הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1832

‹ 1828 1836 ›
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1832
2 בנובמבר – 5 בדצמבר 1832
מועמד	אנדרו ג'קסון	הנרי קליי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית	המפלגה הרפובליקנית הלאומית
מדינת מוצא	טנסי	קנטקי
סגן	מרטין ואן ביורן	ג'ון סרג'נט
אלקטורים	219	49
מספר הקולות	701,780	484,205
אחוזים	54.2%	37.4%
חלוקת האלקטורים לפי מדינה
הזוכה: אנדרו ג'קסון

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1832 היו הבחירות ה-12 במספר בארצות הברית, ונערכו מיום שישי, 2 בנובמבר, ועד יום רביעי, 5 בדצמבר 1832. בבחירות הנשיא היוצא אנדרו ג'קסון, מהמפלגה הדמוקרטית, זכה בקלות בקדנציה שנייה מול הנרי קליי מקנטקי. ג'קסון זכה ב-219 מתוך 286 האלקטורים, וניצח את קליי, מועמד המפלגה הרפובליקנית הלאומית, ומועמד מהמפלגה האנטי-מייסונית ויליאם וירט. ג'ון פלויד, שלא היה מועמד, קיבל את האלקטורים של דרום קרולינה.

אלו היו הבחירות הלאומיות הראשונות בשביל מרטין ואן ביורן מניו יורק, שהחליף את ג'ון קלהון כסגן נשיא ארצות הברית, וכעבור 4 שנים יחליף את ג'קסון כנשיא. ואן ביורן חווה התנגדות כסגן-הנשיא מתוך מפלגתו שלו, ולכן 30 האלקטורים מפנסילבניה הצביעו לוויליאם וילקינס כסגן הנשיא.

מועמדויות

לאחר קריסת וועידות חברי הקונגרס (ועידה בה חברי הקונגרס בחרו את המועמד לנשיאות) בבחירות ב-1824, המערכת הפוליטית האמריקנית נשארה ללא שיטות לבחירת מועמדים לנשיאות, וכך נוצרה השיטה המודרנית של האסיפות הלאומיות. האספה הלאומית הראשונה הייתה שייכת למפלגה האנטי-מייסונית בבולטימור, מרילנד, בספטמבר 1831. המפלגה הרפובליקנית הלאומית והמפלגה הדמוקרטית התחילו לחקות אותם בנושא זה, וגם עשו אסיפות בבולטימור.

מועמדים של המפלגה הדמוקרטית

לנשיא ג'קסון ולסגן הנשיא קלהון הייתה מערכת יחסים לא טובה. לאחר שמזכיר המדינה מרטין ואן ביורן ושר המלחמה ג'ון איטון התפטרו מהקבינט על רקע פרשיית התחתונית, ג'קסון דרש ששאר חברי הקבינט גם יתפטרו, ובכך הוא יוכל לסלק את תומכי קלהון. קלהון תמך בכך שלמדינות יש זכות לבטל החלטות של הקונגרס. קלהון הצליח גם להכעיס את הנשיא בכך שסירב לתמוך במינויו של ואן ביורן לשגריר בבריטניה. קלהון חשב שחיסל לואן ביורן את הקריירה. באותו הזמן, לא היה ברור מי יהיו המועמדים הדמוקרטיים בבחירות. בדומה ל-1824 ול-1828, ג'קסון הועמד לבחירה על ידי מועצות של כמה מדינות, אבל הוא דאג בנוגע לאחדות המפלגתית סביב סגן הנשיא. ולכן המפלגה הדמוקרטית החליטה לחקות את המפלגות האחרות ולכנס אספה לאומית..

האספה הלאומית הדמוקרטית נערכה בבולטימור (כמו שתי המפלגות האחרות) מ-21 במאי עד ל-23 במאי. באספה נעשו כמה החלטות. ביום הראשון מונתה ועדה שתחליט על הצירים מכל המדינות. בהצבעה הראשונה, הוחלט לשלול את מחוז קולומביה מכל זכות הצבעה באספה. הוועידה גם החליטה שלכל מדינה יהיו צירים לפי האלקטורים שלה בבחירות. ההצבעה תיעשה לפי מדינות ולא לפי צירים. מועמד ימונה רק אם 2/3 מהצירים יתמכו בו. הוכרז גם על חוק רביעי, שאסר על נאומים של המועמדים, אך החוק הזה ננטש במהירות.

המועמד לנשיאות	כמות האלקטורים	המועמד לסגנות הנשיאות	כמות האלקטורים
אנדרו ג'קסון	283	מרטין ואן ביורן	203
		פיליפ ברבור	49
		ריצ'רד ג'ונסון	26

מועמדים של המפלגה הרפובליקנית הלאומית

לאחר שהמפלגה האנטי מייסונית ערכה אספה, תומכי הנרי קליי ערכו אספה דומה. מטרת האספה הייתה להעמיד את קליי לבחירה באופן רשמי ולבחור מועמד לסגנות הנשיאות. האספה נערכה מ-12 בדצמבר 1831 עד ל-15 בדצמבר בבולטימור. כשהאסיפה נפתחה, היו בה 130 צירים מ17 מדינות וממחוז קולומביה. עוד צירים הגיעו במספר הימים הבאים. באספה זאת לא יוצגו 6 מדינות, 4 מהדרום.

