דניאל בן-נחום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל בן-נחום
לידה 24 במרץ 1910
קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בדצמבר 1992 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל בן-נחום (שמו הקודם: דניאל פרוכובניק פרחיהו; 24 במרץ 191026 בדצמבר 1992) היה משורר, סופר, מסאי, מבקר וחוקר ספרות, עורך ומתרגם. עלה לארץ ישראל ב-1933 והצטרף לקיבוץ בית זרע. היה מפעילי הקיבוץ הארצי ומפ"ם. פרסם שירים, מאמרי ביקורת ומסות בענייני חברה וספרות בעיתונות בליטא ובארץ. זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עיריית חולון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בן-נחום נולד ב-24 במרץ 1910 בעיר קובנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (כיום ליטא), בן לאפרים-נחום פרחיהו (פרוכובניק; 18851959), מורה לעברית ולתלמוד בקובנה בשנים 1914-1903, מורה לתנ"ך, לתלמוד, לספרות ולהיסטוריה בגימנסיה הריאלית בעיר למן ראשית שנות ה-20 ועד לעלייתו ארצה ב-1933, ומורה בגימנסיה ע"ש אחד העם בפתח תקווה ואחר-כך בגימנסיה הרצליה בתל אביב.

למד בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, השתלם בשנים 19271929 בחקלאות בנאנסי שבצרפת, וכיהן כחבר בהנהגת "השומר הצעיר"[1] ובמרכז "החלוץ" בליטא.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל במסגרת "הגרעין הליטאי" של "השומר הצעיר", הצטרף אל "הקיבוץ הליטאי" בפתח תקווה, ובשנת 1934 עבר איתו לקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן. היה פעיל במוסדות הקיבוץ הארצי ומפ"ם ועשה בשליחות תנועתו בחו"ל (בין היתר שימש כשליח בצ'כוסלובקיה ערב כיבושה על ידי הנאצים וכן היה שליח במחנות המעפילים בקפריסין לאחר מלחמת העולם השנייה).

היה בין עורכי ביטאון צעירי מפ"ם "בשער". חקר את יצירתו של יוסף חיים ברנר והיה מעורכי ומתרגמי כתבי דב בר בורוכוב. פרסם ספרי שירה, מאמרים ורשימות שהתמקדו בקיבוץ ודרכו. כל חייו שילב פעילות תנועתית, מחקר וכתיבה עם עבודת אדמה.

הושפע עמוקות מהפואטיקה של ביאליק, ואף על פי שניסה להטמיע בשירתו את הלשון המתחדשת, נטה תמיד אל המליצה והפאתוס.[2]

בשנת 1963 זכה בפרס קוגל לספרות על ספרו "במעלה דורות: עיונים בספרות ההשכלה".[3]

דניאל בן-נחום נפטר בישראל ב-26 בדצמבר 1992. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבקיבוצו בית זרע.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בן-נחום הוא אב לארבעה: שולה בן-נחום, יונתן בן נחום, יזהר בן נחום ודוד בן-נחום. שולה בן-נחום היא חברת קיבוץ בית זרע, יונתן בן-נחום הוא סופר ואילו בנו הצעיר יזהר בן-נחום - היסטוריון בעל תואר דוקטור וחבר קיבוץ בית קמה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ומאמרים (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Daniel Ben-Nahum, "Borochov for Our Day", in Richard Yaffe (editor), Borochov for our Day: The Socialist-Zionist View of the Jewish People, New York: Progressive Zionist League-Hashomer Hatzair, 1958, pp. 13-30
  • Daniel Ben-Nahum, "Lithuanian Jewry in Miniature"; translated from Hebrew by Sara and Shlomo Guberman, in Sara Weiss-Slep (editor), There Was a Shtetl in Lithuania: Dusiat Reflected in Reminiscences, 1989, JewishGen website
  • "שני הקטבים", מאזנים, כרך ט', חוברת ה' (1959), עמ' 331–335 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • במעלה דורות: עיונים בספרות ההשכלה, מרחביה: ספרית פועלים, 1962
  • דברים בשם אומרם [שירים], מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ו 1965
  • רשות הזעקה: חזרה אל ברנר, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, 1971
  • בשעריך פרג: פראג בצל השואה (פואמה), תל אביב: עם הספר, תשל"ג 1972
  • אתם הדברים הנפלאים: שירים, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ט 1979
  • "בין פרט וכלל ביצירה הקיבוצית", הדים, 20, חוברת 130 (1987), עמ' 44–46
  • "שירת שתי המכורות" [מאמר עיוני], מאזנים, כרך ס"ב, גיליון 9–10 (דצמ' 1988-ינו' 1989), עמ' 78–79
  • "הערות בוויכוח על תורת בורוכוב", יעד: מאסף לחקר תנועת העבודה הציונית והסוציאליזם, מס' 3 (21) (1989), עמ' 69–75
  • "האטד" [שיר], צפון א' [קובץ ספרותי] (1989), עמ' 83
  • עם מחר ואתמול ואי-אז: אספת שירים, תל אביב: עם הספר, 1990

