האכסדרה הגדולה בתדמור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אכסדרה, אתר ארכאולוגי  |
| מיקום |
תדמור |
| מדינה |
סוריה |
| הקמה ובנייה | |
| חומרי בנייה |
אבן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות רומית |
| קואורדינטות | 34°33′02″N 38°16′07″E / 34.5505°N 38.2687°E |
  | |
.jpg)
האכסדרה הגדולה בתדמור היא שדרת עמודים בשדרה המרכזית של העיר העתיקה בעיר תדמור במדבר הסורי, בסוריה. האכסדרה נבנתה במספר שלבים במאות ה-2 וה-3 לספירה. אורכה של השדרה הוא יותר מק"מ והיא הייתה מקושרת למקדש בל בצידה הדרומי של העיר, לשער המערבי ולמקדש הקבורה בצידה הצפוני-מערבי. השדרה היא חלק מאתר מורשת עולמית של העיר תדמור.
על פי דיווח מתחילת חודש אוקטובר 2015, הקשת המונומנטלית שהייתה חלק מהשדרה נהרסה על ידי ארגון המדינה האסלאמית.[1][2]
השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרת העמודים מחולקת משלושה חלקים שנבנו בנפרד במהלך המאה ה-2 והמאה ה-3. החלק המערבי של השדרה הוא העתיק ביותר והוא מתחיל בשער המערבי ליד מקדש הקבורה. החלק המזרחי נבנה שני והתחיל בקשת המונומנטלית במרכז העיר העתיקה עד לכניסה למקדש בל. החלק המרכזי בשדרה נבנה האחרון במטרה לקשר בין שתי שדרות העמודים האחרות, הוא מתחבר עם החלק המערבי בטטרפילון הגדול ואל החלק המזרחי בקשת המונומנטלית.
שדרת העמודים מורכבת מעמודים קורינתיים שנבנו מ-6–8 גלילי אבן. על העמודים עוטרו בחלקם האמצעי במדף מדורג מאבן שנשאו כתובות הקדשה. המדפים שימשו להנחת פסלוני ברונזה של דמויות חשובות. על עמוד בחזית התיאטרון הרומי נמצאה כתובת ארמית ויוונית, המוקדשת לג'וליוס אורליוס זנוביוס (Julius Aurelius Zenobius) אביה של המלכה זנוביה, הכתובת מתוארכת לשנים 257–267 לספירה.
השדרה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרת העמודים המערבית היא השדרה הראשונה שנבנתה. כתובות שנמצאו על חלק מהעמודים אישרו שהעבודות על שדרה זאת התחילו לפני 158 לספירה. העמודים בשדרה הונחו בקו ישר מכיוון צפון-מערב לכיוון דרום-מזרח ואורכה 500 מטר, זאת השדרה הארוכה ביותר מכל השלוש. הרוחב של השדרה אינו אחיד. החלק המרכזי הוא ברוחב של 11.7 מטר, ואילו שני צידי השדרה (המדרכות) הם ברוחב 7 מטר כל אחד. השער המערבי, ששימש כיציאה המערבית של השדרה, נבנה בסוף המאה ה-2. שדרה זאת מחוברת גם בזווית ישרה לשדרה רוחבית נוספת אשר מגיעה לשער דמשק בדרום.
השדרה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרת העמודים המזרחית התחילה בקשת המונומנטלית והיא נמתחת מכיוון צפון-מערב לכיוון דרום-מזרח לכיוון הפרופילאה של מקדש בל. בניית השדרה החלה לאחר סיום הפרופילאה ב-175 לספירה והיא נמשכה עד תחילת המאה ה-3 לספירה. חלק זה הוא הרחב ביותר באכסדרת העמודים הגדולה. רוחב החלק המרכזי הוא 22.7 מטר, ורוחב המדרכות הוא 6.7 מטר. פינת הטמנוס (תחום מקודש המובדל באמצעות קיר) של מקדש נבו נהרס כדי לאפשר תצפית ישירה על הקשת המונומנטלית מתוך החלק המערבי וגישה רחבה ונוחה יותר לחלק המוביל למקדש בל. בשלב מאוחר יותר הוסף לחלק זה נימפאום בחלק שבין מקדש בל למקדש נבו. הקשת נבנתה בתקופת מלכותו של הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס שמלך בין השנים 193–211 לספירה.[3]
השדרה המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרת העמודים המרכזית משתרעת ממזרח למערב. היא נבנתה כדי לקשר בין שתי השדרות הקדומות יותר. העבודה על הקמת השדרה החלה באזור הקשת המונומנטלית בחלקה הראשון של המאה ה-3 לספירה. השדרה מגיעה עד לטטרפילון ששם הוא מתחבר לשדרה המערבית ברחבה סגלגלה. השדרה המרכזית היא חלק חשוב בעיר יחד עם מספר מבני ציבור סביבו כמו התיאטרון הרומי, המרחצאות של דיוקלטיאנוס ומקדש נבו. רוחב השדרה המרכזית נע בין 14 מטר ליד הטטרפילון ל-10 מטר כשהיא מגיעה לקשת המונומנטלית. רוחב המדרכות גם משתנה בין 7-6.3 מטר במדרכה הצפונית ל-8.95-6.8 מטר למדרכה הדרומית.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
- Syria & Lebanon. Ediz. Inglese ספר של לונלי פלאנט, מאת Terry Carter,Lara Dunston,Amelia Thomas, עמ' 208
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Islamic State Destroys Ancient Palmyra Arch, Syrian Activists Say באתר וול סטריט ג'ורנל, 5 באוקטובר 2015
- ^ דאעש פוצץ את שער הניצחון בתדמור, אתר ynet, 5 באוקטובר 2015
- ^ Monuments of Syria: A Guide, עמ' 214