האזורים ההיסטוריים של קיונגג'ו

האזורים ההיסטוריים של קיונגג'ו
רוגם מלכותי בקיונגג'ו
רוגם מלכותי בקיונגג'ו
רוגם מלכותי בקיונגג'ו
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 2, 3
מידות
שטח 2,880 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
קואורדינטות 35°47′20″N 129°13′36″E / 35.78888889°N 129.22666667°E / 35.78888889; 129.22666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האזורים ההיסטוריים של קיונגג'ו בקוריאה הדרומית הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000. באזורים המוגנים הללו שוכנים הריסותיהם של מקדשים וארמונות, פגודות ופסלים, וחפצי עתיקות אחרים מתקופת ממלכת שילה. העיר קיונגג'ו היא עיר חוף השוכנת בקצה הדרום-מזרחי של מחוז צפון קיונגסאנג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו ממוקמת קיונגג'ו היה מיושב כבר בפרהיסטוריה. בשנת 57 לפנה"ס עבר האזור לשליטתו של בני שבט שילה, אשר הפכו את העיר לבירתם. באותה עת נודעה העיר בשם קיונגג'ו. במשך מאות השנים הראשונות לספירה התחוללו מאבקים רבים באזור, עד שבמאה ה-7 הביסה ממלכת שילה את יריביה באמצעות סיוע משושלת טאנג הסינית. בעקבות כך הפכה שושלת שילה לכח החזק ביותר באזור, ושמרה על מעמד זה עד תחילת המאה ה-10. שליטי ממלכת שילה הקימו בבירתם מבני ציבור רבים, מבצרים, מקדשים וארמונות, והם עצמם נקברו באזורים הסמוכים לעיר.

ממלכת שילה אימצה את זרם המהאיאנה הבודהיסטי, שהתפשט אל קוריאה מסין במהלך המאה ה-7. הר נאמסאן נחשב כאתר מקודש בעיני תושבי האזור עוד לפני התבססות הבודהיזם, ולאחריה הוא הפך לאתר בודהיסטי מקודש שזכה לכבוד ולהשקעה רבים שבאו לידי ביטוי בהקמת מקדשים ומנזרים יוקרתיים. לאחר נפילתה של ממלכת שילה נכנסה קוריאה לתקופה של מאבקים, שהסתיימו רק עם עלייתה לשלטון של שושלת ג'וסאון בשלהי המאה ה-14. השושלת שלטה בקוריאה עד שזו סופחה ליפן ב-1910, אך סבלה מפלישת יפן עוד בשלהי המאה ה-16 ומפלישת המנצ'ורים כעבור כ-200 שנים. לאורך כל תקופת שלטונה של שושלת ג'וסאון שמרה קיונגג'ו על מעמדה כעיר, אך המבנים העיקריים שבה ספגו נזקים רבים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהכרזה של אונסק"ו נכללו שלושה אזורים: הר נאמסאן, וולסונג, ופארק טומולי. בנוסף נכללו בה גם מבצר הוואנגניונגסה וסאנסונג.

על הר נאמסאן, השוכן צפונית לעיר, נמצאו שרידים של 122 מקדשים, 16 פנסי אבן, 64 פגודות, 53 פסלים מאבן, ושרידים לפעילות הפגנית שרווחה באזור קודם לעליית הבודהיזם. תבליטי ותחריטי האבן שנמצאו על גבי ההר הם דוגמה מייצגת של האמנות הבודהיסטית מתקופת שילה. חלק ניכר מיצירות האמנות הללו מתארות את בודהה, ואחרות את הבּוֹדְהִיסַטְּוַות הקשורות אליו. הקברים המלכותיים על ההר נבנו בצורת תלי קבורה או בצורת רוגם, והם מחוזקים על ידי גושי אבן גדולים. בקברים אלו נטמנו מלכי שילה בין המאה ה-2 למאה ה-10, ועל פי אונסק"ו מדובר היה באתר הקבורה המועדף של מלכי שילה וחלק מהקברים כלל לא נמצאו עד היום. בשנת 591 החלו שליטי שילה לבצר את ההר, והמשיכו בעבודות אלו לאורך כל המאה ה-7 לספירה. על פי שרידי מבנים שהתגלו באתר הסיקו הארכאולוגים כי גובה סוללות הביצורים היה עד 2 מטרים. על ההר נמצא גם פביליון פ'אוסוקצ'ונג, הידוע גם כאבלון (סוג של שבלול), שהוא המבנה האחרון שנותר מהארמונות ששכנו על ההר. מקורו של כינוי הפביליון הוא בתעלת המים דמוית הקונכייה העוברת בו. הפביליון היה אתר הנופש המועדף על מלכי שילה באזור זה, אך יש לו גם היסטוריה עקובה מדם. בשנת 927 נערכה בו מסיבה, במהלכה נרצח קיונגי (אחד מאחרוני השליטים של שושלת שילה) על ידי קיונוון שהוא מייסד ממלכת פקצ'ה.

