הבחירות הכלליות בניגריה 2015

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2011 ניגריהניגריה 2019 ›
הבחירות הכלליות בניגריה 2015
2829 במרץ

 
מועמד מוחמדו בוהארי גודלאק ג'ונתן
מפלגה מפלגת הקונגרס הפרוגרסיבית מפלגת העם הדמוקרטית
מספר הקולות 15,424,921 12,853,162
אחוזים 53.96% 44.96%

הבחירות הכלליות בניגריה 2015 התקיימו ב-28 במרץ 2015 ובמהלכן נבחר הנשיא ונציגי בית הנבחרים והסנאט. הנשיא המכהן גודלאק ג'ונתן התמודד על כהונה נוספת של ארבע שנים, אולם הפסיד למועמד האופוזיציה מוחמדו בוהארי, שעלה לשלטון בשנות ה-80 בהפיכה צבאית. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות ניגריה שבה נשיא מכהן מפסיד בבחירות חוזרות והפעם הראשונה שבה מתחלף השלטון במדינה באופן דמוקרטי. הבחירות, שהיו אמורות להתקיים ב-14 בפברואר 2015, נדחו בשישה שבועות בשל הלחימה עם ארגון בוקו חראם בצפון-מזרח המדינה. ההצבעה בבחירות התארכה ביום אחד והסתיימה ב-29 במרץ, בשל בעיות טכניות עם הכרטיסים הביומטריים של המצביעים, שבהם נעשו שימוש לראשונה. ג'ונתן הודה בהפסדו ב-31 במרץ, עם ספירת הקולות, שמהן עלה כי הוא קיבל כ-2.5 מיליון קולות פחות מבוהארי. בבחירות התמודדו 12 מועמדים נוספים, אולם הם זכו באחוזי תמיכה שוליים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ההתקוממות של בוקו חראם

קמפיין הבחירות של שני המועמדים עסק בעיקר במלחמה בטרור. במהלך כהונתו של גודלאק ג'ונתן התגברה פעילותו של ארגון הטרור בוקו חראם בצפון-מזרח המדינה ושנת 2014 הייתה הקטלנית ביותר מאז החלה ההתקוממות ב-2009. במהלך 2014 נהרגו כ-10,000 בני אדם, בהם יותר מ-6,000 אזרחים. הארגון כבש שטחים נרחבים בצפון-מזרח המדינה והיה אחראי למעשי רצח, ביזה וחטיפת נשים ונערים המוניים, שהבולט ביותר בהם היה חטיפת הנערות בצ'יבוק בחודש אפריל. הנשיא ג'ונתן זכה לביקורת נוקבת על כך שהארגון נוחל הצלחות מול הצבא המתקדם ביותר במערב אפריקה והפופולריות שלו בקרב הציבור ירדה בעקביות, במיוחד בצפון המוסלמי. בתחילת 2015 הצטרפו למלחמה בבוקו חראם צ'אד, קמרון וניז'ר, שחששו מהתפשטות הארגון אל גבולותיהן. המבצע הצבאי המשותף הצליח להדוף את לוחמי הארגון ממעוזיהם ונשיא ניגריה ניסה לזקוף את ההצלחות בשטח לזכותו כדי לשפר את מעמדו.

מוחמדו בוהארי, שבעבר קרא להחלת חוקי השריעה בצפון המדינה, הבטיח במהלך הקמפיין למגר את הארגון תוך זמן קצר. הוא טען כי הארגון מעוות את האסלאם והבטיח כי לא ינהל עמו שיחות שלום. כמו כן, הוא התנגד לעובדה שצ'אד מובילה את הלחימה בבוקו חראם והצהיר כי תחת שלטונו המשימה תוטל על צבא ניגריה.[1]

ב-8 בפברואר 2015, שישה ימים לפני מועד הבחירות המקורי, הודיעה ועדת הבחירות הלאומית של ניגריה כי היא דוחה בשישה שבועות את הבחירות במדינה. הוועדה נימקה זאת בשל הצורך לאפשר לכוח האזורי להיערך ולתגבר את האבטחה באזורים בצפון המדינה שתחת שליטת בוקו חראם.

ב-26 במרץ, יומיים לפני פתיחת הקלפיות, דחה בית המשפט דיון בעתירה נגד בוהארי, שנועדה למנוע ממנו להתמודד בבחירות, עד ה-22 באפריל. תומכיו של הנשיא ג'ונתן ניסו לפסול את יריבו העיקרי על בסיס הטענה שבוהארי זייף את תעודת התיכון שלו.[2]

מהלך הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות החלו ב-28 במרץ בשעה 7:00 בבוקר ו-120,000 תחנות הצבעה נפרסו ברחבי המדינה. עם זאת, ההצבעה התארכה ביום נוסף באזורים שבהם היו בעיות טכניות עם קוראי הכרטיסים הביומטריים. כמו כן, ביום הראשון של ההצבעה רצח ארגון בוקו חראם 14 בני אדם בצפון-מזרח המדינה - שלושה מהם במדינת יובה ובמדינת גומבה השכנה נרצחו 11 בני אדם נוספים, בהם מועמד לקונגרס של ניגריה מטעם האופוזיציה. בנוסף לכך, נפרץ האתר הרשמי של ועדת הבחירות הלאומית בידי קבוצה שמכנה את עצמה "צבא הסייבר של ניגריה". על פי נתוני ועדת הבחירות של ניגריה, בשני ימי ההצבעה ניצלו 29,432,083 אזרחים את זכותם הדמוקרטים והלכו לקלפי, אך אחוז ההצבעה היה נמוך ועמד על 42.76% מכלל בעלי זכות הבחירה.

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמד מפלגה מצביעים %
מוחמדו בוהארי מפלגת הקונגרס הפרוגרסיבית 15,424,921 53.96
גודלאק ג'ונתן מפלגת העם הדמוקרטית 12,853,162 44.96
אדביי אייני ברית אנשי אפריקה 53,537 0.19
גניו גלדימה מפלגת בעלי הברית של ניגריה 40,311 0.14
סאם אקה מפלגת האזרחים העממית 36,300 0.13
רופוס סלאו ברית למען הדמוקרטיה 30,673 0.11
מאני אחמד הקונגרס הדמוקרטי האפריקני 29,666 0.10
אלאגואה צ'ינדו מפלגת העם של ניגריה 24,475 0.09
מרטין אונובו מפלגת הפיוס הלאומי 24,455 0.09
טונדה אניפווסה-קלני ברית ההסכמה 22,125 0.08
צ'קאווס אוקורי המפלגה הפרוגרסיבית המאוחדת 18,220 0.06
קומפורט סונאייה מפלגת KOWA 13,076 0.05
גודסון אוקוייה המפלגה הדמוקרטית המאוחדת 9,208 0.03
אמברוסה אלברט אוורו מפלגת התקווה 7,435 0.03
קולות פסולים 844,519
בסך הכל 29,432,083 100
בעלי זכות הצבעה/אחוז הצבעה 68,833,476 42.76
מקור: INEC

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]