דרום סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרום סיני (מחוז)
محافظة جنوب سيناء
סמל דרום סיני
סמל דרום סיני
סמל דרום סיני
דגל דרום סיני
דגל דרום סיני
דגל דרום סיני
מדינה מצריםמצרים מצרים
מושל מוחמד עבדל-פדיל מוחמד שושה[1]
בירת המחוז א-טור
העיר הגדולה שארם א-שייח'
שטח 33,140 קמ"ר
גובה 1,284 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 102,018 (28 במרץ 2017)
 ‑ צפיפות 4.8 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 29°03′N 33°50′E / 29.05°N 33.83°E / 29.05; 33.83 
אזור זמן UTC +2
http://www.southsinai.gov.eg

לחצו כדי להקטין חזרה

מחוז מטרוחמחוז אלכסנדריהמחוז אל-בחירהמחוז כפר א-שיח'א-דקהלייהמחוז דמיאטצפון סינימחוז פורט סעידמחוז אל-ע'רביהמחוז אל-מנופיהמחוז אל-קליוביהמחוז א-שרקיהמחוז אסמאעיליהמחוז אל-גיזהמחוז פיוםמחוז קהירמחוז סואץדרום סינימחוז בני סויףמחוז אל-מניאמחוז אל-ואדי אל-גדידמחוז אסיוטמחוז הים האדוםמחוז סוהאגמחוז קינאמחוז קינאמחוז לוקסורמחוז אסואןביר טווילמשולש חלאיבלובסודאןערב הסעודיתירדןישראלרצועת עזהישראל
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרום סיני (ערבית: جنوب سيناء, תעתיק: גנוּבּ סינאא) הוא אחד מהמחוזות של מצרים. המחוז נמצא בדרום חצי האי סיני ועיר הבירה שלו היא א-טור. גבול המחוז נמתח מצפון מפרץ סואץ במערב ועד טאבה שעל חוף מפרץ אילת במזרח.

שטח המחוז הוא 33,140 קמ"ר ומספר תושביו עומד על 149,335 (2006)[2].

בין הערים והיישובים במחוז ניתן למנות את:

שמורות ופארקים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול משטחו של מחוז דרום סיני מוגן על ידי שמורות טבע ועל ידי פארק לאומי אחד:[3]

מוקדי המשיכה התיירותיים במחוז כוללים את אזורי תיירות החוף במפרץ אילת ובמפרץ סואץ ואת אזור ההר הגבוה ומנזר סנטה קתרינה הנמצא בליבו.

תקופת שלטון ישראל בדרום סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מרחב שלמה

אזור דרום סיני נכבש על ידי ישראל בסוף 1956, במלחמת סיני, והוחזר למצרים לאחר מספר חודשים. ב-1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל שנית את האזור ושלטה בחלקו המערבי עד 1980 ובמזרחי עד 1982. בעת השלטון הישראלי, עד 1982, היה המרחב נתון לממשל צבאי. מפקדת האזור שכנה באופירה, ליד מפקדת כוחות צה"ל - מפקדת מרש"ל (מרחב שלמה). בשנות השלטון הישראלי הוקמו באזור מספר יישובים אזרחיים: אופירה, נביעות, די זהב ושלהבת והוא היווה יעד תיירותי מבוקש לישראלים. אם בתיירות חופים לאורך מפרץ אילת ואם בטיולים לאזור ההר הגבוה, שם גם הוקם ב-1972 בית ספר שדה ליד מנזר סנטה קתרינה - "צוקי דוד", על שם סגן דוד תמיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב משל, דרום סיני, שהל"י-שירותי הוצאה לאור ישראליים בע"מ, 1971

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרום סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]