דימונה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | בני ביטון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 463 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1955 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 37,540 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.14 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 170 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 219 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 220,520 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 24 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת צפון הנגב רגילה)   דימונה  מצפון: אזורים לא מוכרים ממזרח: __ מועצה אזורית תמר מדרום: __ מועצה אזורית רמת הנגב ממערב: __ מועצה אזורית נווה מדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 156 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4044 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל דימונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.dimona.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, והעיר הגדולה בשטחה השיפוטי בישראל (223 קמ"ר)[6].
דימונה ממוקמת בנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים - 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה[7]. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים הגיעו עולים ממזרח אירופה והשתלבו בעשייה המקומית. הקמת היישוב בלב המדבר לוותה בפסימיות, ויש שקראו ליישוב "דמיונה" או "דמעונה".
ישנם חילוקי דעות מי הגה את רעיון הקמת העיר דימונה, לדברי שר הפיתוח דב יוסף בשנת 1953 בעת ביקורו במפעלי ים המלח הוא בילה מספר לילות במחנה העובדים, והזיע כל הלילה, הוא חיפש מקום יבש יותר שיוכלו לישון בו העובדים וכך נולד הרעיון להקים עיר בדימונה. אך כמה שנים מאוחר יותר התפרסמה כתבה שטוענת שגולדה מאיר הגתה את רעיון הקמת העיר דימונה[8].
שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א–כ"ב: ”(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה....”
העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952, בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969, בשנים אלו הייתה עלייה גדולה מהודו, בעיקר מקהילת הבני ישראל (הודו) לעיר.
לאחר שאוכלוסיית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה.
בינואר 2014 פורסמה תוכנית בנוגע להקמת מרכז תחבורתי חדש בעיר בגודל של כ-2,500 מ"ר, בנוסף להקמת המבנה עצמו צפויה העתקת תחנת הרכבת דימונה לאזור הכניסה הדרומית, על מנת לשפר את נגישותה[9].
בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" על-שם שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד[10].
באוגוסט 2019 אושרה תוכנית המתאר של העיר, במסגרתה יוקמו כ-23,000 יח"ד,כ-1.5 מיליון מ"ר לשטחי מסחר ותעסוקה לתושבי העיר והאזור, סלילת כביש כניסה צפוני חדש ושיפור שירותי התחבורה הציבורית בעיר[11].
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדימונה 37,540 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:
קהילת העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – העבריים מדימונה
בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה. זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.
הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים. מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.
קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,
עם הקמת העיר הוקמו בדימונה שתי תשלובות טקסטיל גדולות[13]. חברת "סיבי דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-1,750 עובדים[14], וחברת "כיתן דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-2,000 עובדים. תשלובת "סיבי דימונה" נסגרה בתחילת 1997[15], ו"כיתן" נסגרה סופית ב-2012, לאחר שנותרו בו 80 עובדים בלבד[16].
בינואר 2007, נחנך קניון דימונה, שהוקם על חורבות מפעל "סיבי דימונה" (שנקרא "דימונה טקסטיל" בשנים האחרונות לקיומו)[17].
בינואר 2018 החלו העבודות על הקמת מרכז מסחרי שנפתח בשנת 2021 ומאכלס מספר רב של חנויות[18].
תחבורה עירונית ובינעירונית מרוכזת בתחנה מרכזית דימונה שממוקמת במרכז העיר.
תרבות וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:
- מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
- מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
- פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
- יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
- מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
- סינמטק הממוקם במתנ"ס.
- קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בישראל ומחוצה לה.
- שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
- תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.
מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:
- פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
- כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
- פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
- פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
- פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
- הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בענף הכדורגל מועדון ספורט דימונה (בעבר הפועל דימונה) מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' בנוסף למחלקת נוער. מועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג'. משחקי הקבוצות נערכים באצטדיון דימונה.
- בענף הכדורסל מועדון הפועל דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' דרום ומועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ב' ומחלקת נוער. משחקי הקבוצות נערכים באולם הספורט "גאון".
- בענף הכדוריד מועדון מכבי דימונה משתתף בליגת העל בכדוריד החל משנת 2019 ומפעיל מחלקת נוער. משחקי הקבוצה נערכים באולם הפיס במתחם הקאנטרי.
- בענף טניס שולחן מועדון הגברים והנשים של מכבי דימונה משתתף בכלל הליגות של איגוד טניס השולחן.
