דנאית הדורה
 דנאית הדורה
| |
|---|---|
מבט מלמעלה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | נימפיתיים |
| סוג: | דנאית |
| מין: | דנאית הדורה |
| שם מדעי | |
 Danaus chrysippusליניאוס, 1758 | |
| שמות נוספים | |
|
דנאית תפוח-סדום | |
| |
דָּנָאִית הֲדורָה או דנאית תפוח-סדום (שם מדעי: Danaus chrysippus) הוא מין פרפר המשתייך לסוג דנאית שבמשפחת הנימפיתיים בגודל בינוני עד גדול הנפוץ באסיה ואפריקה. מספר מינים מחקים את צבעיו.
בישראל נפוץ הפרפר במשך כל השנה, בעיקר באזורים חמים ולחים כמו: בקעת ים המלח, כיכר סדום ועין-גדי. בקיץ, החל בחודש יוני, נודד צפונה ומגיע לשפלה, מישור החוף ובעמקים ושם נשאר עד תחילת החורף.[2][3]
דנאית הדורה נחשבת לרוב לדנאית הנפוצה ביותר בהודו. מין זה נחקר לעומק יותר ממינים אחרים בסוגו בהודו.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנאית הדורה הוא פרפר בגודל בינוני עד גדול עם מוטת כנפיים של כ-7–8 סנטימטרים. גופו שחור עם הרבה נקודות לבנות. הכנפיים הן כתומות-צהובות, צידן העליון בהיר יותר ועשיר יותר מצידן התחתון. חציו העליון של הכנפיים הקדמיות הוא שחור עם פס לבן. על כנפיו האחוריות יש שלוש נקודות שחורות במרכז כל כנף. על כנפיו האחוריות מסגרת שחורה דקה ועליה נקודות בצורת חצאי עיגולים.
זכר דנאית הדורה קטן יותר מהנקבה וצבעיו בהירים יותר. לדנאים זכרים יש מספר מאפיינים מיניים נוספים. במקרה של דנאית ההדורה, אלה הם:
- לזכר יש כיס על כנפיו האחוריות. האזור לבן עם מסגרת שחורה עבה שבולטת מעט. כיס זה מאגד קשקשי ריח שנועדו כדי למשוך נקבות.
- לזכר יש שני איברים דמויי מברשת שיכול הפרפר להוציא מקצה בטנו.
מספר מיני נימפיתיים מחקים את הדנאית ההדורה כמנגנון הגנה מפני טורפים, למשל נימפית הרגלה. פרפרים אלו עשויים לעיתים לגרום לטעויות בזיהוי.
תפוצה ונדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדנאית ההדורה בעלת תפוצה עולמית רחבה. היא נפוצה ברחבי כל אפריקה. גבול תפוצתה מתרחב עד הודו ובמרבית תת-היבשת ההודית, יחד עם מספר איים באוקיינוס השקט.[4] אוכלוסיות של מין זה מתקיימות אף באזורים מסוימים באוסטרליה.[5] היא מתרבה במהלך כל השנה בהודו, מלבד בהרי הימלאיה שם היא עונתית. מכן ניתן להסיק שכך תקף גם לאזורים טרופים וסובטרופים אחרים בטווח שלו.
לדנאית ההדורה שלושה תת-מינים הנמצאים באזורי תפוצה שונים:
- Danaus chrysippus chrysippus - אסיה, אגן הים התיכון וצפון אפריקה הטרופית (תת-המין היחיד המצוי בישראל).[2]
- Danaus chrysippus alcippus - מאיי כף ורדה עד אפריקה הטרופית עד תימן ועומאן. חום יותר עם כתמים לבנים רחבים יותר על כנפיו העליונות.
- Danaus chrysippus orientis - סנט הלנה, דרומית מאפריקה הטרופית לדרום אפריקה, מדגסקר, קומורו, סיישל וארכיפלג מסקרנה. כתמים לבנים קטנים על הכנפיים העליונות.
