דיוויזיית הפרשים הרביעית (צבא הודו הבריטית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית הפרשים הרביעית
4th Cavalry Division
פרטים
מדינה הודו הבריטיתהודו הבריטית הודו הבריטית
שיוך  צבא הודו הבריטית
סוג דיוויזיית פרשים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות ספטמבר 19141921 (כ־6 שנים)
מקים היחידה לוטננט גנרל יו דלרימפל פאנשאווה (אנ')
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
יחידת אם קורפוס הפרשים ההודי (אנ') (אירופה)
קורפוס המדבר הרכוב (אנ') (ארץ ישראל)
מפקדים לוטננט גנרל יו דלרימפל פאנשאווה (אנ')
מייג'ור גנרל הנרי לידר (אנ')
לוטננט גנרל מיכאל רימינגטון (אנ')
מייג'ור גנרל ג'ורג' דה סימונס בארו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוטננט גנרל מיכאל רימינגטון, מפקד הדיוויזיה בתקופת השירות באירופה (יולי 1915)

דיוויזיית הפרשים הרביעית הייתה דיוויזיה של צבא הודו הבריטית שנלחמה במלחמת העולם הראשונה. הדיוויזיה הוקמה בתחילת המלחמה והורכבה מיחידות אנגליות והודיות. היא פעלה בחזית המערבית באירופה ובשלהי המלחמה הועברו היחידות ההודיות של הדיוויזיה לחזית ארץ ישראל, שם הייתה שותפה, בשלהי 1918, למספר קרבות שהביאו לכניעת הטורקים (וביניהם לקרב מגידו). לאחר המלחמה נשארה הדיוויזיה בארץ ישראל ככוח שיטור עד פירוקה ב-1921.

ההיסטוריה של הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה בספטמבר 1914, בבומביי שבהודו, בשם "דיווזיית הפרשים ההודית הראשונה" (1st Indian Cavalry Division) (אנ') והפליגה ב-16 באוקטובר 1914 לצרפת.

המערכה בחזית המערבית באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת השתתפה הדיוויזיה בקרבות החזית המערבית בצרפת ועל אף הגדרתה כיחידת פרשים שירתו אנשיה כחיילים רגליים בחפירות.

ב-1916 שונה שמה של הדיוויזיה ל"דיוויזיית הפרשים הרביעית" (4th Cavalry Division) והיא השתתפה בנוב'-דצמ' 1917 במתקפת הנגד הגרמנית בקרב קמברה. בקרב זה נפגעו רבים מהקצינים הזוטרים של הדיוויזיה ומאחר וקצינים אלו הכירו את שפתם ומנהגיהם של החיילים ההודים הביאה פגיעה זו לבעיות בתקשורת עם החיילים ולירידה במורל.

במרץ 1918 פוצלה הדיוויזיה והיחידות ההודיות שלה נשלחו למצרים.

המערכה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1918 אוחדו היחידות ההודיות של "דיוויזיית הפרשים הרביעית" שנשלחו מאירופה, עם היחידות של דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי. דיוויזיית היומנרי הוקמה ביוני 1917 בחאן יונס שברצועת עזה ולקראת אפריל 1918 פוצלה וחלק מהרגימנטים האנגלים נשלחו לחזית המערבית באירופה. היחידה המאוחדת נקראה "דיוויזיית הרגלים הרכובה הראשונה" (1st Mounted Division) והיא הוכפפה ל"קורפוס המדבר הרכוב" בפיקודו של גנרל הנרי שובל. בהרכבה זה השתתפה הדיוויזיה, במאי 1918, בקרב עבר הירדן השני.

ביולי 1918 שונה שמה של הדיוויזיה בחזרה ל"דיוויזיית הפרשים הרביעית" (4th Cavalry Division) ובהתאם שונה גם שמן של הבריגדות של הדיוויזיה. בהרכב זה השתתפה הדיוויזיה, החל מ-19 בספטמבר 1918 בקרב מגידו כשהיא מובילה, יחד עם דיוויזיית הפרשים החמישית, את ההסתערות הרכובה לאורך מישור החוף, ואדי עארה, עפולה ובית שאן[1] .

בספטמבר 1918 החלה המערכה לכיבוש דמשק והדיוויזיה נשלחה דרך אירביד לדרעא כדי לחסום נסיגה של חיילי הארמייה הרביעית העות'מאנית מרבת עמון לדמשק. מדרעא המשיכה הדיוויזיה צפונה והשתתפה ב-30 בספטמבר בכיבוש דמשק.

בשלהי אוקטובר 1918 השתתפו יחידות מהדיוויזיה בכיבוש חלב וב-30 באוקטובר נחתם הסכם הכניעה של הטורקים. במשך המערכה על ארץ ישראל ועד הפסקת האש פעלה הדיוויזיה בפיקודו של הגנרל ג'ורג' דה סימונס בארו.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה נשארה הדיוויזיה בארץ ישראל וחייליה עסקו במשימות שיטור. במאי 1919 החל תהליך שחרור הדרגתי של היחידות כשב-1921 פורקה הדיוויזיה סופית.

