דניאל ליבסקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל ליבסקינד
דניאל ליבסקינד
דניאל ליבסקינד
לידה 12 במאי 1946 (בן 77)
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אדריכלות
זרם באמנות אדריכלות פוסט-מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית פליקס נוסבאום, המוזיאון היהודי הדני, CityLife עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית גתה (2000)
דב ברלין (1997)
מדליית בובר-רוזנצווייג (2010)
מדליית ליאו בק (2003)
פרס ג'יימס פארקס מורטון לבין-דתיות
תוכנית פולברייט
אזרח כבוד של לודז'
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נינה ליבסקינד עריכת הנתון בוויקינתונים
libeskind.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל לִיבֶּסְקִינְדאנגלית: Daniel Libeskind; נולד ב-12 במאי 1946 בפולין) הוא אדריכל יהודי-אמריקני ממובילי זרם הדה-קונסטרוקטיביזם. ליבסקינד נודע ביצירתו הייחודית והנועזת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר לודז' שבפולין ב-12 במאי 1946, בנם השני של דורה וחיים ליבסקין, שניהם יהודים פולנים, ניצולי השואה. בצעירותו למד ליבסקינד מוזיקה במולדתו פולין. בשנת 1957 עלה עם משפחתו לישראל, והתיישבו בקיבוץ יד חנה. אך כעבור שלוש שנים עברה המשפחה לניו יורק. למד בתיכון ברונקס למדעים (אנ'). למד מוזיקה בבית הספר 'קופר', והיה לנגן בתזמורת הפילהרמונית. לאחר מכן למד מתמטיקה. בשנת 1965 החל את לימודי האדריכלות שלו ב"קופר יוניון (אנ')", שם למד עד שנת 1970. בין השנים 1970–1972 למד היסטוריה ותאוריה של האדריכלות באוניברסיטת אסקס שבאנגליה. עבודת התזה שלו נקראה "חלל ודמיון". במשך תקופה קצרה בראשית שנת 1968 עבד כעוזרו של האדריכל הידוע ריצ'רד מאייר, וב-1972, שנתיים לאחר שסיים את לימודי האדריכלות שלו, החל לעבוד במכון לאדריכלות ולמבנים עירוניים על שם האדריכל פיטר אייזנמן בניו יורק, אך התפטר במהרה.

בהמשך הכיר את נינה, מי שעתידה להיות רעייתו ושותפתו לעסקים, במחנה שקיימה תנועת "המשך" (תנועה יהודית חילונית סוציאלית) אשר נערך בצפון ניו יורק בשנת 1966. לזוג שלושה ילדים.

מאז חי ליבסקינד בין השאר בניו יורק, בטורונטו, במישיגן, באיטליה, בגרמניה ובלוס אנג'לס, וכן לימד באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם – באוניברסיטת קנטקי, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. לליבסקינד משרדים בברלין (משנת 1990) ובקליפורניה.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הקים יחד עם רעייתו נינה סטודיו הקרוי על שמו, והיה לאדריכל העיצוב הראשי בו.

בין המבנים שתכנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיק העבודות של ליבסקינד כולל מספר רב של בנייני מגורים. עבודותיו של ליבסקינד הוצגו במוזיאונים גדולים ותערוכות מהמובילות בעולם, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית, ארכיון הבאוהאוס, מכון האמנות של שיקגו ומרכז פומפידו.

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבסקינד מעורב במספר מיזמים בישראל, חלקם לא יצאו לפועל.

בשנת 2005 נחנך מרכז וואהל - מרכז כנסים באוניברסיטת בר-אילן. הבניין מחופה בפח מוזהב והוא ניכר בקווי המתאר השבורים האופייניים לליבסקינד.

בשנת 2012 הציג ליבסקינד תוכנית שאפתנית לבניית מגדל עדן, המגדל אמור היה להתנשא לגובה של 28 קומות ולהיבנות בצורת פירמידה. התוכנית עוררה סערה והשתנתה מספר פעמים, לבסוף בוטלה.

בשנת 2023 פורסם כי ליבסקינד יתכנן את מוזיאון "בית איינשטיין" בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

בנוסף תיכנן ליבסקינד מספר בתים פרטיים בהרצליה ועוד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהרבה מעבודותיו של ליבסקינד התקבלו בברכה, חלקם גם זכו לביקורת חמורה לעתים. המבקרים טוענים שהוא משקף אוצר מילים אדריכלי מוגבל של קצוות משוננים, זוויות חדות וגיאומטריות מעוינות[2], שיכול ליפול לקלישאה, ושהוא מתעלם מהמיקום ומההקשר. בשנת 2008 כתב מבקר הלוס אנג'לס טיימס כריסטופר הות'ורן: "כל מי שמחפש סימנים לכך שעבודתו של דניאל ליבסקינד עשויה להעמיק עם הזמן, או לעבור לכיוון מפתיע כלשהו, עושה זאת לרוב לשווא"[3].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר אייכנר, נחשף: כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בתכנונו של האדריכל דניאל ליבסקינד, באתר ynet, 14 ביוני 2023
  2. ^ Erbacher, Doris; Kubitz, Peter Paul (2007-10-11). "'You appear to have something against right angles'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-27.
  3. ^ Eero Saarinen, Slash and yearn, Los Angeles Times, ‏2008-06-04 (באנגלית אמריקאית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]