הבזאר הגדול

הבזאר הגדול
Kapalıçarşı
מידע כללי
סוג באזאר, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פאתיח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°00′38″N 28°58′05″E / 41.010580555556°N 28.967933333333°E / 41.010580555556; 28.967933333333
www.kapalicarsi.org.tr
(למפת איסטנבול רגילה)
 
הבזאר הגדול
הבזאר הגדול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חנות מוצרי קרמיקה בשוק
שער באיזיט בצידו המערבי של הבזאר הגדול
השדרה המרכזית בבזאר (Kalpakçılar Başı Caddesi)

הבזאר הגדול או הבזאר המקורהטורקית: Kapalıçarşı) הוא שוק ברובע אמיננו שבאיסטנבול, הנחשב לאחד השווקים המקורים הגדולים בעולם. הוא משתרע על פני 58 רחובות בגבעה השנייה באיסטנבול, יש בו כ-3,000 חנויות, ומבקרים בו בין 250,000 ל-400,000 קונים מדי יום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הבזאר הקים הסולטאן מהמט השני בין השנים 1461-1455, והוא הורחב באופן משמעותי במהלך המאה ה-16 על ידי סולימאן הראשון. הבזאר שימש לצרכים מקומיים וגם כנקודת מעבר בין סחורות מהמזרח לתוך אירופה.

ב-1894 שופץ לאחר שניזוק ברעידת אדמה, ולפי סקר כלל באותה עת לא פחות מ-4,399 חנויות, 2,195 בתי מלאכה וכ-500 מחסנים[1]. נוסף על החנויות יש כיום בבזאר המקורה חמישה מסגדים, בית ספר וכ-40 אכסניות.

מבנה הבזאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוק ידוע בעיקר בשל חנויות התכשיטים, הקדרות, התבלינים והשטיחים שבו. רבות מהחנויות בשוק מיועדות כיום לתיירים, ועליהן נוספו מסעדות ובתי קפה רבים, אך יש בו גם חנויות ששמרו על צביונן המקורי.

בשוק שני בדסטנים - "הבדסטן הפנימי" (İç bedesteni) במרכזו ואשר שימש לאחסון ולממכר הסחורות היקרות ביותר בשוק (תכשיטים, אבני חן ואריגים יקרים), ו"בדסטן הסנדלים" (Sandal bedesteni) מהמאה ה-16 בפינה הדרום-מזרחית של הבזאר, ששימש למכירות פומביות.

אל הבזאר מובילים 18 שערים, וארבעה מהם הניצבים בארבעה כיוונים שונים נחשבים לשערים העיקריים. אל שערים אלה מובילים שני רחובותיו הראשיים של הבזאר - האחד חוצה את אותו מדרום לצפון במרכזו, והאחר ממזרח למערב בצידו הדרומי. השערים הם "שער השוק" (Çarşıkapı) בדרום, שער באיזיט (Beyazıt kapı) המוליך אל מסגד באיזיט (Bayezid Camii) במערב, "שער הנפחים" (Kuyumcular kapı) המוביל אל מסגד נורואוסמנייה (Nuruosmaniye Camii) במזרח ו"שער אריג'ילר" (Örücüler kapı) המוביל לכיוון קרן הזהב בצפון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טורקיה הקלאסית, גילי חסקין ושרון טלמור, 1989