האסכולה השאפעית
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | אסלאם |
| זרם |
אסלאם סוני  |
| מקור השם |
מוחמד אבן אידריס א-שאפעי |
| מייסד |
מוחמד אבן אידריס א-שאפעי |
| ארגונים ופעילות | |
 | |
| העולם המוסלמי; תפוצת האסכולה השאפעית מסומנת בכחול | |
  | |
האסכולה השאפעית (בערבית: المذهب الشافعي, בתעתיק מדויק: "אלמד'הב אלשאפעי") היא אחת מארבע האסכולות ההלכתיות הקיימות במשפט המוסלמי הסוני. האסכולה קרויה על שמו של האימאם מוחמד אבן אידריס א-שאפעי אשר מת במצרים בשנת 820 לספירה. בפועל עוצבה האסכולה השאפעית על ידי שני תלמידיו של אלשאפעי, אסמאעיל אל-מזני שמת בשנת 877 ואל-רביע אל-מראדי שמת בשנת 883, אשר כתבו את הספרות המשפטית הראשונה של האסכולה אשר עיצבה את שיטת המשפט הרווחת באסכולה.
האסכולה השאפעית נחשבת שמרנית ובמיוחד כאשר העדיפה להשתמש בחדית' כמקור עיקרי במשפט המוסלמי והגבילה את השימוש בקיאס (אנ') (היקש) ובשיקול הדעת רק לנושאים אשר החדית' לא התייחס אליהם. כמו כן, החדית' ובמיוחד בגלל כמותו הגדולה היה כלי חשוב בידי חכמי ההלכה השאפעים על מנת לבטל את תוקפם המשפטי של פסוקים מתוך הקוראן שנראו סותרים לעמדות הלכתיות שהתחברו בידי חכמי ההלכה, על רקע השינויים החברתיים וההיסטוריים אשר עברה החברה המוסלמית במהלך ימי הביניים ובעת החדשה.
האסכולה נפוצה במדינות סוריה, ירדן, בקרב הפלסטינים וערביי ארץ ישראל, ובאזורים הצפוניים של מצרים ודרום תימן. כמו כן הצליחו סוחרים שאפעים להפיץ את האסכולה בקרב תושבי אינדונזיה ומלזיה. במקביל, איבדה האסכולה השאפעית את מעמדה הדומיננטי בערב הסעודית כאשר עלו הווהאבים לשלטון אשר ברובם השתייכו לאסכולה החנבלית, וניהלו רדיפות קשות נגד השאפעים, במיוחד באזור החג'אז. הווהאבים קשרו אותם עם תנועות סופיות שהתנגדו לשלטון הווהאבי.
על פי הערכות מסוימות[דרושה הבהרה], האסכולה השאפעית היא השנייה בגודלה במספר המוסלמים אשר משתייכים אליה[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האסכולה השאפעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
