דרך יצחק שמיר

דרך יצחק שמיר (קטע ב-  כביש 1)
מבט מצומת רמות
מבט מצומת רמות
מידע כללי
כינוי כביש 9
אורך 3.6 ק"מ
הקמה
תקופת הבנייה 20012007 (כ־6 שנים)
מיקום
ערים ראשיות ירושלים
נקודת התחלה מחלף שער מוריה
נקודת סיום מחלף יגאל ידין
קואורדינטות 31°48′05″N 35°11′45″E / 31.801388888889°N 35.195944444444°E / 31.801388888889; 35.195944444444
מפה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרך יצחק שמיר הוא קטע בכביש 1 בין מחלף שער מוריה לבין מחלף יגאל ידין. בעבר כונה הקטע כביש 9 על פי שמו של פרויקט בניית הכביש שנבנה על ידי חברת מוריה. הקטע עובר בתחום השיפוט של העיר ירושלים. קטע הכביש נפתח בשנת 2007. הקטע כולל בניית גשר לפיצול התנועה בכביש 1 באזור מחלף שער מוריה ובניית שתי מנהרות בעמק הארזים. אורכו של הכביש כ-3.6 ק"מ, והוא כולל שני גשרים ומנהרה דו-נתיבית באורך של כ-400 מטר. משך הקמתו ארך כשש שנים ועלותו הסתכמה ב-500 מיליון שקל.

קטע הכביש מאפשר לנוסעים מגוש דן לשכונות הצפוניות של ירושלים ולנוסעים לים המלח לעקוף את נתיבי התחבורה העירוניים הצפופים של ירושלים ובכך מקל על גודש התנועה בכניסה המערבית לירושלים, שעד לפתיחת קטע הכביש התאפשרה רק ממחלף גינות סחרוב (צומת עד 2019).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הכביש נקבע לראשונה בתוכנית אב ירושלים 1968, בה סומן כ"כביש 9". חלקו המזרחי של "כביש 9", בין מחלף יגאל ידין למחלף שער מזרח (אז צומת הגבעה הצרפתית), נסלל בשנות ה-80 ונחנך בינואר 1987 (קטע זה קיבל אחר כך את השם "דרך יגאל ידין")[1].

תוכנית הכביש לחלקו המערבי של "כביש 9" אושרה בשנת 1999[2], ובתחילה הוצע שיפעל ככביש אגרה[3] אך הרעיון לא יצא לפועל וסלילת הכביש החלה בסוף שנת 2001 על ידי החברות שפיר הנדסה ורמט. עלות הקמתו הייתה מוערכת אז בכ-380 מיליון שקלים[4]. אך התוכנית לסלילת הכביש נתקלה בהתנגדות של תושבי שכונת רמות והארגונים הסביבתיים, שהתנגדו למעבר הכביש בעמק הארזים, הנחשב לאחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה נופית בירושלים, והדבר הביא לעיכוב בסלילת הכביש[5]. הכביש היה אמור להיפתח בתחילת 2005 אך אילוצי תקציב הביאו להאטת הסלילה[6]. יממה לפני טקס הפתיחה של הכביש, במאי 2007, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט, נאלצה חברת מוריה להודיע על ביטול הטקס, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו ארעי האוסר על פתיחת הכביש, בעקבות עתירת החברה להגנת הטבע, אשר טענה כי טרם הושלם השיקום הנופי וכי נתגלו חריגות שונות בביצוע הפרויקט[7].

באוקטובר 2014 ניתן לקטע השם "דרך יצחק שמיר", על שם יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל השביעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]