דידי בן יואש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דידי בן יואש
לידה 26 במרץ 1956 (בן 68)
ז' בניסן ה'תשט"ז
קריית חיים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל השריוןחיל השריון חיל השריון
תקופת הפעילות 19742001 (כ־27 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל
תפקידים אזרחיים
חברת RNDD - בעלים ומנכ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דידי בן יואש (נולד ב-26 במרץ 1956, ז' בניסן ה'תשט"ז), הוא תת-אלוף במילואים, שירת כמפקד בית הספר לשריון, ראש מחלקת מערכות חימוש (מח"ר) ורכב קרבי משוריין (רק"ם) במשרד הביטחון ובמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) וכקצין שריון ראשי בחירום.

בן יואש מוביל את התוכנית לפיתוח הרכב הקרבי המשוריין העתידי "כרמל" במסגרת מפא"ת.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקריית חיים ליהודית וניסו בן יואש. בוגר קן השומר הצעיר קריית חיים. התגייס ב-1974 לנוער חלוצי לוחם (נח"ל) ובהמשך התנדב במסגרת גרעין הנוער חלוצי לוחם לעבור הסבה לשריון. את ההכשרה הבסיסית לשריון עבר על גדות תעלת סואץ בבלוזה על גבי טנקי טירן[1]. שירת כמפקד מחלקת טירן סדירה בחטיבה 320 וכמפקד פלוגת טירן סדירה באוגדה 440. במהלך לימודיו בטכניון נקרא על ידי האלוף ישראל טל להוביל ניסויים מבצעיים בטנק מרכבה ובהמשך שירותו השתתף בקביעות במפגשי צוות הפיתוח. עם סיום לימודיו בטכניון מונה לראש ענף פיתוח אמצעי לחימה לשריון במפקדת חילות השדה. בשנים 1989–1991 שירת כמפקד גדוד 46, לאחר מכן שימש מפקד קורס מפקדי טנקים גדוד 532, בשנים 1995 - 1997 פיקד על חטיבה 130, שימש ראש תורת חיל השריון ובשנים 1997 עד 1999 פיקד על בית הספר לשריון. את שירותו הצבאי סיים בשנת 2001 לאחר תפקיד ראש מחלקת מערכות חימוש ורכב קרבי משוריין במשרד הביטחון והמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית. עם שחרורו משירות קבע מונה לראש תורת חיל השריון בחירום ובהמשך הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לקצין השריון הראשי בחירום.

בוגר קורס מ"פים (1978), קורס מג"דים (1986) וקורס מח"טים (1994).

בשנים 1982–1986 למד הנדסת חשמל בטכניון. בשנים 1992–1994 סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת UCLA.

ממאפייני ומפתחי מערכת ההגנה האקטיבית לטנקים מעיל רוח. על חלקו בפיתוח המערכת זכה בפרס ביטחון ישראל.

בעלים ומנהל את חברת RNDD לייעוץ וניהול פרויקטים. החברה ניהלה פרויקטי פיתוח רכב קרבי משוריין במספר מדינות ומפתחת רכב קרבי משוריין עתידי[2][3][4] במשרד הביטחון והמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]