דיבייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחרות דיבייט בינלאומית

דִּיבֵּייט (מַעֲמָת, על פי האקדמיה ללשון העברית[1]; באנגלית: debate, debating) הוא ויכוח תחרותי, שבו קבוצות אחדות (סגנון הדיבייט מכתיב את מספר הקבוצות ואת גודלן) מגנות על נושא מוסכם או תוקפות אותו. העמדות שמציגים המשתתפים נקבעות על פי כללי התחרות ולא על פי עמדתם האידאולוגית. ברוב סגנונות הדיבייט הדגש אינו מושם על ידע, נושא הדיון מוצג למתמודדים זמן קצר לפני הפתיחה ונאסר על המתחרים להשתמש באמצעים אלקטרוניים או אחרים לאיסוף מידע נוסף. הלוגיקה, הקוהרנטיות של הטיעון ותמיכת המסקנה, ולעיתים גם סגנון ההופעה (בחירת השפה, שפת הגוף, קשר העין וכיוצא באלו) הם אלו שעומדים לשיפוט. מי שמשתתף במעמת קרוי מתעמת.[1]

מרבית המתחרים בדיבייט הם תלמידי תיכונים וסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם.

אלופות פקיסטניות בתחרות בתי-ספר בניו דלהי, הודו

ברוב המדינות שבהן יש מועדוני דיבייט פעילים (כולל בישראל) פועלות ליגות ארציות, שאחראיות על התיאום בין המועדונים. התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם בדיבייט לאוניברסיטאות (אנ'). מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר (World Schools Debating Council) מתאמת את אליפות העולם בדיבייט לבתי-ספר (אנ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורתו המודרנית התפתח הדיבייט במאה ה-18, ב"מועדוני ויכוחים", ציבוריים ופרטיים, שהיו נפוצים בבריטניה, בעיקר בלונדון.[2]

הנושאים שנידונו היו מגוונים, ממדיניות ועד אהבה ונישואין – וכך גם המשתתפים: גברים ונשים, מכל קצוות המדרג החברתי, רבים מהם עובדי כפיים, מן המעמדות הנמוכים. במועדון רובין הוד, למשל, היו מתכנסים, החל בשנות ה-30 של המאה ה-18, עשרות אנשים, מעלים נושאים, ולכל מי ששילם את דמי הכניסה הייתה זכות נאום בנושא למשך שבע דקות (ממש כמו רבים מסגנונות המשחק היום) שלאחריהן היה היו"ר מכה בפטיש, להפסקה.[3]

לקראת סוף המאה ה-18 דעכו מועדוני הדיבייט, בעיקר לנוכח המהפכה הצרפתית וההרגשה של השלטונות בבריטניה שהוויכוחים, שהיו לא פעם פוליטיים, עלולים להמריד את ההמונים.

מועדוני הדיבייט באוניברסיטאות של בריטניה החלו להתפתח דווקא בשנים שבהן נעלמו מועדוני הדיבייט העממיים. מועדון הדיבייט של טריניטי קולג' האירי היה החלוץ והוקם כבר בשנת 1770,[4] ואחריו – המועדון של האוניברסיטה של סנט אנדרוז (1794).[5] התאחדות הדיבייט של אוניברסיטת קיימברידג', שהוקמה ב-1815, היא המועדון היחיד שפועל ברציפות מאז ועד היום.[6] גם מועדון הדיבייט הראשון במה שתהיה לימים ארצות הברית של אמריקה, באוניברסיטת פרינסטון, הוקם בימים ההם.[7] לאורך המאות ה-19 וראשית ה-20, צבר המשחק תאוצה בעיקר בארצות דוברות אנגלית.

התחרות על גביע העולם בדיבייט לאוניברסיטאות (WUDC) נערכה לראשונה בשנת 1981.[8] שבע שנים אחר כך, ב-1988, החלו גם משחקי אליפות עולם לבתי הספר (WSDC).[9]

ההשתתפות הראשונה של ישראלים בתחרויות על גביע העולם בדיבייט נרשמה בשנת 1994.[10]

סגנונות דיבייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סגנונות דיבייט רבים שנהוגים בחלקי עולם שונים ובמוסדות שונים.

