דני פפן
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1647 Chitenay, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1712 (בגיל 64 בערך) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | צרפת, גרמניה, אנגליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אנז'ה |
| מוסדות |
אוניברסיטת קיימברידג' |
| פרסים והוקרה |
Hommes illustres |
| תרומות עיקריות | |
| דוד פפן, מנוע קיטור אטמוספירי | |
  | |
דֶּנִי פָּפֶּן (בצרפתית: Denis Papin) (22 באוגוסט 1647–1712)[1] היה פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא צרפתי. הוא ידוע בעיקר כממציא של דוד למיצוי שומן מעצמות באמצעות קיטור (אנ'), עליו מבוסס סיר הלחץ של ימינו, ושל מנוע קיטור אטמוספירי.[2][3]
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפן נולד בשִׁיטְנֵה, לוּאַר-אַ-שֶׁר (Chitenay, Loir-et-Cher) שבצרפת. הוא למד בבית הספר הישועי במקום מגוריו, וב־1661 החל בלימודי רפואה באוניברסיטת אנז'ה (אנ'), וסיים אותם ב־1669. ב־1673, במהלך עבודתו עם כריסטיאן הויגנס וגוטפריד לייבניץ בפריז, החל להתעניין בניצול תופעת התת-לחץ להנעת מכונות.
פפן נסע לראשונה ללונדון ב־1675. הוא עבד עם רוברט בויל מ־1676 עד 1679, ופרסם סיכום של מחקריו בתוך חיבורו של בויל: "Continuation of New Experiments", 1680.[4] בתקופת שהותו בלונדון המציא פפן דוד למיצוי שומן מעצמות באמצעות קיטור (steam digester), מין סיר לחץ בעל שסתום ביטחון (אנ'), אותו הציג בפני חברי האגודה המלכותית ב־1679. ב־1687 קיבל משרה אקדמית בגרמניה ועזב את אנגליה.
פפן, שהיה הוגנוטי (פרוטסטנט צרפתי), עבר לגרמניה בשל רדיפת המלך לואי ה-14 את בני אמונתו הדתית, וקיבל משרת פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת מרבורג (אנ'), שם חי בחברת גולים הוגנוטים כמוהו.
ב־1689 הציע פפן להשתמש במשאבת מפוח לאספקת אוויר טרי ובלחץ הדרוש לפעמון צלילה. ג'ון סמיטון (אנ') עשה שימוש בהצעתו ב־1789.[5][6]
ב־1690, במהלך שהותו במרבורג, הבחין פפן כי ניתן להפיק עבודה מכנית מן הלחץ האטמוספירי שפעל על "סיר המיצוי" שלו, ובעקבות כך בנה דגם של מנוע קיטור בוכנאי, הראשון מסוגו.
לואי פיגייה (אנ') מצטט בשלמותו בספרו המונומנטלי "נפלאות המדע" (Les Merveilles de la science, 1867-1891) את החיבור שפרסם פפן ב־1690 ב-Acta Eruditorum בלייפציג וכותרתו: "Nova methodus ad vires motrices validissimas levi pret" (בצרפתית: Nouvelle méthode pour obtenir à bas prix des forces considérables) – "שיטה חדשנית ליצירת כוחות גדולים בדרך זולה". המנוע שהגה פפן היה מורכב מצילינדר ניצב, שבתוכו נעה בוכנה המצוידת במוט בוכנה. תחילה הכניסו כמות מדודה של מים לתוך הצילינדר, ואז הניחו לבוכנה לרדת עד מפלס המים תוך כדי ניקוז האוויר הכלוא מתחתיה. אחר כך הבעירו אש מתחת לצילינדר והרתיחו את המים. הקיטור דחף מעלה את הבוכנה, וכשהיא הגיעה לקצה העליון של מהלכה, אחז תֶּפֶס במוט הבוכנה והיא נותרה במצב זה. קירור הצילינדר גרם להתעבות הקיטור ולהיווצרות תת-לחץ, והלחץ האטמוספירי הגדול יותר דחף את הבוכנה מטה. אל קצה מוט הבוכנה חובר מיתר שעבר דרך שתי גלגלות ולקצהו נקשרה משקולת. את העבודה ביצעה המכונה תוך כדי התעבות הקיטור, במהלך ירידת הבוכנה. פפן בנה דגם ניסיוני של המצאתו אך לא הוסיף ופיתח אותו על אף שכתב בחיבורו על הפוטנציאל הגלום בקיטור להנעת ספינות.
שובו לאנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפן שב ללונדון ב־1707, כשהוא מותיר את אשתו בגרמניה. אחדים מחיבוריו הוצגו בפני האגודה המלכותית בין השנים 1707 ו־1712 ללא ידיעתו ומבלי שיקבל גמול כספי, והדבר עורר בו כעס וטרוניה גדולים. העדות האחרונה על קורותיו של פפן מצויה במכתב מ-23 בינואר 1712, בעת שהיה מרושש, וככל הנראה הוא הלך לעולמו באותה שנה, ונקבר בקבר לא מסומן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני פפן, באתר MacTutor (באנגלית)
- דני פפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי דני פפן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Excerpt from St Bride's Register Marriages Burrials.
- ^ Hindle, Brooke; Lubar, Steven (1986). Engines of Change: The American Industrial Revolution 1790-1860. Washington, DC and London: Smithsonian Institution Press.
- ^ Acta Eruditorum. Leipzig. 1689. p. 96.
- ^ Anita McConnell, 'Papin, Denis (1647–1712?)', Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004. Accessed 29 April, 2006.
- ^ Davis, R.H. (1955). Deep Diving and Submarine Operations. Tolworth, Surbiton, Surrey: Siebe Gorman & Company Ltd. p. 693.
- ^ Acott, C. (1999). "A brief history of diving and decompression illness". South Pacific Underwater Medicine Society Journal, 29 (2). Archived from the original on 27 June 2008. Retrieved 17 March 2009.
