דין
דין הוא כינוי לכלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, או לגבי שאלה משפטית מסוימת. כך, למשל "הדין האנגלי" כולל את כלל הנורמות החוקיות החלות בתחום השיפוט של הממלכה המאוחדת, ו"הדין בשאלת הארנונה העירונית" כולל את החוקים, התקנות, הצווים פסקי הדין המהווים תקדים בנושא, והמנהג אם הוא קיים.
הגדרות מצומצמות יותר למונח "דין" בחוק הישראלי, ישנן בסעיף 1 לחוק הפרשנות שלפיו:
"דין" - כל אחד מאלה:
- 1. חיקוק;
- 2. דינים דתיים - בין שבעל פה ובין שבכתב - כפי תקפם במדינה;
- 3.
- א. אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, ודיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה;
- ב. דינים עות'מאניים כפי תקפם במדינה;
וכן בסעיף 1 לפקודת הפרשנות שלפיו:
"'דין' - לרבות כל אחד מאלה:
- 1. חיקוק;
- 2. אקט של הפרלמנט הבריטי או חלק ממנו, ודבר המלך - במועצה או חלק ממנו, בין שניתנו לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין שניתנו לאחריה, וכפי תקפם בארץ ישראל לפני הקמת המדינה או כפי תקפם במדינה;
- 3. צווים, תקנות, כללים, חוקי עזר, מנשרים, הוראות, הודעות וכל מסמך אחר, שניתנו מכוח "דין" כמשמעותו בפיסקה (2) של הגדרה זו, בין לפני תחילת תקפה של פקודה זו ובין לאחריה, ואינם בגדר חיקוקים, וכפי תקפם בארץ ישראל לפני הקמת המדינה או כפי תקפם במדינה;
- 4. דינים עות'מאניים, דינים דתיים בין שבכתב ובין שבעל פה, דיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם בארץ ישראל לפני הקמת המדינה או כפי תקפם במדינה;"
הגדרות אלה הן הגדרות טכניות ומצומצמות השונות במקצת מן השימוש הנרחב יותר המקובל במילה בתאוריה המשפטית, וייעודן לפרש חיקוקים המשתמשים במילה דין, כגון סעיף 57ב לפקודת הראיות לפיו "כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראייה", כאשר הכוונה היא שאת חוקי הכנסת, למשל, אין בעל דין צריך להוכיח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
משפט, דף שער בספרייה הלאומית