האתרים הידועים ביותר באזור וולסונג (תרגום מקוריאנית: ארמון הירח) הם שרידי הארמון המלכותי, בריכת אנאפצ'י, מצפה הכוכבים צ'אומסונגדי וחורשת קיירים. ארמון וולסונג זכה לשמו כיוון שנבנה בצורת ירח. הגנת הארמון התבססה על שלושה חפירים מלאכותיים ועל נחל נאמצ'און הזורם דרומית לארמון. הארמון הוקם בשלהי המאה ה-1 באתר שבו שכן קודם מתחם נסיכותי, ועבר שינויים רבים במאות השנים הבאות על ידי מלכי שילה. במחצית השנייה של המאה ה-7 נבנה בסמוך לוולסונג ארמון אימהיג'ון. במוקד גן הנוי של הארמון נמצא מאגר המים וולצ'י, שבמרכזו שוכן הר קדוש. הארמון ומאגר המים נחרבו במקביל לנפילת מלכי שילה. שרידי מאגר המים נוצלו על ידי בעלי חיים משוטטים כגון אווזים וברווזים. מצפה הכוכבים צ'אומסונגדי נבנה בערך באמצע המאה ה-7. מצפה הכוכבים מורכב ממבנה שהוקם מ-365 גושי גרניט המסודרים ב-30 שכבות, הניצב על משטח שנוצר על ידי 12 גושי אבן מלבניים. המצפה מתנשא לגובה 9.17 מטרים, והיקף בסיסו הוא 5.17 מטרים. המצפה נבנה בצורה דמוית חרוט על מנת להגביר את יציבותו. החלל הפנימי של המצפה ממולא באדמה ובאבנים עד לשכבת האבנים ה-12, ולאחר מכן יש קטע פתוח ללא קיר. תפקידו של המבנה כמצפה כוכבים הוסק מכך שהוא בנוי מ-365 אבנים כמספר ימות השנה, ו-12 פתחים המסמלים את 12 חודשי השנה ואת 12 המזלות בזודיאק.

פארק טומולי (טומולוס הוא רוגם בלועזית) מורכב משלוש קבוצות של קברים מלכותיים. רוב תלי הקבורה נבנו בצורת כיפה, וחלק בצורת דלעת או חצי ירח. ארונות המתים שנטמנו בקברים הללו עשויים משכבה כפולה של עץ, המצופה בחצץ. בקברים נטמנו גם אוצרות העשויים מחומרים כגון קרמיקה, זכוכית וזהב.

באזור הוואנגיונגסה שוכנות הריסותיהם של מקדש בעל אותו שם, וכן של מקדש פאנהוונגסה. מקדש הוואנגיונגסה נבנה בין 540 ל-576 לפי צו של המלך צ'יהאנג, ובזכות שטחו הגדול (72,500 מ"ר) היה לגדול ביותר בקוריאה. בשנת 645 נבנתה במקדש פגודה גדולת ממדים, שהתנשאה לגובה 80 מטרים. הפולשים ממונגוליה החריבו את מתחם המקדש כולו ב-1238. אף שהמתחם נותר בחורבנו, הוא אוכלס במאה ה-20 על ידי מאה משפחות, ואלו פונו ממנו רק ב-1976. בחפירות שנערכו במקדש נמצאו שרידים לשבע חצרות שבכל אחת מהן פגודה אחת ושלושה מבנים נוספים. בבדיקות שנערכו בשרידי הפגודה במקדש פאנהוונגסה, שנבנתה בשנת 634, נמצאו עדויות לכך שהיא התנשאה לגובה של שבע או תשע קומות. בכל אחת מפינות בסיס הפגודה הוצב פסל אבן של אריה. בכל אחת מקירות הקומה התחתונה של הפגודה יש פתח שנסגר על ידי זוג דלתות הזזה, ומעליהן תבליטים המתארים לוחמים ומלכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]