דיבייט פרלמנטרי בריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבייט פרלמנטרי בריטי כולל ארבע קבוצות בנות שני חברים כל אחת, שתיים בתפקיד "ממשלה", שתומכות בהצעה לסדר היום ("motion") המוכתבת מראש, ושתיים בתפקיד האופוזיציה, שמתנגדות לה. ההצעה לסדר היום מוצגת למתמודדים כרבע שעה לפני תחילת ההתמודדות.[11]

הסגנון הפרלמנטרי הבריטי הוא ההליך המקובל בתחרות על גביע העולם לאוניברסיטאות.[12]

דיבייט אמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולל חמש שיטות, שהחשובות שבהן הן:

  • דיבייט פרלמנטרי אמריקני - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". כמו בסגנון הבריטי – הנושא מובא בפני המתמודדים רק כעשר דקות לפני תחילת ההתמודדות.[13]
  • דיבייט מדיניות - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "חיובית" אחת "שלילית". הנושא ידוע זמן ארוך מראש, והדגש בשיפוט הוא על תחקיר; תוספת עובדות היא תוספת תוקף.[13]
  • דיבייט לינקולן דאגלס - שני משתתפים, זה כנגד זה, גם כאן הנושא ידוע מראש. הדגש הוא על ערכים.[13]

דיבייט אוסטרל-אסייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבייט אוסטרל-אסייתי כולל שתי קבוצות בנות שלושה חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". דומה לסגנון הפרלמנטרי, הנושא מוצג חצי שעה לפני תחילת ההתמודדות.[14]

דיבייט בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבייט בתי ספר דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, וכולל שתי קבוצות בנות שלושה חברים. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייט. אחדים מן הנושאים, אך לא כולם, מוצגים למשתתפים זמן רב לפני הדיון.[15]

מהלך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם לאוניברסיטאות (מתנהלת בסגנון פרלמנטרי בריטי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל סיבוב משתתפות ארבע קבוצות, שכל אחת מהן מונה שני משתתפים. 15 דקות לפני תחילת הסיבוב מקבלות הקבוצות את נושא הדיון – ה"הצעה לסדר היום". אם מילה או מונח שמופיעים בהצעה אינם מובנים, המשתתפים מורשים לפנות לשופט ולבקש הבהרה. פרט לכך, במהלך זמן ההכנה אסור למתמודדים להתייעץ עם אנשים מחוץ לקבוצה, או להשתמש באמצעים אלקטרוניים לקבלת מידע. מותר להשתמש בחומר מודפס.

בתום זמן ההכנה מתחילה התחרות, בין שתי קבוצות (ממשלה א' ואופוזיציה א') שמכוּנות "בית ראשון" ושתיים (ממשלה ב' ואופוזיציה ב') – בית שני. כל הקבוצות מתחרות זו בזו, ללא קשר עם התפקיד שקיבלו (ממשלה ב' מתחרה בממשלה א' לא פחות משהיא מתחרה בשתי האופוזיציות). כל אחד משמונה המשתתפים נושא נאום בן 7 דקות. סדר הנאומים הוא סירוגי: פותח המתמודד הראשון מצד הממשלה ("ראש הממשלה"), מגדיר את הנושא ומעלה טעונים לקידום ה"הצעה לסדר", השני בסדר המשתתפים הוא "ראש האופוזיציה", שתפקידו להתנגד להצעה ולהעלות טעונים טובים יותר לדחייתה, אז – אמור נציג הממשלה השני (וחברו לקבוצה של הראשון) לחזק את התמיכה, תוך הבאת טעונים חדשים, ונציג האופוזיציה השני להתנגד לה – גם הוא תוך שימוש ברעיונות נוספים.

הנציג הראשון של ממשלה ב' אמור לחשוב מלכתחילה על כמה שיותר טעונים, כך שיוכל להרחיב את התמיכה בהצעה בטעונים שלא נשמעו בממשלה א'. הנציג השני של ממשלה ב' הוא המסכם, אסור לו להעלות טעונים חדשים, אלא רק להדגיש את יתרונה של ההרחבה שהעלה שותפו, ביחס לטעוני שאר הקבוצות בדיבייט.

תפקידי אופוזיציה ב' זהים כמעט לתפקידי ממשלה ב': נציג ראשון – להרחיב כמה שיותר את ההסתייגות מן ההצעה, נציג שני – לסכם.

