האיחוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האיחוד
Union
ממשל
שפה נפוצה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אמריקה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תאריכי הקמה 1861 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק 1865 עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות

מפת מדינות האיחוד והקונפדרציה בשנת 1865:

  מדינות האיחוד
  טריטוריות של האיחוד שלא התירו עבדות
  מדינות הגבול של האיחוד שהתירו עבדות
  מדינת קנזס, הצטרפה לאיחוד במהלך המלחמה
  מדינות הקונפדרציה
  טריטוריות של האיחוד שהתירו עבדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדינות האיחודאנגלית: Union; נודעות גם בשם "הצפון" - the North) במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית כללו 25-23 מדינות צפוניות בארצות הברית, ולחמו בקונפדרציית המדינות של אמריקה שהוקמה ב-4 בפברואר 1861 על ידי 11 מדינות דרומיות שפרשו מארצות הברית.

חמש המדינות היחידות שהתירו עבדות בארצות הברית, לא הצטרפו לקונפדרציה, ונותרו באיחוד באותה עת: דלאוור, מיזורי, מערב וירג'יניה, מרילנד וקנטקי.

מדינות האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ המלחמה כלל האיחוד 23 מדינות: אוהיו, אורגון, איווה, אילינוי, אינדיאנה, דלאוור, ויסקונסין, ורמונט, מיזורי, מיין, מינסוטה, מישיגן, מסצ'וסטס, מרילנד, ניו ג'רזי, ניו המפשייר, ניו יורק, פנסילבניה, קונטיקט, קליפורניה, קנזס, קנטקי ורוד איילנד.

במהלך המלחמה הצטרפו לאיחוד שתי מדינות נוספות: וירג'יניה המערבית ב-20 ביוני 1863 - בעקבות פילוג ממדינת וירג'יניה, ונבדה ב-31 באוקטובר 1864.

צבא האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צבא האיחוד

עם פרוץ מלחמת האזרחים באפריל 1861, הצבא הסדיר של האיחוד כלל כ-16,000 חיילים ב-19 רגימנטים - עשרה של חיל רגלים, ארבעה של ארטילריה, שלושה של חיל רגלים רכוב ושניים של פרשים. הנשיא אברהם לינקולן יזם גיוס של 75,000 מתנדבים, וב-22 ביולי 1861 הקונגרס אישר גיוס של חצי מיליון מתנדבים.

בשיאו כלל צבא האיחוד כ-2.5 מיליון חיילים, רובם מתנדבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האיחוד בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.