הבחירות הכלליות בניו זילנד 2020

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבחירות הכלליות בניו זילנד 2020
17 באוקטובר 2020
2017
2023
אחוז החסימה: 5% או זכייה במנדט במחוז בחירה  אחוז ההצבעה: 82.2%
רשימה יו"ר מנדטים ± קולות
מפלגת הלייבור ג'סינדה ארדרן 65 19+ 1,443,545
המפלגה הלאומית ג'ודית קולינס 33 -23 738,275
מפלגת הירוקים ג'יימס שו ומראמה דייוידסון 10 2+ 226,757
ACT ניו זילנד דייוויד סימור 10 9+ 219,031
המפלגה המאורית ג'ון טאמיהרה ודבי נגאוורה-פאקר 2 2+ 33,630
* הטבלה כוללת רק רשימות שעברו את אחוז החסימה. לרשימה מלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.
ראש הממשלה היוצא ג'סינדה ארדרן
מפלגת ראש הממשלה היוצא מפלגת הלייבור
ראש הממשלה הנבחר ג'סינדה ארדרן
מפלגת ראש הממשלה הנבחר מפלגת הלייבור

הבחירות הכלליות בניו זילנד התקיימו ב-17 באוקטובר 2020 ובמהלכן נבחר הפרלמנט ה-53.

מפלגת הלייבור שבהנהגת ראש הממשלה המכהנת ג'סינדה ארדרן ניצחה בבחירות וזכתה ב-65 מושבים מתוך 120 מושבי הפרלמנט. לאחר הבחירות הרכיב הלייבור את הממשלה, שבה נכללו גם שני שרים ממפלגת הירוקים.

ביום הבחירות התבקשו המצביעים להשתתף גם בשני משאלי עם - האחד על שימוש אישי בקנאביס והאחר בנוגע להתרת המתות חסד.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לפרלמנט ה-52 שנערכו ב-23 בספטמבר 2017 הוקמה ממשלת קואליציה בתמיכת 63 חברי הפרלמנט. מרכיביה היו מפלגות הלייבור (46 מושבים), מפלגת NZ First‏ (תשעה מושבים) ומפלגת הירוקים (שמונה מושבים). בראשות הממשלה הוצבה מנהיגת מפלגת הלייבור ג'סינדה ארדרן. המפלגה הלאומית (הגדולה בפרלמנט - 54 מושבים) נותרה באופוזיציה, לראשונה מאז בחירות 2008 ולאחר תשע שנים רצופות שבהן השתתפה בחמש ממשלות.

הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות הוכרזו בינואר 2020 בהתאם לחוק לקראת מלאת שלוש שנים מהבחירות הקודמות ונקבעו ל-19 בספטמבר. באוגוסט, בעקבות פרוץ מגפת הקורונה, נדחה מועדן בחודש ל-17 באוקטובר. הפרלמנט היוצא התפזר ב-6 בספטמבר.

הבחירות בניו זילנד הן כלליות, כלומר, כל אזרח מגיל 18 (למעט אסירים), רשאי להצביע. מאז בחירות 1996 שיטת הבחירות היא יחסית ומעורבת (Mixed-member proportional): 72 מתוך 120 חברי הפרלמנט נבחרים ישירות ב-72 מחוזות בחירה. בכל מחוז נבחר המועמד שזכה במספר הקולות הגדול ביותר (גם אם לא השיג רוב קולות המצביעים במחוז). יתר חברי הפרלמנט (48) נבחרים מתוך רשימות מועמדים מפלגתיות ארציות בצורה המקנה לפרלמנט בחירה יחסית כאשר משקללים את המושבים שנבחרו במחוזות הבחירה.

מגפת הקורונה והצעדים שננקטו במדינה לשם התמודדות עמה הכבידו מאוד על ניהול מסעי הבחירות של המפלגות, במיוחד בכל הנוגע לכינוס עצרות בחירות.

החל מ-6 באוגוסט קיימו ערוצי הטלוויזיה במדינה 12 עימותים בנושאים שונים. השתתפו בהם נציגים מתשע מפלגות שהתמודדו בבחירות (על פי קריטריון זכאות שנקבע). בכל עימות השתתפו שניים עד חמישה משתתפים. ארבעה מהעימותים היו עימותי מנהיגות והשתתפו בהם מנהיגות מפלגת הלייבור והמפלגה הלאומית בלבד.

הצבעה מוקדמת התאפשרה במדינה החל ב-3 באוקטובר. השתתפו בה 1,976,996 מצביעים, למעלה ממחצית המשתתפים בהצבעה כולה.

תוצאות סקרי דעת קהל בניו זילנד בשנים 2019 - 2020, לפי מספר מושבים בפרלמנט

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המצביעים שהצביעו היה 2,919,073 - 82.24 אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה, כ-2.5 אחוזים יותר מאשר בבחירות הקודמות.

בבחירות התמודדו 17 רשימות מועמדים (מהן שש של מפלגות שקמו מ-2019 ואילך). חמש מהרשימות היו מיוצגות בפרלמנט היוצא.

נציגי חמש רשימות זכו במושבים בפרלמנט:

מפלגה מושבים
במחוזות
בחירה
מושבים
ברשימה
הארצית
סך
הכל
שינוי
מהבחירות
הקודמות
מפלגת הלייבור 46 19 65 19+
המפלגה הלאומית 23 10 33 23-
מפלגת הירוקים 1 9 10 2+
ACT ניו זילנד 1 9 10 9+
המפלגה המאורית 1 1 2 2+
סך הכל 72 48 120

מפלגת NZ First איבדה בבחירות את כל תשעה מושבי הפרלמנט שבהם החזיקה מאז בחירות 2017. המפלגה המאורית, שלא הייתה מיוצגת בפרלמנט הקודם, נכנסה לפרלמנט כמפלגה החמישית בו.

תוצאות באחוזים:

מפלגה אחוז הקולות
במחוזות בחירה
אחוז הקולות
ברשימה הארצית
אחוז
מהמושבים בפרלמנט
מפלגת הלייבור 48.07 50.01 54.17
המפלגה הלאומית 34.13 25.58 27.50
מפלגת הירוקים 5.74 7.86 8.33
ACT ניו זילנד 3.46 7.59 8.33
המפלגה המאורית 2.15 1.17 1.67
המפלגה השמרנית החדשה 1.76 1.48
NZ First‏ 1.07 4.6
Opportunities‏ 0.89 1.51
אחרים 2.73 0.02

תוצאות הבחירות ביטאו ניצחון סוחף של מפלגת הלייבור, שזכתה במספר מושבים מספיק לקיום רוב בפרלמנט ללא צורך בהרכבת קואליציה. הייתה זו הפעם הראשונה שמפלגה השיגה רוב בפרלמנט מאז שינוי שיטת הבחירות ב-1996. היה זה הניצחון השלישי בגודלו (באחוזים) בהיסטוריה של המפלגה. מועמדי המפלגה ניצחו בבחירות ב-71 מתוך 72 מחוזות הבחירה ונטלו רבים מהם מידי מועמדי המפלגה הלאומית. הצלחת המפלגה בבחירות יוחסה בעיקרה לשביעות הרצון בציבור מהאופן שבו ניהלה ממשלתה של ארדרן את ההתמודדות עם מגפת הקורונה במדינה. הפסדה של המפלגה הלאומית היה השני הגרוע ביותר בהיסטוריה שלה.

התוצאות הרשמיות של הבחירות פורסמו ב-6 בנובמבר. הפרלמנט ה-53 נפתח ב-25 בנובמבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]