במהלך כל נאום מותר לצד שכנגד לקרוא קריאות ביניים, שהנואם יכול להגיב עליהן או לבחור שלא להגיב עליהן, אבל עליו להגיב לפחות לאחת, עדיף לשלוש. הדקה הראשונה והשביעית של הנאום הן דקות מוגנות, שבהן אסור לקרוא קריאות ביניים.

לכל סיבוב דיבייט ממונה יושב ראש שתפקידו להכריז על הדוברים ולדאוג שחוקי המשחק יישמרו.[16]

אליפות העולם לבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות המתחרות יכולות לכלול עד חמישה חברים, אבל מתוכן רק שלושה אמורים לשמש דוברים. שאר החברים יכולים להשתלב בהכנת הטעונים והנאומים.

הנושאים באליפות העולם לבתי ספר נחלקים לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה כוללת נושאים שנמסרים למשתתפים זמן רב מראש ואליהם צריך להתכונן. בנושאים אלו גם התפקידים (ממשלה או אופוזיציה) מוחלטים מראש, וכל קבוצה מתכוננת בהתאם. הקטגוריה השנייה כוללת נושאים אחרים שנמסרים למשתתפים שעה לפני תחילת סיבוב הדיבייט. במהלך שעה זאת מותר להשתמש במילון אנגלי-אנגלי או במילון דו-לשוני ובכרך אחד של אנציקלופדיה. אסור להשתמש בחומר מודפס נוסף או באמצעים אלקטרוניים.

בכל סיבוב מתחרות שתי קבוצות בנות שלושה משתתפים, כל קבוצה מקבלת תפקיד כממשלה או כאופוזיציה, ועליה להגן או לדחות "הצעה לסדר" בהתאם לתפקידה. שישה דוברים, שלושה דוברי ממשלה ושלושה דוברי אופוזיציה, נואמים באופן סירוגי (דובר הממשלה - דובר האופוזיציה ושוב דובר ממשלה וכן הלאה), ולכל אחד מהם מוקצבות 8 דקות. לכל אחד מהמשתתפים יש תפקיד מוגדר: הדובר הראשון, נציג הממשלה, אמור להגדיר את נושא ההצעה לסדר - להסביר במה בדיוק עוסקת ההצעה, לפרט את הטעונים שהממשלה עומדת להעלות, להודיע מי מדוברי הממשלה יטפל בטעונים השונים ולהעלות טעונים ראשונים.

אחריו עולה ראש האופוזיציה, מגדיר את השגות האופוזיציה על הנושא, את הטעונים שהאופוזיציה עומדת להעלות, מי מחברי האופוזיציה יעסוק בכל אחד מהטעונים ומעלה טעונים ראשונים להפרכת ההצעה לסדר של הממשלה.

הדוברים השניים (ממשלה ואופוזיציה) אמורים להמשיך להגדיר את הנושא, אם נחוץ, לענות על הטענות שעלו מן הצד שכנגד, ובעיקר – להרחיב ולהוסיף טעונים לטעונים הראשונים.

תפקידם של הדוברים השלישיים (ממשלה ואופוזיציה) הוא בעיקר להפריך את הטעונים שהעלו הדוברים שכנגד.

השלב הבא הוא שלב נאומי התשובה. בשלב זה משתתף רק נציג אחד מכל קבוצה - דובר מספר 1 או דובר מספר 2. לרשות המתמודדים 4 דקות בלבד, וסדר הדוברים מתחלף: האופוזיציה מתחילה והממשלה מסיימת.

אליפות ישראל לבתי-ספר 2012

תפקיד הנציגים הוא לשכנע את חבר השופטים מדוע הקבוצה שלהם גברה על האחרת ומה בטעוניה מצדיק שתנצח.[17]

שפת התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תחרויות הדיבייט הבינלאומיות נערכות בשפה האנגלית, בשתיים עד שלוש קטגוריות: אנגלית כשפת אם (EPL), אנגלית כשפה שנייה (ESL) ובאליפויות העולם (גם לבתי ספר וגם לאוניברסיטאות) נכללת גם אנגלית כשפה זרה (EFL).[18][19]

בקטגוריה "אנגלית כשפה שנייה" יכולות להתמודד רק קבוצות שחבריהן לא גדלו בבית דובר אנגלית כשפה ראשונה, ממדינות שאנגלית אינה השפה הרשמית בהן, ולא שפת הלימוד העיקרית.

