דרך ארץ (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך ארץ הייוויז (1997) בע”מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים)
בעלות קרן תשתיות ישראל (75%) ושותפות בראשות קרן נוי (25%) מאז 2012.
ענפי תעשייה תשתיות, תעבורה
מוצרים עיקריים הפעלת כביש 6
הכנסות 983 מיליון ש"ח (2014)[1]
 
www.derech-eretz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברת דרך ארץ הייוויז (1997) בע”מ, המוכרת בשם המקוצר דרך ארץ, היא בעלת הזיכיון לתחזוק, הפעלת וגביית האגרה עבור הנסיעה בכביש חוצה ישראל.

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת דרך ארץ הייווייז מנג'מנט קורפוריישן בע"מ מספקת את שירותי ההפעלה והתחזוקה לבעלת הזיכיון. חברת הסלילה והפיתוח "דרך ארץ CJV" נמצאת בבעלותם של החברות: דניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל), סולל בונה (מקבוצת שיכון ובינוי), ו-Aecon Construction Group. Inc, חברה קנדית שהקימה ומפעילה את כביש האגרה האלקטרוני הראשון בקנדה. בחברת התפעול - "דרך ארץ - מפעילת כביש 6" - שותפים שיכון ובינוי, קרן קיסטון, כלל והפניקס. חברת התפעול אחראית על גביית האגרה, תחזוקה שוטפת של הכביש, טיפול בתקלות וכדומה.

חברת דרך ארץ מתפעלת את כביש חוצה ישראל על ידי חברת "דרך ארץ - המפעיל". חברת חוצה ישראל ממונה על חברת דרך ארץ, והיא האחראית כלפי משרד התחבורה על פעולות החברה המפעילה. חברת "נתיבי הכרמל מערכות ותפעול", חברה-אחות של דרך ארץ, מפעילה את מנהרות הכרמל בחיפה.

בשנים 2010 - 2012 מכרו אפריקה ישראל, שיכון ובינוי ו-Canadian Highways את חלקן ב"דרך ארץ" והמדינה גם היא את זכויותיה ל-49% מהרווחים בפרויקט. בעלי המניות אשר רכשו את הפרויקט הם משקיעים מוסדיים המאוגדים תחת שתי שותפיות מוגבלות המובלות על ידי קרנות תשתיות. שותפות תש"י דרכים בראשות קרן תשתיות ישראל (75% מהמניות ו-51% מהזכאות לדיבידנדים והלוואות בעלים) ושותפות נוי חוצה ישראל בראשות קרן נוי (25% מהמניות- 49% מהזכאות לדבידנדים והלוואות בעלים)[2].

ביולי 2019 החברות כלל ביטוח והפניקס חברה לביטוח רכשו 32% מהחברה לפי שווי של חצי מיליארד שקל[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993, הקימה ממשלת ישראל את החברה הממשלתית "חברת כביש חוצה ישראל בע"מ", שייעודה היה הקמת כביש חוצה ישראל. החברה המליצה לסלול את חלקו המרכזי של הכביש באמצעות זכיין שיפעל בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), שיסלול את הכביש במימון עצמי, יתפעל אותו תוך כדי גביית אגרה, ויעביר אותו לאחר שלושים שנה לרשות המדינה.

החברה קיימה מכרז, שאושר על ידי הממשלה, ובו זכתה חברת דרך ארץ, שהוקמה על ידי שותפותיה בשנת 1997 לשם התמודדות במכרז. ב-16 בפברואר 1998 נחתם הזיכיון בין המדינה לבין החברה[4]. ב-28 באוקטובר 1999, הושלמה הסדרת הסכמי המימון ("הסגירה הפיננסית") של הפרויקט, ובסוף 1999 הוחל בסלילת הכביש[5].

ב-29 בדצמבר 2002, החלה החברה בגביית אגרה בכביש חוצה ישראל לאחר שנפתחו לתנועה 31 ק"מ מהכביש, מקיבוץ איל עד בן שמן[6].

בשנת 2007, חתמו המדינה וחברת דרך ארץ על ההסכם להקמת קטע 18, ממחלף עירון ועד מחלף עין תות באזור אליקים (כ-17 קילומטר). גיוס המימון בוצע בניהולו של בנק הפועלים יחד עם 30 מוסדות פיננסיים מישראל. הקמתו והפעלתו של קטע 18 על ידי דרך ארץ נעשתה במסגרת הרחבת חוזה הזיכיון המקורי עבור הקטע המרכזי של חוצה ישראל (ממחלף שורק בדרום עד עירון בצפון)[7].

מימון הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף ההשקעה של דרך ארץ בפרויקט הקטע המרכזי (באורך 87 קילומטר), על מרכיביו השונים, נאמד בכ-1.3 מיליארד דולר. מימון ההשקעות נעשה בעיקרו, כדלקמן:[8]

  • הלוואות ו/או אג"ח מגופים פיננסיים בחו"ל - כ-250 מיליון דולר.
  • הלוואות מגופים פיננסיים בישראל - כ-800 מיליון דולר.
  • השקעות הון עצמי על ידי בעלי המניות (חלקן כהון מניות וחלקן כהלוואות בעלים נחותות) - כ-250 מיליון.

בספטמבר 2004 מכר בנק הפועלים למשקיעים מוסדיים 400 מיליון שקל מההלוואה שנתן לחברת דרך ארץ[9].

גבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, הופיעה לא פעם בכותרות כגורם שמנהל גבייה אגרסיבית וקנסות כנגד נהגים, גם במקרים של סכומים קטנים ולעיתים קנסות יוצאי דופן שנוצרו ב-"שיטת מצליח". נכתב גם כי ההתנהלות אל מול המפעילה של הכביש, חברת דרך ארץ, יכולה להיות "אטית, מייגעת ומלווה בעוגמת נפש רבה", בעיקר בגלל מדיניות הקנסות והחיובים הקשה[10][11].

ועדת הערר של כביש 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף האחראי לבירור ערעורים על קנסות או חיובים של הנוסעים הוא ועדת הערר של כביש 6. לאחר כמה החלטות מפתח שנתנה הוועדה במקרים שונים של חייבים שערערו על קנסות, נוצרו כללים וחובות שחלים על חברת דרך ארץ בהתנהלותה מול הצרכן (הנהג). לוועדת ערר יש צורך להביא את החשבוניות והקנסות שנשלחו על ידי כביש 6 . אם אלה לא הגיעו בגלל טעות שמקורה בכתובת הדואר, הרי שעל חברת דרך ארץ חלה חובה להביא את העתקי כל המסמכים שנשלחו, והחברה אינה יכולה רק לטעון טענות משפטיות מבלי לגבותן במסמכים. הודעות החיוב בתשלום והקנסות נשלחות לכתובת בעל הרכב, כפי שהיא מופיעה במשרד הרישוי. מאחר שייתכן שהנהג עבר דירה, מאז שעדכן את כתובתו בפעם האחרונה או שהרישום פשוט שגוי, עלול להיווצר מצב שבו צובר הנהג מספר קנסות רב בטרם מגלה כי יש לו חוב. אם אכן התברר שכתובת הנהג אינה מעודכנת כראוי במשרד הרישוי, נהגה דרך ארץ לטעון שלמעשה בוצעה עבירה, משום שהימנעות מעדכון כתובת במשרד הרישוי היא עבירה פלילית על פקודת התעבורה שעונשה שנתיים מאסר או קנס על סך 12,900 שקל. יחד עם זאת, בהחלטה בעניין זה קבעה ועדת הערר של כביש 6, שהטענה היא למעשה ניסיון של חברת דרך ארץ להטיל אימה על הפונים, להרתיעם מהגשת ערר ולהפעיל עליהם לחץ להגיע לפשרה ולמשוך את הערר. ועדת הערר ציינה שהיא אינה דנה בטענות פליליות ושחברת דרך ארץ אינה קובעת את מדיניות אכיפת החוק הפלילי. על כן, קבעה הוועדה, ראוי שדרך ארץ תימנע מלהעלות טענה זו.

תביעות ייצוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012, בית המשפט אישר דיון בתובענה ייצוגית נגד דרך ארץ ופסק כי על חברת דרך ארץ, המפעילה את כביש 6, להשיב סכומים שגבתה ביתר או בכפל, לרבות הפרשי הצמדה וריבית שהוטלו בגין סכומים אלה. בבקשה לאישור בתביעה הייצוגית, שהוגשה על ידי החברות "מינוף ויזמות" ו"זני שירותי מימון", נטען כי בתאריכים שונים חויבו כלי רכב שונים שלהן בחיובי יתר, שנבעו מפרוק אקטיבי של נסיעה רצופה על ידי חברת דרך ארץ וחיוב בחיובים כפולים בגין אותה נסיעה. לטענת החברות, בין אוקטובר 2009 ליוני 2010 חויבו נוסעים שונים בכביש 6 בחיובי-שווא המגיעים לסך של 97 מיליון שקל. בנוסף, נטען, על הסכומים שבהם חויבו הנוסעים שלא כדין נוספה גם ריבית פיגורים, שנגבתה אף היא בניגוד לדין[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרך ארץ הייווייז (1997)בע"מ - חוב בכיר דוח מעקב - ינואר 2016
  2. ^ רון שטיין, אבי שאולי, עמירם ברקת, ‏יש תמורה בעד האגרה: יזמי כביש 6 הרוויחו כ-600 מיליון ש', באתר גלובס, 24 בדצמבר 2012
  3. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, כלל ביטוח והפניקס רכשו 32% ממפעיל כביש 6 – לפי שווי של חצי מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2019
  4. ^ אדם טבע ודין: לגלות מסמכי המיכרז וחוזה זיכיון כביש 6, כדי למנוע פגיעה בחוק האגרה, באתר גלובס, 10 במאי 1999
  5. ^ אפי לנדאו, ‏הסכם מימון סופי לכביש חוצה ישראל נחתם היום בלונדון בין דרך ארץ לבנקים, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1999
  6. ^ ענת ג'ורג'י, חברת דרך ארץ תחל בגביית אגרה בכביש חוצה ישראל ב-29 בדצמבר, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2002
  7. ^ דרך ארץ והמדינה חתמו על ההסכם הסופי להקמת קטע 18 בחוצה ישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2007
  8. ^ דרך ארץ הייווייז (1997 (בע"מ דוחות כספיים לשנה שנסתיימה ביום 2003 בדצמבר 31
  9. ^ דפנה צוקר, ‏בנק הפועלים מכר למשקיעים מוסדיים 400 מיליון שקל מההלוואה לדרך ארץ, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2004
  10. ^ הארץ, דרך ארץ: 600 כלי רכב נעצרו בכביש חוצה ישראל בגלל אי תשלום אגרה, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2003
  11. ^ ענת ג'ורג'י, דרך ארץ עוצרת ומחרימה מכוניות של משתמטים מתשלום, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2003
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏אושר דיון בייצוגית נגד דרך ארץ בגין גביית יתר מנהגים בכביש 6, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2012