האירוע המסיני
האירוע המסיני הוא אירוע גאולוגי שבמהלכו נסגר מצר גיברלטר לזרימת מים, וכתוצאה מכך התייבש הים התיכון כמעט לחלוטין. האירוע התרחש בסוף תקופת המיוקן לפני כ-6 מיליוני שנים. בעקבות ההתייבשות נותרו מהים התיכון מספר אגמי מלח רדודים שהושקעו בהם מינרלים אופייניים, דוגמת גבס והליט.
האירוע נקרא על שם העיר מסינה בסיציליה שבקרבתה נמצאו סלעי משקע המעידים על קיום אגמים מלוחים בתקופה זו. קידוחים בקרקעית הים התיכון ומדידות סייסמולוגיות מספקים עדויות חד-משמעיות לקיומו של האירוע המסיני.
מאזן המים בים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללא קישור מימי לאוקיינוס האטלנטי מתקיים בים התיכון מאזן מים שלילי, כלומר קצב ההתאדות גבוה מקצב כניסת המים המתוקים לתוכו. הדבר נובע מכך שהים התיכון שוכן באזור אקלימי חם ויבש למדי (אקלים ים תיכוני) וכמות המשקעים שיורדים עליו איננה גדולה. גם ספיקת הנהרות שנשפכים לים התיכון, במיוחד אלו שמגיעים מאפריקה, נמוכה למדי. הקישור לאוקיינוס האטלנטי באמצעות מצר גיברלטר שומר על גובה פני ים השווה לזה של האוקיינוסים. עם זאת, קצב ההתאדות הגבוה גורם למליחות מי ים גבוהה בים התיכון יחסית למליחות הממוצעת באוקיינוסים.
סגירת מצר גיברלטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך עשרות מיליוני השנים האחרונות, נע הלוח האפריקאי לכיוון הלוח האירו-אסיאתי כחלק מתהליכי טקטוניקת הלוחות. באזור מצר גיברלטר, החלקים היבשתיים של שני הלוחות כבר כמעט נוגעים האחד בשני מזה מספר מיליוני שנים. לפני 5.96 מיליוני שנים, גרמו תזוזות טקטוניות מקומיות יחד עם ירידת גובה פני הים באוקיינוסים כתוצאה מהצטברות קרח בקרחונים לסגירה חלקית של המצר במה שמכונה האירוע המסיני. בעקבות הסגירה החלקית ירד גובה פני המים בים התיכון במאות מטרים, וריכוז המלח בו עלה באופן משמעותי.
לפני כ-5.8 מיליוני שנים נוצר נתק מוחלט בין שני גופי המים. עם המשך ההתייבשות, כל שנותר מהים התיכון בשיא האירוע היה מספר אגמי מלח. מפת סלעי המשקע מתחת לקרקעית הים התיכון ועל חופיו מצביעה על המצאותם של ארבעה אגמי מלח רחבי ידיים בתקופה זו ועוד מספר גדול של אגמים קטנים[1]. חופי האגמים הללו נמצאו בעומק כמה קילומטרים מתחת לפני הים באוקיינוסים. לצורך השוואה, חוף ים המלח, המקום הנמוך בעולם (נכון ל-1 באפריל 2024), נמצא -438.64 מטר מתחת לגובה פני הים.
שינויי גובה משמעותיים שכאלה גרמו לשינויים דרסטיים בטמפרטורה. מפל הטמפרטורה באוויר יבש, כפי שהיה כנראה באזור הים התיכון, הוא קרוב ל-10°C לכל קילומטר. בעומק של 4 קילומטר, שינויי האקלים יכולים להגיע לעד 40°C מעל לטמפרטורה בגובה פני הים. מסיבה זו נראה כי באזורים העמוקים ביותר שהתייבשו הגיעה הטמפרטורה עד ל-80°C.
סלעי המשקע שהושקעו באגמי המלח היו גבס ומלח בישול המורכב מהמינרל הליט. ניתן למצוא אותם כיום בקידוחים עמוקים מתחת לקרקעית הים התיכון. מדידות של החזרת גלים סייסמיים משכבה שמצויה מתחת לקרקעית הים התיכון סיפקה עדות מוקדמת לקיום הסלעים הללו בשנת 1961. הקידוחים הראשונים שסיפקו ראיות חד-משמעיות לעבר הגאולוגי של הים התיכון בסוף תקופת המיוקן נעשו ב-1970.
בעת האירוע המסיני התחתרו הנהרות הזורמים לים התיכון לעומק של קילומטרים מתחת למפלס הנוכחי שלהם, ויצרו קניונים שגובה קירותיהם עמד על כמה קילומטרים. קניונים קדומים כאלו התגלו מתחת לנהר הנילוס, נהר האברו ונהר הפו. סלעי משקע אופייניים לנהרות שמעידים על קניונים נוספים התגלו בסוריה ובארץ ישראל. כך למשל, עומקו של קניון באר שבע-עזה שכיום קבור מתחת לפני הקרקע, הגיע לקילומטר וחצי במוצאו.
שיא האירוע המסיני, שבמהלכו היה נתק מוחלט בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, נמשך כ-300 אלף שנים. האירוע הסתיים לפני 5.33 מיליוני שנים. מבחינה גאולוגית מציין סיומו של האירוע המסיני את סיום תקופת המיוקן ותחילת תקופת הפליוקן. בתקופה זו הפך האקלים לחם וגשום יותר; הקרחונים נמסו חלקית וגובה פני המים באוקיינוס האטלנטי עלה. ככל הנראה, התרחשה גם תזוזה טקטונית מקומית ומצר גיברלטר נפתח מחדש. קיימות הערכות שונות לגבי קצב המילוי של הים התיכון. יש המעריכים שהוא התמלא תוך פרק זמן קצר של כ-100 שנים בלבד[2]. אם הערכה זו נכונה, ספיקת המים דרך המצר בעת המילוי הייתה כ-950,000 מטר מעוקב לשנייה, בערך פי 400 מספיקת מפלי ניאגרה כיום.
היות ותזוזת הלוח האפריקאי צפונה נמשכת, קיימת אפשרות שמצר גיברלטר ייסגר שנית. אם התנאים האקלימיים באגן הים התיכון לא ישתנו עד אז, סגירת המצר עשויה לגרום להתייבשות חוזרת של הים התיכון, אם כי תזוזת הלוח הערבי עשויה לפותחו לכיוון ים סוף.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם ריאן, וולטר פיטמן, המבול של נוח, הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 68–85
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיכום של פרטים אודות האירוע המסיני (באנגלית)
- סיבות אפשריות להתרחשות האירוע המסיני (באנגלית)
- תיאור של הממצאים הגאולוגיים המעידים על האירוע המסיני (באנגלית)
רן לוי, כשהים התיכון הפך למדבר- על פרוייקט אטלנטרופה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- אור אליאסון, מכון דוידסון, הרי הגעש שחושפים את סודות הים התיכון, באתר ynet, 3 בנובמבר 2017
זהר גבירצמן - האם הים התיכון התייבש לפני 6 מיליון שנה?, הרצאה באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפה המראה את סלעי המשקע בקרקעית הים התיכון המעידים על האירוע המסיני
- ^ K.J. Hsü, L. Montardet, D. Bernoulli, M.B. Cita, A. Erickson, R.E. Garrison, R.B. Kidd, F. Mèlierés, C. Müller and R. Wright, History of the Mediterranean salinity crisis, Nature 267 (1977), pp. 399–403.
