דקר (עיר)
| |||
 | |||
| מדינה |
 סנגל | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | חליפה סל | ||
| שפה רשמית |
וולופית, צרפתית  | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 | ||
| שטח | 82.38 קמ"ר | ||
| גובה | 22 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,438,725 (2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,452,656 (2005) | ||
| ‑ צפיפות | 12,510 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 14°43′55″N 17°27′26″W / 14.731944444444°N 17.457222222222°W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| http://www.dakarville.sn | |||
  | |||
דָקָר (בצרפתית: Dakar) היא עיר הבירה של סנגל. נמלהּ של דקר הוא בעל חשיבות מסחרית ואסטרטגית, ומשמש בסיס צבאי, ימי ואווירי של צרפת. בדקר חיים כ-1,440,000 (2021) תושבים.
דקר שוכנת בחצי האי קאפ-ור, שלחופי האוקיינוס האטלנטי, בערך באמצע קו החוף של סנגל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד עם כיבוש סנגל החלה צרפת להרחיב ולפתח את נמלה של דקר ובשנת 1902 העיר הפכה לבירה המנהלתית של אפריקה המערבית הצרפתית. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, שלטה ממשלת וישי בעיר ובנמל. ב-23 בספטמבר 1940 ניסו כוחות בריטניה וצרפת החופשית לכבוש את העיר אך נהדפו. באוקטובר 1942 הצהיר אדמירל ז'אן פרנסואה דרלאן שצרפת של וישי תגן על דקר עד הסוף[1], אולם לאחר ההכרזה על הפסקת אש על ידי דרלאן, בנובמבר 1942, והתייצבותו לצד בעלות הברית, הודיע שליט דקר על עמידתו לפקודתו של דרלאן[2] והושגה הסכמה על מתן אפשרות לבעלות הברית להשתמש בנמל של דקר[3][4][5].
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דקר היא אחת מערי התעשייה והמסחר הגדולות באזור, ובעיר ובסביבותיה מרוכזים קרוב ל-90% מכמות המפעלים בסנגל. בעיר ובסיבותיה מפעלי קמח, אריגים, רהיטים, ומפעלים לעיבוד שמנים, עורות, פוספטים ועוד. רחובות העיר הם רחבים, ובמרכזה מרובים הבניינים הגבוהים, בהם גורדי שחקים.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מזוהה בקרב חובבי הספורט המוטורי כנקודת הסיום של אירוע הראלי דקר שנערך בה מדי שנה מאז 1979 עד 2007. בשנת 2008 בוטל המרוץ המתוכנן בשל איומים לפיגועי טרור של ארגון אל-קאעידה. מ-2009 ואילך נערך המרוץ במדינות שונות באמריקה הדרומית אך שמו נשאר "ראלי דקר". עם זאת, מאז 2009 נערך מרוץ אפריקה אקו בתוואי דומה לראלי המקורי, המסתיים גם הוא בחופי דקר.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאורה ביגון, יצירת דקר האימפריאלית: היסטוריה וארכיטקטורה, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2014.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דקר- דקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דאקאר תוגן עד הסוף, המשקיף, 28 באוקטובר 1942
- ^ מושל דאקאר התייצב מרצון לפקודת דארלאן, דבר, 24 בנובמבר 1942
- ^ נמל דקר ייפתח בקרוב לספינות הברית, דבר, 26 בנובמבר 1942
- ^ דרלן הקים "מועצה קיסרותית" בראשותו, המשקיף, 3 בדצמבר 1942
- ^ הסכם דאקאר, דבר, 9 בדצמבר 1942
.svg){kind=small}