בקטגוריה "אנגלית כשפה זרה" יכולות להתמודד רק קבוצות שחבריהן לא גדלו בבית דובר אנגלית כשפה ראשונה, ממדינות שאנגלית אינה השפה הרשמית בהן, ולא שפת הלימוד העיקרית, ושלא בילו לפחות שלושה חודשים בגיל בית הספר בארץ דוברת אנגלית ומעולם לא למדו במוסד שבו חלק מן הלימוד התנהל באנגלית.[20]

בסיבובים המוקדמים של התחרות, הקבוצות מכל קטגוריות השפה מתחרות יחד ללא הפרדה. סיבובי הגמר נערכים בנפרד על פי קטגוריות שפה, ובשיאו של כל מקצה מוכרזת הקבוצה האלופה, שזוכה בגביע (וכך, מוכתרות מדי שנה שלוש קבוצות כאלופות העולם בקטגוריות השפה השונות).[18]

כל קבוצה שהעפילה לשלבי הגמר ולא הצהירה מראש על סטטוס השפה שלה, מתחרה בשלבי הגמר הפתוחים. גם קבוצה שהצהירה על סטטוס שפה נמוך, יכולה להתמודד בקטגוריה גבוהה יותר של שפה, אם צברה די ניקוד בסיבובים המוקדמים. כלומר, כל קבוצת ESL שצברה ניקוד גבוה יכולה להתחרות במקצה הפתוח, וקבוצת EFL שצברה ניקוד גבוה יכולה להתחרות במקצה ה-ESL, או במקצה הפתוח.

דיבייט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דיבייט בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני דיבייט קיימים באוניברסיטאות ובמכללות רבות בישראל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות.

ארגון הגג של המועדונים הללו הוא ליגת הדיבייט הישראלית.[21] הליגה מנוהלת על ידי ההתארגנות החופשית "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" המורכבת מנציגי המועדונים הקבועים בה. בכל שנה מקיימת הליגה חמש תחרויות קבועות:

  • אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמיים
  • אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
  • תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
  • "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים.
  • תחרות "The English Open" - תחרות פתוחה המתקיימת באנגלית.[22]

נציגי המוסדות האקדמיים של ישראל תופסים מקום של כבוד בתחרויות בינלאומיות. ב-11 השנים שבין 2010 ל-2021 ניצחו הישראלים בתחרות שבע פעמים בקטגוריית "אנגלית כשפה שנייה".[23] ב-2018 דורגה קבוצה ישראלית במקום הראשון הכולל, בתום הסיבובים המוקדמים.[24]

בתי-ספר תיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"א, יצאה לדרך אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - תחרות של "שיח ושיג". התחרות היא יוזמה משותפת של המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר), משרד החינוך ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה. במסגרת התוכנית, מורים מכל רחבי הארץ עוברים הכשרה מקצועית ומקיפה בתחום דיבייט ומקימים מועדוני דיבייט בית ספריים. בהמשך הקבוצות מכל רחבי הארץ מתחרות האחת בשנייה בנושאי דמוקרטיה, אזרחות, חינוך ופוליטיקה. תוכנית "שיח ושיג" מעניקה לתלמיד כלי לפיתוח יכולת הרטוריקה האישית שלו. באמצעות תוכנית זו, יכולים התלמידים לשפר באופן משמעותי את כושר השכנוע שלהם ואופן עמידתם מול קהל. כמו כן, נושאים כגון: החשיבה המסודרת, ההצגה המתודית, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון, נלמדים באופן שאינו מועבר באופן ישיר במסגרת הבית-ספרית הפורמלית. במקביל לתוכנית זו, השיקו הגופים תחרות דיבייט מקבילה בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'.

פעילויות דיבייט נוספות בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת כחלק מפעילות אגודת שיח ושיג, האגודה הישראלית לתרבות הדיון.

בתי ספר רבים מקיימים פעילות בלתי מקושרת (בדרך כלל בהדרכת בוגרי המועדונים הסטודנטיאליים), לעיתים קרובות בתמיכה עירונית או בתמיכה של ארגונים וולונטריים.

