האי גריניארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי גריניארד
נתונים גאוגרפיים
מיקום מינץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 57°53′N 5°28′W / 57.89°N 5.47°W / 57.89; -5.47
שטח 1.96 קילומטר רבוע
אורך 2 קילומטר
רוחב 1 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 0
אזור זמן UTC+0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האי גריניארדאנגלית: Gruinard Island; בגאלית סקוטית: Eilean Ghruinneard; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: ‎[ɡrɪnjərd][1]) הוא אי קטן, בלתי מיושב, השייך לסקוטלנד. צורתו אליפטית בקירוב, אורכו כ-2 ק"מ ורוחבו כ-1 ק"מ.[2] בנקודה הקרובה ביותר ליבשת, האי מרוחק רק 1.1 ק"מ מחוף האי הבריטי. במשך כחצי מאה האי היה מזוהם בגחלת (אנתרקס) כתוצאה מניסוי בנשק ביולוגי.

אתר ניסויים בנשק ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, שימש האי גריניארד כאתר ניסויים בנשק ביולוגי.[3] בשנים אלו, הממשלה הבריטית ביקשה לבדוק את ההיתכנות של מתקפה ביולוגית בעזרת גחלת. הממשלה ביקשה לבדוק את מידת הפגיעות של בריטניה בפני מתקפה גרמנית, ואת היכולת לתקוף את גרמניה בנשק זה.[4]

לצורך ניסויים בגחלת, היה צריך למצוא שדה ניסוי שעלול להיות מזוהם למשך שנים ארוכות. האי גריניארד נמצא מתאים והממשלה הבריטית רכשה אותו בכפייה מבעליו.[5]

זן הגחלת שנבחר לניסוי באי גריניארד היה זן אלים במיוחד בשם "Vollum 14578", אשר נקרא על שם R. L. Vollum, פרופסור לבקטרילוגיה באוניברסיטת אוקספורד, שסיפק את החידק לניסויים.[6] שמונים כבשים נלקחו לאי, והאי הופצץ בפצצות מלאות בנבגי גחלת, קרוב למקום בו שהו הכבשים. הכבשים חלו בגחלת והחלו למות ימים אחדים לאחר החשיפה.[3] חלק מהניסויים תועדו בסרטי 16 מ"מ צבעוניים, אשר נשארו מסווגים עד 1996. סרטון אחד מראה פיצוץ של פצצת גחלת תלויה על תורן גבוה. כשהפצצה מתפוצצת, ענן בגוון חום נראה נישא לעבר הכבשים. סרטון מאוחר יותר מתעד את שריפת גופותיהן של כבשים נגועות בגחלת, לאחר סיום הניסוי.[7]

מדענים בריטיים הסיקו לאחר השלמת הניסויים, שהפצת כמות גדולה של נבגי גחלת תגרום לזיהום יסודי של ערים גרמניות, ותותיר אותן בלתי ניתנות ליישוב למשך עשורים.[3] מסקנות אלו אוששו על ידי הניסיונות המוקדמים לטהר את האי, ניסיונות אשר נכשלו עקב העמידות הגבוהה של נבגי הגחלת. במשך שנים ארוכות, טיהורו של האי עד למצב שיאפשר גישה לציבור הכללי נחשב יקר מדי ומסוכן מדי לביצוע. האי גריניארד הושם בהסגר לזמן בלתי מוגבל. ביקורים באי נאסרו כליל, למעט בדיקות תקופתיות למדידת רמת הזיהום.

מבצע "קציר אפל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 עיתונים בריטים החלו לקבל מכתבים תחת הכותרת Operation Dark Harvest ("מבצע קציר אפל"), ובהם דרישה מהממשלה לטהר את האי. המכתבים טענו כי "צוות של מיקרוביולוגים משתי אוניברסיטאות" עלה לאי ואסף כ-130 ק"ג של אדמה. הקבוצה איימה להשאיר דוגמיות מהאדמה המזוהמת "במקומות מתאימים אשר יבטיחו את היעלמותה המהירה של אדישות הממשלה ואת החינוך המהיר באותה המידה של הציבור הכללי". באותו היום, חבילה אטומה של אדמה הוצבה מחוץ למכון מחקר צבאי; בדיקות הראו שהאדמה הכילה חיידקי גחלת.

ימים אחדים לאחר מכן, חבילה אטומה נוספת של אדמה הושארה בעיר בלאקפול (Blackpool), בה התקיימה באותה העת הוועידה השנתית של מפלגת השלטון השמרנית. אדמה זו לא הכילה גחלת, אך דווח שהיא דומה לסוג האדמה שנמצאת באי.[8]

טיהור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1986, ממשלת בריטניה עשתה מאמץ נחוש לטהר את האי. 280 טון של תמיסת פורמאלדהיד מדולל ב-2000 טון מי ים רוססו מעל כל רחבי האי. באזורים המזוהמים ביותר, השכבה העליונה של האדמה הנגועה הועברה מהאי בתיבות אטומות. בשלב זה העלו לאי עדר של כבשים והן נותרו בריאות. ב-24 באפריל 1990, לאחר 48 שנים של סגר, ו-4 שנים לאחר הטיהור, מייקל ניוברט, שר זוטר במשרד ההגנה, ביקר באי והכריז על בטיחותו, על ידי הסרת שלטי האזהרה האדומים מהמקום.[3] נכון לאוקטובר 2007, לא נצפו מקרים נוספים של מחלת הגחלת בכבשים שעל האי.

בתאריך 1 במאי 1990, האי נרכש על ידי יורשיו של הבעלים המקוריים, תמורת סכום המכירה המקורי - 500 ליש"ט.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האי גריניארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G.M. Miller, BBC Pronouncing Dictionary of British Names (London: Oxford UP, 1971), p. 65.
  2. ^ United States National Research Council (2005). Reopening Public Facilities After a Biological Attack: A Decision-Making Framework. Washington, D.C.: National Academies Press. p. 196. ISBN 978-0-309-09661-4.
  3. ^ 1 2 3 4 Britain's 'Anthrax Island', BBC
  4. ^ Living with anthrax island, BBC, 'In 1942 it became the focus of the UK's secret effort to find a weapon capable of defeating the Nazis.', '"I understand Winston Churchill was very keen on using anthrax," says local historian Donald McIntyre. "He didn't see why the devil should have all the best weapons."'
  5. ^ Pearson, Dr. Graham S. (October 1990) "Gruinard Island Returns to Civil Use " The ASA Newsletter. Applied Science and Analysis. Inc. Retrieved 12 January 2008.
  6. ^ United States exports of biological materials to Iraq: Compromising the credibility of international law, Geoffrey Holland, University of Sussex, 'Anthrax was the weapon of choice and between 1942 and 1943 [Dr Paul Fildes'] team from Porton Down took over the remote Scottish island of Gruinard, where they exploded a series of anthrax-laden bombs, testing their killing efficiency using sheep', 'Dr Fildes obtained this anthrax from Prof R L Vollum – Professor of Bacteriology at Oxford University',
  7. ^ Anthrax Island - Sonicbomb.com
  8. ^ "Dark Harvest". Time Magazine. 9 בנובמבר 1981. נבדק ב-1 בפברואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Pearson, Dr. Graham S. (October 1990) "Gruinard Island Returns to Civil Use " The ASA Newsletter. Applied Science and Analysis. Inc. Retrieved 12 January 2008.