דן חירם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן חירם
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 במאי 1924
צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בפברואר 1987 (בגיל 62)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1940–1945
1948 – 1969
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד התחבורה מנכ"ל נתיבי איילון .
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דן חירם (12 במאי 1924 - 11 בפברואר 1987) היה קצין תותחנים ראשי בדרגת אלוף-משנה, מנכ"ל משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חירם נולד בפראג שבצ'כוסלובקיה בשם רוברט קלפטר. אביו ד"ר אוטו קלפטר (ד"ר למשפטים) היה חבר קרוב של פרנץ קפקא (למדו יחד בקינסקי קולג' בפראג) ושל מקס ברוד. אימו ד"ר הדוויגה הרמן קלפטר הייתה הרופאה (אישה) הראשונה בצ'כיה וסיימה לימודי הרפואה בפראג וקבלה תואר ד"ר בשנת 1922[דרוש מקור]. חירם עלה לארץ ישראל ב-1939. במסגרת עליית הנוער היה בקיבוץ עין גב ובהמשך בגבעת חיים. ב-1940 התנדב לצבא הבריטי והוצב בסוללת תותחי חוף על הר הכרמל. ב-1944 הצטרף לבריגדה היהודית ועבר הכשרה להפעלת תותחי שדה 25 ליטראות, במרץ 1945 השתתף במערכה על נהר סניו באיטליה ואף זכה לציון לשבח על פעילותו.

במלחמת העצמאות שירת בצה"ל כמפקד סוללה בפיקוד הצפון. ב-1953 היה חלק מצוות ההקמה וההדרכה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ב-1957 מונה לקצין תותחנים ראשי[1]. בתפקידו זה ארגן מחדש את החיל בעקבות לקחי מלחמת סיני, בה לא יכלו כוחות התותחנים לתת סיוע מספק לגייסות השריון שהתקדמו מהר, החיל קלט תותחנים מתנייעים מדגם פריסט 105 מ"מ, הסב תותחים נגררים למתנייעים על בסיס טנק השרמן ומרגמות כבדות על גבי זחל"מים. חירם שינה את שיטת פריסת התותחים כשהוא זונח את תורת הלחימה הבריטית, הטמיע בחיל שיטות מדידה וטיווח מתקדמות מהצבא האמריקאי והוציא לראשונה את פקודות קתמ"ר.

ב-1961 מונה לנספח צבאי וראש משלחת משרד הביטחון בממלכה המאוחדת ובסקנדינביה[2], בתקופתו אוחדו נציגויות צה"ל ומשרד הביטחון[3]. ב-1964 מונה ליועץ שר הביטחון לענייני חימוש. במלחמת ששת הימים שירת כיועץ ארטילרי במטה של ישראל טל באוגדה 84. לאחר המלחמה מונה על ידי שר הביטחון למתאם העניינים האזרחיים בשטחים המוחזקים[4].

לאחר שחרורו מצה"ל 1969 מונה למנהל אגף היצוא במועצה לשיווק פרי הדר ומשנת 1972 ועד 1975 כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה[5]. במסגרת תפקידו היה אף יו"ר וועדת חירם א' וועדת חירם ב' אשר בדקו את נושא משק האנרגיה החלופית (פחם במקום / בנוסף לנפט) בהן הוחלט על הקמת מסוף הפחם בחדרה. בשנים 1976[6] עד 1982 כיהן כמנכ"ל חברת נתיבי איילון[7]. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עמד בראש הוועדה לבחינת הכדאיות הכלכלית של הקמת מסילת הרכבת לאילת. שימש מנהל המכון הישראלי לחקר הספנות והתעופה. בנובמבר 1984 עמד בראש ועדת חקירה לפרשת הנוסע הסמוי[8][9].

תרם גופתו למדע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]