דניאל שמשוני

דניאל שמשוני
	אין תמונה חופשית
לידה	ספטמבר 1919; פיטסבורג, ארצות הברית
פטירה	15 במרץ 2009 (בגיל 89)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון; בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; המכון הטכנולוגי של קליפורניה; קולג' דאליץ' ;
צאצאים	יונתן שמשוני
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1948–1956 (כ־8 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	ראש להק ההדרכה בחיל האוויר ; ראש מחלקת אוויר; סגן ראש אגף האפסנאות
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה
תפקידים אזרחיים
	מנהל המועצה למחקר ופיתוח; פרופסור למדעי המדינה; יו"ר טכם-טכנולוגיה מתקדמת בע"מ; מנהל פרויקט שיקום השכונות

דניאל שמשוני (ספטמבר 1919 – 15 במרץ 2009) היה אלוף-משנה בצה"ל, ממייסדי חיל האוויר הישראלי, מנהל המועצה למחקר ופיתוח, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, יו"ר חברת טכם-טכנולוגיה מתקדמת בע"מ ומנהל פרויקט שיקום שכונות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמשוני (במקור לוין) בנם של שרה (ססידי) ויצחק (אייק) לוין, נולד בארצות הברית בפיטסבורג שבפנסילבניה, אביו היה תעשיין בתחום מפעלי חמצן. בספטמבר עד דצמבר 1932 למד מספר חודשים בבית הספר הריאלי, מוסד שלדבריו השפיע מאוד על חייו, אחר כך התגורר בירושלים ובלונדון בה למד בבית הספר לבנים Dulwich College. סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות באוניברסיטת פרינסטון ב-1941 ותואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר האמריקאי, השתתף בפיתוח המפציץ B-32 ובפיתוח המפציץ האסטרטגי B-36, בפורט וורת', היה אחראי על ניסויי מנהרת הרוח. הוא לא הסתפק בתכנון במשרד, אלא השתתף בפיתוח גם כטייס ניסוי.

באוגוסט 1948 הגיע לישראל עם מתנדבי מח"ל והתמנה כיועץ למפקד חיל האוויר אהרן רמז. ב-27 באפריל 1949 מונה על ידי רמז לעמוד בראש ועדה לתכנון וארגון החיל ובניית תוכנית אב לחמש השנים הבאות. המלצותיה, שעיקרן ארגון מחדש של מטה החיל ותפקידו, ארגון הבסיסים ויחידות החיל וההכשרות השונות, הוגשו במספר דו"חות, אומצו והיוו את הבסיס להוראת הארגון של החיל^[1].

בדצמבר 1948 מונה לראש אגף הנדסה, סייע בארגון והקמת המערך הטכני ובית הספר הטכני של חיל האוויר (בראשו עמד יהודה השמשוני) והביא אליו מדריכים ואנשי מקצוע מארצות הברית ואנגליה. באוקטובר 1949 מונה לראש להק ההדרכה בחיל ושלח קבוצות מכונאים להשתלמות באמריקה. מינה את סגל בית הספר לטיסה ופתח את קורס הטיס מס' 1 בסירקין. חיבר ב-1952 דו"ח שעל פיו נקבעה שיטת בחירת רכש מטוסי הסילון לחיל^[2].

ב-1953 עבר קורס פיקוד ומטה באנגליה. באותה שנה מונה לראש מחלקת אוויר, שהיה גם סגן מפקד החיל. הרמטכ"ל משה דיין החליט להעביר את שמשוני למטה הכללי ולמנותו לסגן ראש אגף האפסנאות, החלטה זו הביאה לקרע בין דיין למפקד חיל האוויר דן טולקובסקי שאף הגיש לדיין מכתב התפטרות. לבסוף מונה שמשוני לתפקיד ביולי 1954 תוך הבטחה שבעתיד לא ימונו קצינים נוספים מהחיל ללא הסכמת מפקדו.