ביום הרביעי של האספה, כל אלקטור בחר באופן עצמאי את המועמד לנשיאות. קליי נבחר פה אחד, חוץ מציר אחד שנעדר מכיוון שהאמין שקליי לא יזכה בנשיאות ועדיף לו לחכות עוד 4 שנים. ג'ון סרג'נט נבחר כמועמד לסגנות הנשיאות כש6 צירים נעדרו.

המועמד לנשיאות	כמות האלקטורים	המועמד לסגנות הנשיאות	כמות האלקטורים
הנרי קליי	167	ג'ון סרג'נט	64
נעדרו	1	נעדרו	6

מועמדים של המפלגה האנטי-מייסונית

המועמדים האנטי-מייסוניים הראשונים רצו בבחירות האביב של 1828. הם זכו בקולות נכבדים בבחירות למועצות מדיניות. הם גם ארגנו אספה לאומית מ-11 בספטמבר 1830 עד ל-18 בספטמבר בפנסילבניה. באספה נכחו 96 צירים מ-10 מדינות ומטריטוריית מישיגן. האספה הזאת נעשתה כדי לאחד את המפלגה.

קצת יותר משנה לאחר מכן, 111 צירים מ-13 מדינות (כולן מדינות ללא עבדות חוץ ממרילנד ודלאוור) התכנסה בבולטימור. האספה הייתה האספה הלאומית הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית והיא נערכה מ-26 בספטמבר עד ל-28 בספטמבר. האנשים הבאים הגישו מועמדות:

• ג'ון מקלין (אוהיו) - שופט בבית המשפט העליון
• ריצ'רד ראש (פנסילבניה) - מזכיר האוצר לשעבר
• ויליאם וירט (מרילנד) - התובע הכללי לשעבר

הצירים נפגשו בדלתיים סגורות כמה ימים לפני פתיחת האספה, והם החליטו שם החלטות. לאחר סיבוב אחד, ויליאם וירט ניצח בהצבעה ונהיה המועמד לנשיאות.

המועמד לנשיאות	כמות האלקטורים	המועמד לסגנות הנשיאות	כמות האלקטורים
ויליאם וירט	108	אמוס אלמייקר	108
ריצ'רד רוש	1	ג'ון סי ספנקר	1
נעדרו	2	נעדרו	2

הפיצול במפלגה הדמוקרטית

בגלל חוסר ההסכמה סביב מועמדותו של ואן-ביורן, הוחלט לכנס אספה לאומית נוספת ביוני 1832, ושם פיליפ ברבור הוכרז כמועמד לסגנות הנשיאות ביחד עם ג'קסון מטעם אותו פלג של המפלגה. ברבור פרש מהתפקיד, אך עדיין אפשר היה להצביע לו ולג'קסון בחמש מדינות (אלבמה, ג'ורג'יה, מיסיסיפי, דרום קרוליינה ווירג'ינה).

הבחירות הכלליות

פוסטר שמראה את ג'קסון כמלך הדורך על חוקת ארצות הברית

קמפיין

הבחירות התרכזו סביב הבנק השני של ארצות הברית. ג'קסון, שלא חיבב בנקים וכסף מנייר, הטיל וטו על אישור הבנק והסיר מהבנק השקעות פדרליות. קליי קיווה לחלק את תומכי ג'קסון ולהשיג תמיכה מפנסילבניה, מקום הבנק. תומכיו של קליי תקפו את ג'קסון ואת השימוש שלו בזכות הוטו, והציגו אותו כ"המלך אנדרו". ההתקפות נכשלו, למרות מימון מצד הבנק, וג'קסון שכנע את האומה שהוא מגן עליהם מהאליטות. ג'קסון ניצח במרבית המדינות.

ההצבעה לנשיא				ההצבעה לסגן-הנשיא
המועמד	מדינה	מפלגה	מספר קולות האלקטורים שקיבל	המועמד	מדינה	מפלגה	מספר קולות האלקטורים שקיבל
אנדרו ג'קסון	טנסי	דמוקרטית	219	מרטין ואן ביורן	ניו יורק	דמוקרטית	189
				וויליאם וילקינס	פנסילבניה	דמוקרטית	30
הנרי קליי	קנטקי	רפובליקנית לאומית	49	ג'ון סרג'נט	פנסילבניה	רפובליקנית לאומית	49
ג'ון פלויד	וירג'יניה	עצמאי	11	הנרי לי	מסצ'וסטס	עצמאי	11
וויליאם וירט	מרילנד	אנטי-מייסונית	7	אמוס אלמייקר	פנסילבניה	אנטי-מייסונית	7
סך הכול			286	סך הכול			286

הרכב חבר האלקטורים

אופן בחירת האלקטורים	המדינות שבהן התקיים
כל מדינה מחולקת למחוזות, ונבחר אלקטור אחד לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז	מרילנד
כל אלקטור נבחר בבחירות כלליות במדינה	כל שאר המדינות
האלקטורים ממונים על ידי בית המחוקקים של המדינה	דרום קרוליינה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1832 בוויקישיתוף

• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1832, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)