הגנה מפני אויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצמחים הפונדקאים והמזינים העיקריים של דנאית ההדורה הם צמחים ממשפחת ההרדופיים, ביניהם: פתילת המדבר הגדולה (שעל שמו קיבלה הדנאית את השם "דנאית תפוח-סדום"), חנק מחודד ומסמור סיני. בנגב ובערבה קיים צמח נוסף המשמש להם כפונדקאי והוא דמיה לבידה. מיני ההרדופיים הם מינים רעילים ביותר ומכילים אלקלואידים. הזחלים שניזונים מצמחים אלה קולטים את הרעלים לגופם ורעלים אלה עוברים גם לפרפר הבוגר מאוחר יותר. הזחלים והפרפרים הבוגרים משתמשים ברעלים אלה כאמצעי הגנה מפני טורפים. הדנאית מראה גם את רעילותה דרך צבעי האזהרה שעליה. בשל רעילותם הרבה כמעט שאין להם אויבים בטבע. הסיבות העיקריות להתדלדלות האוכלוסייה הן תנאים אקלימיים קשים ומחלות הפוגעות בזחלים.[6]
אויב אפשרי הוא עכבישים שפורסים את רשתותיהם על הצמחים הפונדקאים ותופסים כך את הזחלים הצעירים. הם לוכדים וטורפים אותם ובכך גורמים לצמצום גדול בכמותם.[6]
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקבת הדנאית תופסת בצידו העליון של עלה, ומלפפת את בטנה על קצה העלה ומטילה ביצה אחת על צידו התחתון של העלה. רק ביצה אחת מוטלת בכל פעם על עלה, כדי למנוע צפיפות יתר של הזחלים. אקט ההטלה אורך 1–2 שניות והנקבה ממשיכה מייד לעלה הבא.[2] הביצה היא בצבע צהבהב-קרמי, זוהרת, גבוהה, בצורת חבית, עם קצה בולט ועליו מעין פסים בולטים. אורכה כ-1.2 מ"מ. לפני בקיעתה ראשה אפור.[6]
זחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהזחל בוקע, ארוחתו הראשונה היא קליפת ביצתו. הוא חי את משך כל חייו כפגית בצידם התחתון של העלים. במהלך ימיו הראשונים יש לו מנהג תזונתי מעניין: הוא תופס נקודה מסוימת בחלקו התחתון של העלה ונושך בסיבוב מלא סביב עצמו בחלקה התחתון של הקוטיקולה בעלה. על ידי כך הוא עוצר את הלשד הרעיל של צמחו הפונדקאי מלזרום לתוך העיגול שלו. הוא ממשיך לאכול את החלק התחתון של האזור, ומשאיר את החלק העליון של הקוטיקולה שלם. לאחר התנשלות אוכל הזחל גם את נשלו. אורכו של הזחל הצעיר הוא כ-3 מ"מ.[6]
במהלך גדילתו, הוא אוכל גם את החלק העליון וגם את התחתון של הקוטיקולה של עיגולו ומשאיר חורים עגולים קטנים בעליו של הצמח הפונדקאי. כשלסתו גדולה מספיק הוא אוכל את כל העלה על ידי כרסום מהקצוות.
הזחל הוא בצורת גליל לא אחיד. גופו מכוסה בפסים שחורים ולבנים ועליהם פזורות נקודות צהובות עבות. המאפיין הבולט ביותר הוא שלושה זוגות של תוספים דמויי משושים. הזוג הראשון ניתן להזזה ובשליטת הזחל וגם הארוך ביותר. המשושים נמצאים על קטעו השלישי, השישי והשנים עשר. ראשו הוא נוצץ, חלק ובעל קשתות לבנות שחורות לסירוגין. רגליו שחורות והרגליים היוצאות מבטנו בעלות פסים לבנים בבסיסם. אורכו של הזחל הבוגר הוא כ-40–45 מ"מ.[3][6]
גולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגולם תלוי באופן חופשי בעזרת התמיכה, לרוב על הצמח הפונדקאי. אורכו כ-23 מ"מ.[6] הוא מגיע לשיא רוחבו בקטע בטנו השביעי היכן שיש עליו מעין פס טבעתי כפול ועליו שורה של נקודות זעירות במיוחד בצבע זהוב או כסוף. על כתפיו נקודות זהובות קטנות ונרתיקי כנפיים. שאר הגולם הוא ירוק בהיר עם משטח חלק. הגולם נוטה לצבע ורדרד כאשר מתגלם באזורים יבשים או מקומות לא טבעיים.[7]
-
ביצת דנאית הדורה במנפור, מומביי -
פגית הדנאית ההדורה אוכלת את קליפת הביצה שלה -
גולם טרי, במומביי -
גולם ורדרד עקב התגלמות בסביבת חפצים דוממים -
נקבת הדנאית ההדורה שזה הרגע נוצרה בשבי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דנאית הדורה, באתר NCBI (באנגלית)
- דנאית הדורה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- דנאית הדורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דנאית הדורה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דנאית הדורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 דנאית הדורה, באתר www.insectour.com
- ^ 1 2 בן יהודה, עוז (2013-10-04). "דנאית הדורה". מן השדה. נבדק ב-2017-09-16.
- ^ Adam Miles Cotton, Zdenek Faltynek Fric, Inder Jit Gupta, Paul Van Gasse, Yutaka Inayoshi, Khew Sin Khoon, Laurence G Kirton, Torben B Larsen, Maxim Markhasiov, Mridula Majumdar, Olivier Pequin, Jiri Rieger, Motoki Saito, Colin P Smith, Rajendra K Varshney, Peter Smetacek, A Synoptic Catalogue of the Butterflies of India, Butterfly Research Centre, Bhimtal & Indinov Publishing, New Delhi, 2015. (באנגלית)
- ^ Welcome learnaboutbutterflies.com - Justhost.com, www.learnaboutbutterflies.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 אביתר פיינגולד, דובי בנימיני,אופיר תומר ורחלי שוורץ-צחור, דנאית, באתר www.boker.org.il (ארכיון)
- ^ Harshad Vijay Mayekar, Ullasa Kodandaramaiah, Pupal colour plasticity in a tropical butterfly, Mycalesis mineus (Nymphalidae: Satyrinae), PLOS ONE 12, 2017-02-03, עמ' e0171482 doi: 10.1371/journal.pone.0171482