לאחר שחרורו ב-1956 יצא ללימודי כלכלה ומינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד. בארצות הברית עבד בייעוץ וניהל עבור הממשל האמריקאי פרויקט בחינת כדאיות השקעות בתעופה האזרחית. בינואר 1959 שב לישראל. הוא מונה על ידי משרד ראש הממשלה לבחון את נושא המחקר ופיתוח ולגבש המלצות מדיניות בעניין^[3]. בעקבות המלצותיו החליטה הממשלה בנובמבר 1959 על הקמת המועצה למחקר ופיתוח ושמשוני הועמד בראשה עד שנת 1964. המועצה בניהולו התוותה את מדיניות המו"פ הישראלית לשנים רבות. כמו כן מונה לחבר המועצה הציבורית לייעוץ לממשלת ישראל בתחום התעופה האזרחית, וייעץ לחברת ישראטום בנושא שימוש באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים. ב-1971 עמד בראש ועדת חקירה שבדקה את נסיבות התרסקותו של מטוס ערבה מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. מסקנות הוועדה היו שההתרסקות בה נהרגו שלושה אנשי צוות, הייתה תוצאה של כשל טכני והמליצה על שינויים במבנה המטוס.

סיים דוקטורט במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד והצטרף לאוניברסיטת תל אביב ב-1966 בה מונה לפרופסור בחוג למדעי המדינה וכיהן כחבר הסגל האקדמי עד 1974. הוא כיהן כיושב ראש הוועדה לתכנון מערכת הלימודים בפקולטה למדעי החברה והיה עמית במרכז ללימודים מתקדמים במדעי ההתנהגות שבאוניברסיטת סטנפורד. ב-1969 היה ממייסדי חברת טכם-טכנולוגיה מתקדמת בע"מ, והיו"ר שלה. החברה פעלה בתחום של ייעוץ ארגוני, ניתוח מערכות מידע ופיתוח מערכות מחשבים ותוכנה לשוק האזרחי והצבאי והיא הייתה מהחברות שהיוו את הבסיס לתעשיית ההיי-טק בישראל. שמשוני שימש יו"ר החברה עד 1973. ב-1976 מכר יחד עם שאר מייסדי החברה את מניותיה לחברת תדיראן.

בתחום הפוליטי הצטרף שמשוני למפלגת רפ"י. ב-1969 נבחר לחבר מועצת העיר הרצליה מטעם סיעת המערך.

ב-1977 היה שותף להקמת מפלגת ד"ש בראשות יגאל ידין. בעקבות מינויו של ידין לסגן ראש הממשלה והשר האחראי על פרויקט שיקום השכונות, מונה שמשוני לנהל את הפרויקט ועמד בראשו במשך חמש שנים.

היה נשוי לרוז ואב לארבעה ילדים. בנו, תא"ל ד"ר יוני שמשוני, כיהן כסגן ראש אגף התכנון לאסטרטגיה בצה"ל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Israeli Democracy - הוצאת Free Press, ‏1982
שיקום שכונות - פוליטיקה של שינוי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
ראש העין - ממחנה עולים לעיר משגשגת, הוצאת מאגנס, שנת 2002
מסע חיים בחברה טובה (אוטוביוגרפיה), הוצאת משרד הביטחון, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי דרומי, בא לעזור ונשאר, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
י. און, אנשים ומעשים - טייס, מתכנן וכלכלן, מעריב, 6 באוקטובר 1959
דניאל שמשוני באוניברסיטת פרינסטון
אוסף דניאל שמשוני באתר ארכיון המדינה
דניאל שמשוני (1919-2009), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דו"חות ועדת שושני, אתר חיל האוויר
^ אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם - תולדות המערך הטכנולוגי בחיל האוויר 1948–1973, עמ' 88
^ הממשלה תדון בקרוב על ריאורגניזציה במועצה המדעית, דבר, 1 באוקטובר 1959

[1] דו"חות ועדת שושני, אתר חיל האוויר

[2] אריה הלל, וידי אדם מתחת כנפיהם - תולדות המערך הטכנולוגי בחיל האוויר 1948–1973, עמ' 88

[3] הממשלה תדון בקרוב על ריאורגניזציה במועצה המדעית, דבר, 1 באוקטובר 1959

[1]

[2]

[3]