פרויקט דיבייטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2018 הציגה חברת IBM תוכנה שפותחה בארץ ונועדה להתמודד בתחרויות דיבייט. התוכנה, שמכונה פרויקט דיבייטור (Project Debater), הוזנה בכ-400 מיליון קטעי מידע (מאמרים, כתבות עיתונאיות, ערכי ויקיפדיה ועוד), והיא מסוגלת להגיב לדברי המתמודדים האחרים, לבטל את דבריהם באירוניה, להשתמש בהומור ולהחליף תפקידים מבניית טעון להפרכתו.[25] הדיבייט הראשון שבו השתתפה התוכנה נערך בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ושם ניצחה, אחר כך נוסתה בישראל – והפסידה.[26]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיבייט נחשב בקרב תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, את כושר השכנוע, אופן הצגת הדברים ואת העמידה מול קהל, וכן מקנה חשיבה מסודרת, הקשבה ביקורתית ותרבות דיון.

ביקורת שמוטחת לעיתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט טוענים מנגד, שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.

ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה על השומעים. תומכי הדיבייט משיבים שתרבות הדיבייט מתייחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו, וכי על פי הנוהג מתן הניקוד לכל קבוצה נקבע בסופו של דבר על בסיס איכות התוכן שהציגו הדוברים. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אן סברסקי, הדיון המובנה: שיטת דיון לתלמידי בית ספר ולסטודנטים, בר-אור 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי דיבייט ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דיבייט ודיבייטינג , באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 ביולי 2010
  2. ^ Mary Thale, London Debating Societies in the 1790s, The Historical Journal 32, 1989/03, עמ' 57–86 doi: 10.1017/S0018246X00015302
  3. ^ Mary Thale, The Robin Hood Society: Debating in Eighteenth-Century London, The London Journal 22, 1997-11-01, עמ' 33–50 doi: 10.1179/ldn.1997.22.1.33
  4. ^ History, College Historical Society (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ St Andrew's Union Debating Society | Home, UDS Website (באנגלית)
  6. ^ The Cambridge Union | Defending Free Debate since 1815, cus.org
  7. ^ History, The American Whig-Cliosophic Society, ‏2016-01-28 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ 40th World Universities Debating Championship, www.wudc2020.au.edu
  9. ^ World Schools Debate Championship, World Schools Debate, World Schools Debate Championship (ב־Canadian English)
  10. ^ History of the WUDC, World Universities Debating Championship, ‏2015-01-05 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ What Is British Parliamentary Style Debate?, Oxford Summer School 2021: study in the historic university city of Oxford, ‏2020-02-06 (באנגלית בריטית)
  12. ^ The Constitution of the World Universities Debating Council - 2017 | World University Debating Championships, www.wudc2019.uct.ac.za (באנגלית)
  13. ^ 1 2 3 Formats of Debate, www.csun.edu
  14. ^ Parlia, Australasian Debating is straightforward and easy to learn - Parlia, www.parlia.com (באנגלית)
  15. ^ World Schools Debate Championship, World Schools Debate, World Schools Debate Championship (ב־Canadian English)
  16. ^ Debating & Judging ManualThe World Universities Debating Championship
  17. ^ Introduction to WSDC Format
  18. ^ 1 2 WSDC – Introduction to the competition
  19. ^ Janko Đorđević, Noluthando Honono and Sourodip Paul, LANGUAGE COMMITTEE
  20. ^ [. https://drive.google.com/file/d/0B6To-a__1idqZmZmMTY3NWEtMWFkZC00ZjUyLTg4NjEtODM0MWI3ODhhYzA5/view?resourcekey=0-jW8UQ1DjbJ9KhX6JCGhsDQ NEW Art. 31 and Art. 22 (8) WUDC, as decided on Jan 1 st 2010]
  21. ^ בלוג ליגת הדיבייט הישראלית
  22. ^ ליגת הדיבייט הישראלית - The Israeli Debating League, באתר www.facebook.com (באנגלית)
  23. ^ SWP, Rankings, World Universities Debating Championship, ‏2015-01-05 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Israeli debate team wins world championships for third time, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ מחבר לא ידוע, Am I arguing with a machine? AI debaters highlight need for transparency, Nature 592, 2021-04-07, עמ' 166–166 doi: 10.1038/d41586-021-00867-6
  26. ^ יואב סטולר, להתווכח עם בוט: IBM חשפה תוכנה שניצחה אנשים בתחרות דיבייט, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2018