עריכה (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית-זרע: כ"ה שנים לקיבוץ על אדמתו, בית-זרע: קיבוץ בית-זרע, תשי"ד 1954
  • לייב לויטה ודניאל בן נחום, כתבים: דב בר בורוכוב; תרגום: מ' אבידוב, תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשט"ו-תשכ"ו 1955–1966, 3 כרכים
  • שמריהו ברהון, לוי בן-אמתי, דניאל בן-נחום, ברוך קלס, כנרות - חוברת העשור: המועצה האזורית "עמק הירדן" בעשור למדינתנו ערה"ש תשי"ט ספט' 1958, מרחביה: המועצה האזורית עמק הירדן, 196?
  • כאם חשה להציל: שליחותה של חביבה רייק, מרחביה: המחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" וספרית פועלים, תשכ"ה 1965
  • בדרך: כתבים לחקר תנועת הפועלים היהודית, גבעת חביבה: בית ברוך לין, תשכ"ח 1967 או 1968
  • חיים שמיר, בטרם שואה: רדיפת יהודי גרמניה ודעת-הקהל במערב-אירופה 1933–1939; ערכו: דניאל בן-נחום וחיים רשף, תל אביב: מורשת - בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים, תשל"ד 1974
  • אלכסנדר פרג, שבעה שערים: מבחר כתבים; כינס וערך דניאל בן-נחום, בית זרע: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר - המחלקה לארגון ולהסברה של ההסתדרות הציונית, תשל"ז 1977
  • יעקב עמית, דניאל בן־נחום, לוי דרור, מראשית עד אחרית: ספר קורות השומר הצעיר בליטא, תל אביב: מתח, מרכז לחקר ותיעוד השומר הצעיר, תשמ"ו 1986
  • כתבים פילוסופיים: בורוכוב; תרגום, עריכה ומבואות דניאל בן נחום ואברהם יסעור, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ד 1994

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך בן-יהודה, דניאל בן-נחום, שמעון ז"ק, יעקב לנדאו, דב ליפץ ויעקב עמית (ועדת המערכת), בנתיב המורה: ספר זיכרון לא"נ פרחיהו, תל אביב: עם הספר, תשכ"ב 1962 [ספר זיכרון לכבוד אביו של דניאל, אפרים-נחום פרחיהו-פרוכובניק]
  • מוטל בן פייסי החזן: המחזה ב-5 מערכות (9 תמונות); לפי שלום עליכם, בתרגומו של י"ד ברקוביץ, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוועד הפועל, מרכז לתרבות ולחינוך, 196?
  • התנועה הבלתי מודעת, דבר, 24 באוגוסט 1973 [מאמר ביקורת]
  • כתב במחצית הראשונה של שנות ה-30 את המילים לשיר "סדרן סדרן" (לחן עממי רוסי).[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פעל בשקוד (Skuodas) והיה בהנהגת התנועה בדוסיאט (Dusetos).
  2. ^ אורנה קזמירסקי-שלוש, 'בן נחום, דניאל', בתוך: זיסי סתוי ויגאל שוורץ (עורכים), לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014, עמ' 175.
  3. ^ א. חלפי וד. בן-נחום חתני פרס קוגל, דבר, 29 בינואר 1963; קראו גם את הביקורת על ספרו: ג. קרסל, ספרות ההשכלה ומבקריה, דבר, 8 בפברואר 1963
  4. ^ ראו והאזינו, "סדרן סדרן", באתר זמרשת.