דטוליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דטוליט
תכונות המינרל
הרכב כימי (CaBSiO4(OH
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש הגבישים פריזמתיים דקים באורך של עד שנים עשר סנטימטרים המסתיימים במבנה מורכב ומרובה פאות, אבל בדרך כלל משובץ כגרגירים של גבישים בלתי מפותחים בתוך מסת אם או כחומר הדומה לחרסינה שבורה במקבצים דמויי פקעת.
צבע חום, אדמדם, צהוב, ירוק בהיר, לבן או חסר צבע
ברק זגוגי עד דמוי שרף
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות אין
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה
קשיות 5.5-5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.0-2.8
שרטוט לבן
מידע נוסף דגימות מסוימות של המינרל פלואורסצנטיות בגוון כחול בקרינת על סגול בגלים קצרים.
מינרלים נלווים פרהניט, קלציט, דנבוריט, בבינגטוניט, אפידוט, נחושת, קוורץ, אקסיניט, גארנט וזאוליטים
סוגים
בוטריוליט גבישים של דטוליט בצורת אשכול ענבים

דטוליט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) של בורון, סידן, והידרוקסיל, השייך לקבוצת המינרלים "קבוצת הגדוליניט" (הקרויה לעיתים גם קבוצת הדטוליט על שם המינרל או קבוצת הדטוליט/גדוליניט).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של דטוליט היא (CaBSiO4(OH. קבוצת הגדוליניט, אליה משתייך הדטוליט, היא קבוצה של מינרלים המאופיינים במבנה המשלב יריעות הבנויות מארבעונים של סיליקה (Sio4) ושל בוראט (B(O,OH)4), כשבין היריעות מחברים קטיונים מתכתיים. הקטיון במקרה של הדטוליט הוא סידן. בוטריוליט הוא סוג של דטוליט שגבישיו בצורת אשכול ענבים (באנגלית botryoidal, ומכאן מקור השם).

הדטוליט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" , וחבורת סימטריות מרחבית P21/c. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=9.66‏, b=7.64Å‏, c=4.83Å, וגודל זווית β הוא 90.15°.

הדטוליט מופיע בטבע בדרך כלל כגרגירים של גבישים בלתי מפותחים בתוך מסת אם או כחומר הדומה לחרסינה שבורה, וגם במקבצים דמויי פקעת באורך של עד שנים עשר סנטימטרים. הגבישים פריזמתיים דקים באורך של עד שנים עשר סנטימטרים המסתיימים במבנה מורכב ומרובה פאות. הדטוליט נשבר באופן בלתי שווה עד דמוי קונכייה. הקשיות של המינרל בינונית, 5.5-5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 2.9.

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הדטוליט נע בין 1.626 ל-1.67. גבישי הדטוליט שקופים עד שקופים למחצה, וצבעם הוא בדרך כלל חום, אדמדם, צהוב, ירוק בהיר, לבן או חסר צבע. חלק מדגימות המינרל פלואורסצנטיות בגוון כחול בקרינת על סגול, בהקרנה באורכי גל קצרים בלבד.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1806 ליד העיירה ארנדל (Arendal) במחוז מזרח אגדר בנורווגיה. מקור נוסף היה סלעי הדיאבז של עמק הנהר קונטיקט בארצות הברית. מקור שם המינרל מיוונית "דטישיי" שפירוש "לחלק" משום שהמקבצים הגרגריים התפוררו בקלות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי הוא כמינרל במכירה לאספנים. לעיתים רחוקות (כמו למשל מהמרבצים הצבעוניים שבמדינת מישיגן) נעשה בו שימוש באבן לקישוט וכאבן חן משנית.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדטוליט מצוי בדרך כלל כמינרל משני בסלעי יסוד מאפיים כשלעיתים קרובות הוא ממלא יחד עם קלציט וזאוליטים וֶסִיקוּלוֹת (חללים קטנים) בסלעי בזלת, כמו כן בגאודות בטוף, סלעי סקארן שמקורם באבן גיר שעברה התמרה, בספרנטיניטים, ובשיסטים.

הדטוליט הוא מינרל נפוץ. מקומות בהם ניתן למצוא דטוליט כוללים את העיירה ארנדל (Arendal) במחוז מזרח אגדר (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), וצפונית לפיורד הארדנגפיורד שבנורווגיה; במרבצי הנחושת של אזור ימת סופיריור במדינת מישיגן, שבהם הדטוליט מופיע כגרגירים דקים כשעליו פסי צבע הנובעים מהכללת נחושת או מינרלים נלווים בשלבים המאוחרים של השקעה הידרותרמית, וכן באתר המינרלים של פרנקלין בניו ג'רזי, ובמחצבת רונקארי (Roncari) באיסט גראנבי (East Granby), מחוז הארטפורד (Hartford) בקונטיקט שבארצות הברית; בהר סנט-אילר שבפרובינציית קוויבק שבקנדה; בהרי הרץ בגרמניה; ממכרה הנחושת איוואטו במחוז מיאזקי ביפן; ומצ'רקס (Charcas) במדינת סן לואיס פוטוסי (San Luis Potosí) במקסיקו, שם נתגלו גבישים גדולים במיוחד.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman. (1966). An introduction to the rock forming minerals. Longsman, Green and Co., Ltd., London, 528 pages.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.