האזור הנארקטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת האזור הנארקטי

האזור הנארקטי הוא אחד משמונת האזורים הביוגאוגרפים שמחלקים את שטח כדור הארץ וחלק מהאזור ההולארקטי. הוא כולל את צפון אמריקה, גרינלנד והרמות שבצפון מקסיקו. האזור מוגדר לפי דמיון בצומח ובבעלי החיים שמתקיים או שהתפתחו בו.

דרום מקסיקו, דרום פלורידה, מרכז אמריקה והקריביים כלולים באזור הנאוטרופי, יחד עם אמריקה הדרומית, אשר אקלימם טרופי אף שהם שייכים לאמריקה הצפונית.

תת אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מיוער במגן הקנדי.
נוף במדבר סונורה.

האזור מחולק לארבעה תת-אזורים שמוגדרים כתחומים גאוגרפיים שעשויים לכלול כמה סוגי בתי גידול, אך בעלי זיקה חזקה, במיוחד בין סוגים וקבוצות עיקריות של אורגניזמים.

המגן הקנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן הקנדי משתרע לאורך חלקה הצפוני של יבשת אמריקה מהאיים האלאוטיים במערב עד ניופאונדלנד במזרח. תת-האזור כולל שטחי טונדרה וטייגה. שטח זה הוא החלק הקנדי של ממלכת הצמחייה ההולארקטית (Holarctic).

צפון-מזרח אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-אזור צפון-מזרח אמריקה כולל את השטחים המיוערים של מזרח ארצות הברית ושל דרום קנדה, את המישורים הגדולים, את ביומת יערות המחטניים הממוזגים שבדרום ארצות הברית ואת הסוואנה הסובטרופית של פלורידה. שטח זה הוא החלק האטלנטי הצפון אמריקאי של ממלכת הצמחייה ההולארקטית.

צפון-מערב אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-אזור צפון-מערב אמריקה כולל את היערות המחטניים הממוזגים שלאורך וההרים והחוף בדרום אלסקה, במערב קנדה ובמערב ארצות הברית מהחוף המערבי עד הרי הרוקי, כמו גם אזורים מדבריים שבמערב ארצות הברית, ממזרח להרי רוקי. שטח זה הוא חלק הרי הרוקי של ממלכת הצמחייה ההולארקטית.

צפון מקסיקו ודרום אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-אזור צפון מקסיקו כולל את המדבריות שבצפון מקסיקו, את דרום קליפורניה ואת דרום-מערב ארצות הברית על שטחי המדבר שבו: מדבר מוהאבי, מדבר סונורה ומדבר צ'יוואווה. תת-האזור כולל גם את שטחי היער והבתה שבקליפורניה, את יערות האורן והאלון באזורים ההרריים של אריזונה ושל צפון מרכז מקסיקו. שטח זה הוא החלק המדריאני של ממלכת הצמחייה ההולארקטית.

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטילוקפרה אמריקנית, פרסתן שהתפתח באזור הנארקטי אליו הוא אנדמי כיום.
דוב גריזלי, מהטורפים הגדולים ביותר באמריקה כיום.

לפני כשלושה מיליוני שנים התחברה צפון אמריקה לדרום אמריקה על ידי היווצרותו של מצר פנמה. עד אז, במשך כ-180 מיליוני שנים, היו היבשות נפרדות והחי והצומח בהן התפתחו בנפרד. צפון אמריקה הייתה מחוברת לפרקים בגשר יבשתי במצר ברינג לאירואסיה, חיבור שאיפשר נדידה של צמחים ובעלי חיים בין היבשות. לכן, האזור הנארקטי חולק סוגים רבים עם האזור הפלארקטי ולעיתים מתייחסים לשניהם שייכים לאזור ההולארקטי.

בעקבות החיבור של מצר פנמה נגרמה ההחלפה האמריקנית הגדולה, בה נדדו בעלי חיים מצפון היבשת לדרומה ולהפך (אם כי בהצלחה קטנה בהרבה), תהליך שהשפיע רבות על החי ועל הצומח בשתי היבשות.

בתקופה שבה הופיע האדם באמריקה נכחדו בעלי חיים גדולים רבים, בהם סוסיים, גמליים, ממותות, מסטודון, עצלנים ענקיים, שנחרבים ודוב קצר-פנים. בעבר הייתה הסברה שהם נעלמו בגלל שינויי אקלים, אולם כיום ההנחה היא שאמנם לאקלים הייתה תרומה מסוימת לכך, אך ציד על ידי האדם היה הגורם המכריע בתהליך.

בעלי חיים ממוצא נארקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האזור הנארקטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]