סדר הכוחות של הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה מפקד יחידות משנה
בריגדת הפרשים השנייה "סיאלקוט" (אנ') בריגדיר גנרל הנרי לידר (אנ')
• בריגדיר גנרל מקסוול (L.L. Maxwell)
רגימנט הרמחים ה-17 (אנ')
• רגימנט הפרשים השישי של המלך אדוארד (אנ')
• רגימנט הרמחים ה-19 (אנ')
• סוללה Q מהארטילריה המלכותית (אנ')
• סוללה 10 מקורפוס מכונות הירייה (אנ')
בריגדת הפרשים השלישית "אמבלה" (אנ')
(עזבה בספטמבר 1915)
מייג'ור גנרל צ'ארלס פירי (Charles Patrick William Pirie)
בריגדיר גנרל צ'ארלס רנקין (Charles Herbert Rankin)
• רגימנט ההוסארים האירי המלכותי השמיני (אנ')
• רגימנט הפרשים התשיעי "הודסון" (אנ')
• רגימנט הפרשים ה-30 "גורדון" (אנ')
• סוללה A מהארטילריה המלכותית (אנ')
בריגדת הפרשים השמינית "לוקנאו" (אנ') • בריגדיר גנרל פסקן (W.H. Fasken)
• בריגדיר גנרל גאייג' (M.F. Gage)
• בריגדיר גנרל גאי ביטי (אנ')
• הרגימנט הראשון של "שומרי דרקון המלך" (אנ')
• רגימנט "דרקוני יורקשייר" של המלכה (אנ')
• רגימנט הפרשים התשיעי "דקן"(אנ')
• רגימנט הפרשים ה-36 "ג'ייקוב" (אנ')
• סוללה U מהארטילריה המלכותית
• סוללה 12 מקורפוס מכונות הירייה (אנ')
בריגדת הפרשים החמישית "מאהאו" (אנ')
(הצטרפה בספטמבר 1915)
מייג'ור גנרל יו דלרימפל פאנשאווה (אנ')
קולונל וילוגבי (M.E. Willoghby)
• בריגדיר גנרל ג'ורג' דה סימונס בארו
• בריגדיר גנרל הייג (N.W. Haig)
• רגימנט "הדרקונים" השישי (אנ')
• רגימנט הרמחים השני "גרדנר"(אנ')
• רגימנט הפרשים של מרכז הודו (אנ')
• סוללה A מהארטילריה המלכותית (אנ')

האיחוד עם ה"יומנרי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1918 אוחדו היחידות ההודיות של הדיוויזיה, שהגיעו האירופה, עם היחידות של דיוויזיית הרגלים הרכובה "יומנרי" (Yeomanry Mounted Division) (אנ'):

  • בריגדת הרגלים הרכובים השישית (אנ') (יומנרי) אוחדה עם בריגדת הפרשים החמישית "מהאו" (אנ').
  • בריגדת הרגלים הרכובים השמינית (אנ') (יומנרי) אוחדה עם בריגדת הפרשים השמינית "לוקנאו" (אנ').
  • בריגדת הרגלים הרכובים ה-22(אנ') (יומנרי) אוחדה עם בריגדת הפרשים השנייה "סיאלקוט" (אנ')

במערכה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1918 שונה שמה של הדיוויזיה ושל הבריגדות:

יחידה מפקד יחידות משנה
בריגדת הפרשים ה-10 (אנ')
(שם קודם: בריגדת הרגלים הרכובים השישית (אנ'))
בריגדיר גנרל ריצ'רד הווארד-וייס (אנ')
• בריגדיר גנרל ווילפרית' גרין (אנ')
• בטליון 1/1 של רגימנט הפרשים המלכותי "יומנרי" (אנ')
• רגימנט הרמחים השני "גרדנר"(אנ')
• רגימנט הפרשים של מרכז הודו (אנ')}
• פלגת מכונות הירייה ה-17
בריגדת הפרשים ה-11 (אנ')
(שם קודם: בריגדת הרגלים הרכובים השמינית (אנ'))
בריגדיר גנרל צ'ארלס לוינג גרגורי (אנ') • בטליון 1/1 של רגימנט הפרשים "יומנרי" של דורסט (אנ')
• רגימנט הפרשים התשיעי "דקן"(אנ')
• רגימנט הפרשים ה-36 "ג'ייקוב" (אנ')
• פלגת מכונות הירייה ה-21
בריגדת הפרשים ה-12 (אנ')
(שם קודם: בריגדת הרגלים הרכובים ה-22(אנ'))
בריגדיר גנרל ג'ון טייסון וויגן (אנ') • בטליון 1/1 של רגימנט הפרשים "יומנרי" של סטאפורדשייר (אנ')
• רגימנט הפרשים השישי של המלך אדוארד (אנ')
• רגימנט הרמחים ה-19 (אנ')
• פלגת מכונות הירייה ה-18
הבריגדה ה-20 של הארטילריה הנגררת המלכותית (אנ') • סוללת הארטילריה הנגררת המלכותית המפשייר (אנ')
• סוללת הארטילריה הנגררת המלכותית ברקשייר (אנ')
• סוללת הארטילריה הנגררת המלכותית לסטרשייר (אנ')

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
  • Perry, F.W. (1992). Order of Battle of Divisions Part 5A. The Divisions of Australia, Canada and New Zealand and those in East Africa. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-25-6.
  • Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X.
  • Preston, R.M.P. (1921). The Desert Mounted Corps: An Account of the Cavalry Operations in Palestine and Syria 1917–1918. London: Constable & Co. OCLC 3900439.
  • Sumner, Ian (2001). The Indian Army 1914–1947. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-196-6.
  • Becke, Major A.F. (1936). Order of Battle of Divisions Part 2A. The Territorial Force Mounted Divisions and the 1st-Line Territorial Force Divisions (42–56). London: His Majesty's Stationery Office. ISBN 1-871167-12-4.
  • James, Brigadier E.A. (1978). British Regiments 1914–18. London: Samson Books. ISBN 0-906304-03-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותו הזמן הקורפוס ה-20 והקורפוס ה-21 תקפו את הטורקים לאורך הרי השומרון