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדימונה ישנם כשבעים בתי כנסת, וארבעה מקוואות. רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב דוד תורג'מן -ראש הישיבה בעיר- מ"מ רב העיר (הרב הספרדי)
בדימונה פועלת מסוף שנות ה-80 עמותת 'שלהבת הדרום' בראשות הרב יעקב חמד המפעילה מוסדות מגוונים לציבור הרחב ביניהם גני ילדים ומעונות יום, בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבות לבחורים, סמינרים לבנות, כוללים לאברכים ולבעלי תשובה, מדרשיות נוער לצעירים, כמו כן דואגת העמותה לכשרות מהודרת, וכן שירותי רווחה לקהילה וסיוע לנזקקים. בשנת 2014 חנכה העמותה מרכז רוחני גדול 'משכן שאול' המכיל בתוכו מס' בתי כנסת ובתי מדרש אולם שמחות מקווה טהרה ועוד. עשרה מתוך 36 נכסי מקרקעין שהוקצו על ידי עיריית דימונה הוקצו לפעילויות העמותה[19].
בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה" בראשותו של הרב יעקב דודי, ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן.
בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.
ראשי המועצה והעירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנים | ראש המועצה/עירייה | הערות |
|---|---|---|
| 1956–1959 | אליעזר מילרוד | ראש המועצה הראשון. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את המועצה המקומית בדימונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה, בסופן עזב אותה חזרה לביתו שבכפר ביל"ו |
| 1959–1966 | ערמון (עמרם) לרדו | ראש המועצה הנבחר הראשון, מטעם מפא"י |
| 1966–1969 | גבי סבג | מפא"י |
| 1969–1971 | ישראל נבון | מפד"ל |
| 1971–1974 | יצחק פרץ | רפ"י |
| 1974–1978 | ערמון (עמרם) לרדו | מפא"י |
| 1978–1983 | יעקב ז'אק אמיר | המערך |
| 1983–1989 | אלי (אליהו) הללי | המערך |
| 1989–2003 | גבי ללוש | הליכוד |
| 2003–2013 | מאיר כהן | ישראל ביתנו |
| 2013 | אלי ברונשטיין | החליף את מאיר כהן, שעזב את ראשות העירייה לטובת התמודדות לכנסת ברשימת יש עתיד |
| 2013–הווה | בני ביטון | הליכוד |
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרנאך, גרמניה (מ־1975)
סינאיה, רומניה (מ־1957)
אווי, הרפובליקה העממית של סין (מ־2010)- וונז'ו, הרפובליקה העממית של סין (מ־2019)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שיכון בדימונה, 1961 -
מרכז מסחרי בדימונה, 1961 -
בני קהילת העבריים בעיר -
שדרת החנויות המקורה במרכז העיר -
-
-
רחוב הנשיא בעיר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דימונה- דימונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "האיש שקיבל צ'ק של 5.5 מיליארד שקל מציע לכם דירות במיליון שקל - ונמאס לו מהבכיינות", 3 בפברואר 2018, יעל דראל, Themarker
- פרופיל דימונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- דימונה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
תושבות דימונה לומדות עברית וניהול משק בית, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 8:26)- סרטו של נתן גרוס, דימונה 1962 ( דימונה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1962)
- צילום אווירי של דימונה בדילוגי זמן (אנ') על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מצולמת על שכונת הניצחון, באתר 'חלון אחורי', 23 באפריל 2016
- מידע על אתר דימונה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
דימונה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ענת קורל גורדון, מה העיר הכי גדולה בישראל?, באתר עמוד כאן 11 ביוטיוב, 17.4.24
- ^ ה. בן עדי, מעריב, דימונה נולדה בסערה, באתר הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב - Jpress, עיתונות יהודית היסטורית, 21 בספטמבר 1955
- ^ כך הגיתי את דימונה, מעריב, 11 בינואר 1980
- ^
דניאל שמיל, תחנת רכבת חדשה בדימונה -במקום התחנה הכושלת, באתר TheMarker, 29 בינואר 2014
- ^ אגם פרס בפארק בן-גוריון בדימונה
- ^ יובל ניסני, אושרה תוכנית המתאר בדימונה: 23 אלף יח"ד ושטחי תעסוקה נרחבים, באתר מרכז הנדל"ן
- ^ פרופיל דימונה באתר הלמ"ס
- ^ אבן פינה בדימונה למפעל שני לטכסטיל, דבר, 3 בינואר 1960
- ^ 1750 עובדים ־ בתשלובת הטקסטיל הגדולה בארץ, על המשמר, 22 באוקטובר 1968
- ^ ידיעות אחרונות, עובדי "דימונה טקסטיל" איימו לשרוף את המפעל, באתר גלובס, 1 בינואר 1997
- ^ יובל אזולאי, המפעל נסגר: כיתן מפסיקה את הייצור בדימונה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
- ^ גיא ימין, חנוכת קניון: על חורבות מפעל "דימונה טקסטיל" המיתולוגי קם בדימונה קניון חדש, באתר גלובס, 16 בינואר 2007
- ^ שחר של עתיד חדש, באתר ynet, 28 בדצמבר 2019[דרוש מקור: מקור זה מכיל תוכן שיווקי. עדיף להחליפו במקור אחר.]
- ^ [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.dimona.muni.il/uploads/n/1690811536.2241.pdf רשימת המקרקעין שהוקצו על ידי העיריה], באתר עירית דימונה
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר | |
