דן בן-דוד

דן בן-דוד
לידה	1957 (בן 67 בערך)
ענף מדעי	כלכלה, מדיניות ציבורית
מקום מגורים	כוכב יאיר צור יגאל
מקום לימודים	אוניברסיטת שיקגו
מנחה לדוקטורט	רוברט לוקאס
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב; מרכז טאוב ;
מספר צאצאים	3
	bendavid.org.il/index.html

דן בן-דוד (נולד ב-1957 לערך) הוא פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, ולשעבר מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-דוד נולד בתל אביב וגדל בשכונת נחלת יצחק, לאב ממוצא ליטאי ולאם ילידת בגדד. כשהיה בן חמש עברה משפחתו לארצות הברית, שם למד אביו לדוקטורט. בן-דוד, בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו בהנחייתם של רוברט לוקאס ופול רומר, הוא חבר סגל החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז לחקר מדיניות כלכלית (לונדון). בעבר הוא היה עמית מחקר גם בסוכנות האמריקנית הלאומית לחקר הכלכלה. תחומי מחקריו נוגעים למקרו-כלכלה, סחר בינלאומי והשפעתן ההדדית של כלכלה ומדיניות ציבורית. נוסף לעבודתו במחקר הוא שימש יועץ לבנק העולמי ולארגון הסחר העולמי. בשנת 2004 זכה בן-דוד בפרס רקטור אוניברסיטת תל אביב על הצטיינותו כמרצה בפקולטה למדעי החברה.

בשנת 1999 החל בן-דוד לחקור את ההשלכות ארוכות הטווח של מדיניות ממשלת ישראל על טיב חייהם של הדורות הבאים בישראל. בתקופה זו הוא החל לקחת חלק בפורומים ממלכתיים וציבוריים, בהם הוועדה שקדמה לוועדת דוברת והגישה "הצעה לרפורמה מבנית במערכת החינוך של ישראל"^[1]. בשנת 2000 מונה בן-דוד לצוות בראשות חיים בן שחר לתכנון עדיפויות לאומיות בתחום הכלכלי-חברתי עבור משרד ראש הממשלה. בשנת 2004 הוצגה על ידו "תוכנית המתאר לשיפור מצב התעסוקה בישראל"^[2].

בן-דוד היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

בינואר 2006 נענה בן-דוד לבקשת ראש ממשלת ישראל אריאל שרון והצטרף למפלגת "קדימה"^[3]. פרקי מצע המפלגה בנושאי חברה וכלכלה נכתבו על ידו והוא מוקם במקום ה-34 ברשימת המפלגה^[4]. בבחירות לכנסת השבע עשרה זכתה קדימה ב-29 מנדטים ובן-דוד לא נבחר לכנסת. בשנת 2008 מונה למנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל וכיהן בראשו עד תחילת 2015^[5]. לאחר מכן הקים את "מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי", שם הוא מתמקד ב"זיהוי מקורם, אפיונם והיקפם של אתגרי השורש הפנימיים המהווים איום קיומי לעתידה של מדינת ישראל"^[6].