דמומית קטנת-פרי
 דמומית קטנת-פרי
| |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||
| מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
| ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
| מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
| מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
| סדרה: | נוריתאים | ||||||||||||||||||||||||
| משפחה: | נוריתיים | ||||||||||||||||||||||||
| סוג: | דמומית | ||||||||||||||||||||||||
| מין: | דמומית קטנת-פרי | ||||||||||||||||||||||||
| שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
 Adonis microcarpaקנדול, 1817 | |||||||||||||||||||||||||
| עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
דְּמוּמִית קְטַנַּת-פְּרִי (שם מדעי: Adonis microcarpa) הוא עשב חד-שנתי, אדום-כותרת, ממשפחת הנוריתיים, המצוי בחבל הצומח הים תיכוני ובבתות הספר בארץ ישראל, ובמיוחד באזורים הבאים: מדבר יהודה, בקעת הירדן, עמק יזרעאל, השפלה וההרים. הוא נבדל מצמחים אחרים שפרחיהם אדומים, כגון נורית אסיה וכלנית מצויה, בכך שפרחיו קטנים יותר.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גובה הצמח 20-12 ס"מ. עליו גזורים פעמיים או יותר ומסודרים באופן מסורג לאורך הגבעול. הפריחה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל. הפרחים בעלי 5-8 עלי כותרת, אדומים בדרך כלל, אולם נצפו פרטים בודדים שפרחיהם צהובים. ייחודו של המין הוא בפרי: הפרודות, חלקי הפרי, כמעט חלקות ואין בהן חריצי אורך ולא חגורת שיניים. בראשן ישנה שן עדינה ובינה לגב הפרודה ישנו מפרץ עמוק וצר מאד[1].
הדמומית הובחנה בין הצמחים הכלולים ב"חברת החורש", כגון בהרי יהודה על פני קרקע המצויה בסביבה של אבן גיר [2] וכן בגבעות קירטון שבבקעת באר שבע[3]. בית הגידול האופייני לה הוא בתה, שדות בור ומעזבות (צידי דרכים, חלקות נטושות וגלי אשפה).
האגדה מספרת כי הפרח צמח מטיפות דמו של נער יפה תואר, אדוניס, אשר נטרף על ידי חיה רעה, מכאן שמו המדעי של הסוג[4].
הדמומית נפוצה בכל אגן הים התיכון. במערב אזור התפוצה, ובמיוחד בספרד, נפוץ זן שפרחיו צהובים, והזן אדום הפרחים נדיר. היא משמשת כצמח נוי בגינון, והופצה למקומות נוספים בעולם. באוסטרליה ובאמריקה הצפונית היא הפכה למין פולש הנפוץ כעשב שוטה בשטחי מרעה וגידול מספוא.
מחקרים מצאו כי הפרי של מיני דמומית שונים מכיל חומרים רעילים, שגרמו למותם של סוסים, חזירים וצאן[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דמומית קטנת-פרי, באתר צמח השדה
- דמומית קטנת-פרי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דמומית קטנת-פרי, באתר Tropicos (באנגלית)
- דמומית קטנת-פרי, באתר GBIF (באנגלית)
- דמומית קטנת-פרי, באתר The Plant List (באנגלית)
- דמומית קטנת-פרי, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגדיר חדש לצמחי ישראל עמ' 130
- ^ מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת עם עובד, 1980 עמ' 213
- ^ שם, עמ' 229
- ^ אבי שמידע - דוד דרום מדריך פרחי הבר בישראל הצמחייה הים-תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, 1986 עמ' 6
- ^ מאמר מ-2004 ב-Veterinary Pathology