דניאל אוסטר

דניאל אוסטר
	דניאל אוסטר, 1949
לידה	7 במאי 1893; אייר ה'תרנ"ג; קניאהינין, סמוך לסטניסלבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	15 בינואר 1963 (בגיל 69); טבת ה'תשכ"ג; ירושלים ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1914
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה	אוניברסיטת וינה
מפלגה	הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית
	14 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (39 שבועות ו־4 ימים)
	14 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (39 שבועות ו־4 ימים)
	ספטמבר 1937 – אוגוסט 1938; (כ־47 שבועות ו־6 ימים)
	→ חוסיין אל-ח'אלידי מוסטפא אל-ח'אלידי ←
	27 באוגוסט 1944 – 1945
	→ מוסטפא אל-ח'אלידי ועדה מנדטורית ←
	1949–1950
	→ ועדה מנדטורית שלמה זלמן שרגאי ←

דניאל אוסטר (7 במאי 1893 – 15 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. בסוף תקופת המנדט ובמדינת ישראל עד 1950 (קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי). חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (1937–1938, 1944–1945, 1949–1950).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל אוסטר נולד להוריו רחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה (כיום באוקראינה, חלק מהעיר, ששינתה בינתיים את שמה לאיוואנו־פרנקיבסק).^[1] סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה והתיישב בירושלים. במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא אוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל.^[2] בזמן שירותו בדמשק צילם את תלייתם של חברי ניל"י, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד.

בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים.^[3] כעורך דין^[4] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.

היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים.^[5] בספטמבר 1934 נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את חיים סלומון. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלידי, יחד עם הועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר,^[6] ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלידי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.^[7]

בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה.^[8] לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה ועדה קרואה.^[9] לבסוף מונה אוסטר כמחליפו (1944–1945). במקביל נמשכה עשייתו לקידום הקמת עיר עברית בירושלים. בשנת 1946 התמנה למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. היה חבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העיר הראשון של ירושלים.^[10]^[11] בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת העיר ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה. בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה.

בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם יעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.^[12]

היה חבר המפלגה הליברלית.

על שמו נקרא גן דניאל המהווה היום חלק מקריית עיריית ירושלים; כן נקראה על שמו כיכר אוסטר שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו. בשנת 1946 הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.^[13]

היה נשוי לז'וליה, בתו של מלכיאל מני.^[14] הוא היה אביהם של אליהו, שנהרג בתאונת אקדח בגיל 15 וחצי^[15] ושל תמר.^[16] ילד קודם מת בגיל צעיר בשנת 1925.^[17] נראה כי היה בעל קשר משפחתי רחוק לסופר פול אוסטר.^[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

'אוֹסְטֶר (אַוּסְטֶר), דניאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 29. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 15 במאי 2007
ד. ירושלמי, ד. אוסטר, הד-המזרח, 25 ביוני 1943
דוד תדהר (עורך), "דניאל אוסטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 165
דניאל אוסטר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.
^ שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
^ דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
^ משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921
^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
^ הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
^ ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
^ ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
^ שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242.
^ דיוויד סלע, איומי ההתפטרות של ראש עיריית ירושלים, באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
^ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
^ שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125.
^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
^ ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921
^ מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
^ פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית).
^ תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925
^ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007.

[1] מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.

[2] שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918

[3] דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921

[4] משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921

[5] תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932

[6] הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937

[7] ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938

[8] ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943

[9] שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242.

[10] דיוויד סלע, איומי ההתפטרות של ראש עיריית ירושלים, באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018

[11] מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007

[12] שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125.

[13] אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946

[14] ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921

[15] מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945

[16] פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית).

[17] תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925

[18] מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	יוסף אל-ח'אלידי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלידי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלידי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ועדה מנדטורית (1945–1949)
ירדן ראשי העיר המזרחית	אנוור אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967) • אמין אל-מג'ג' (1967–1999)
ישראל ראשי העיר המערבית	דניאל אוסטר (1949–1950) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967)
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת	טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דניאל אוסטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דניאל אוסטר