר היסודי ע"ש פרנקל - בית הספר הקונסרבטיבי הראשון שהוקם במדינה, מרשת תל"י.
בית הספר היסודי "באר".
חטיבת ביניים "תבל".
תנועות הנוער - נוע"ם- נוער מסורתי, והנוער העובד והלומד.
בית אחווה של אלפא אפסילון פאי
שלוחת המכינה הקדם-צבאית "הירושלמית"

קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיור מוגן
מינהל קהילתי לתושבי השכונה, שכונות צמרת הבירה, גבעת המבתר ורמת אשכול - מכיל מכון כושר פרטי ומשמש כמתנ"ס.
ספרייה ציבורית תורנית
דואר ישראל
תחנת משטרה
מרכז הספורט ע"ש לרנר
מטה האו"ם בירושלים

בקרבת השכונה שוכן בית החולים הדסה הר הצופים.

בתי עסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון דן ירושלים
שני ברים: ה"איינשטיין" של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בתוך כפר הסטודנטים ו"הארטישוק" של תנועת "רוח חדשה" מאחורי המרכז המסחרי בשכונה.

בשכונה נבנה מתחם פרטי בשם ברוש הגבעה, הכולל שני מגדלי יוקרה בני 12 קומות כל אחד ומדורגים.

מחלף שער מזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלף שער מזרח, הידוע בשם "צומת הגבעה הצרפתית", נמצא בגבול הצפון-מערבי של השכונה. צומת זה הוא צומת חשוב בירושלים, המקשר בין פסגת זאב והיישובים מצפון לירושלים, מרכז העיר וכביש 1. הצומת הומה אדם ופקוק במשך רבות משעות היום, ויש בו טרמפיאדה לחיילים ולתושבי חבל בנימין. בצומת התחוללו מספר פיגועים בזמן האינתיפאדה השנייה שהחלה בשנת 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה הצרפתית באתר עיריית ירושלים
הגבעה הצרפתית (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שכונת הגבעה הצרפתית, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים
^ זאב וילנאי, ירושלים שכונות סביב לה
^ שמחת המים בירושלים, הארץ, 16 ביולי 1926
^ יונה כהן, 60 ימי מצור על הר הצופים, הצופה, 11 ביולי 1948
יונה כהן, סיור בזק בקווי היהודים, הצופה, 22 ביולי 1948
^ הגלגול הצרפתי של פרנץ האנגלי, מעריב, 12 ביולי 1971
^ ליתוס - אבן
^ נגבי א' תש"ל. שרידי מיצד ליד הגבעה הצרפתית. חדשות ארכיאולוגיות לא–לב:18
^ גבעת שפירא, מצד
^ אושרו תכניות לפיתוח הבירה, הצופה, 24 בפברואר 1969
^ רובע מגורים ליוצאי אמריקה יבנה ב"גבעה הצרפתית", על המשמר, 31 בדצמבר 1968
^ רובע מגורים ליוצאי קנדה ואמריקה יוקם במזרח־ירושלים, הצופה, 1 בינואר 1969
^ ניר חסון, סמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר הארץ, 20 במרץ 2003
^ שוקי שדה, גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2010
^ תומר זרחין, מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
^ גור מגידו, ‏המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2016
^ אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש', באתר גלובס, 11 בינואר 2009
^ רנית נחום-הלוי, האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
^ רנית נחום-הלוי, האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2012
^ רנית נחום-הלוי, הגבעה הצרפתית בדרך להתייצבות, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
^ ניר חסון, המתיחות בירושלים הותירה את נקודות המפגש בין יהודים לערבים במעמד צד אחד, באתר הארץ, 31 במאי 2021
^ עמירה הס, עיריית ירושלים מתכוונת להרוס בתי פלשתינאים, באתר הארץ, 14 באפריל 2001
^ משה שטיינמץ‏, ירושלים של בורגנים, חרדים וערבים: כך שינתה בירת ישראל את פניה, באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2016

[1] שכונת הגבעה הצרפתית, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים

[2] זאב וילנאי, ירושלים שכונות סביב לה

[3] שמחת המים בירושלים, הארץ, 16 ביולי 1926

[4] יונה כהן, 60 ימי מצור על הר הצופים, הצופה, 11 ביולי 1948
יונה כהן, סיור בזק בקווי היהודים, הצופה, 22 ביולי 1948

[5] הגלגול הצרפתי של פרנץ האנגלי, מעריב, 12 ביולי 1971

[6] ליתוס - אבן

[7] נגבי א' תש"ל. שרידי מיצד ליד הגבעה הצרפתית. חדשות ארכיאולוגיות לא–לב:18

[8] גבעת שפירא, מצד

[9] אושרו תכניות לפיתוח הבירה, הצופה, 24 בפברואר 1969

[10] רובע מגורים ליוצאי אמריקה יבנה ב"גבעה הצרפתית", על המשמר, 31 בדצמבר 1968

[11] רובע מגורים ליוצאי קנדה ואמריקה יוקם במזרח־ירושלים, הצופה, 1 בינואר 1969

[12] ניר חסון, סמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר הארץ, 20 במרץ 2003

[13] שוקי שדה, גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2010

[14] תומר זרחין, מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011

[15] גור מגידו, ‏המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2016

[16] אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש', באתר גלובס, 11 בינואר 2009

[17] רנית נחום-הלוי, האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים, באתר הארץ, 14 בינואר 2009

[18] רנית נחום-הלוי, האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2012

[19] רנית נחום-הלוי, הגבעה הצרפתית בדרך להתייצבות, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009

[20] ניר חסון, המתיחות בירושלים הותירה את נקודות המפגש בין יהודים לערבים במעמד צד אחד, באתר הארץ, 31 במאי 2021

[21] עמירה הס, עיריית ירושלים מתכוונת להרוס בתי פלשתינאים, באתר הארץ, 14 באפריל 2001

[22] משה שטיינמץ‏, ירושלים של בורגנים, חרדים וערבים: כך שינתה בירת ישראל את פניה, באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]