דחי (כפר)
 | |
| שם בערבית | الدحي |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | בוסתאן אל-מרג' |
| גובה ממוצע[1] | 415 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 723 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   דחי  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 |
דַּחִי (אֶ-דַּחִי) (בערבית: الدحي) הוא כפר ערבי בעמק יזרעאל ליד שכונת גבעת המורה שבעפולה והשייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'. היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נמצא במעלה גבעת המורה בגובה של 400 מטר מעל פני הים. מעליו נמצא, בפסגת גבעת המורה בגובה של 515 מטר מעל פני הים, קברו של דחיא. היישוב נוסד במאה ה-18. היישוב מאוכלס בעיקר על ידי חמולת זועביה המתגוררים במספר יישובים בגליל התחתון המזרחי.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת. לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1931 גרו בו 87 תושבים. בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-110 תושבים. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.[3]
לפי מפקד משנת 1963 גרו בו 175 תושבים. בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשנת 2010, התגוררו בו 582 תושבים.
במלחמת לבנון השנייה ספג ההר עליו ממוקם הכפר רקטה של חזבאללה מסוג "פג'ר" אשר סימנה עליית מדרגה במלחמה. הטיל נפל בשמורת הטבע הסמוכה וגרם לנזק רב לעצים שם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1976. עמ' 1574 -1575.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
| |||||
