דוקטור לתאולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוקטור לתאולוגיה (Doctor of Divinity, ראשי-תיבות .D.D או DD, בלטינית Divinitatis Doctor) היא דרגה אקדמית מתקדמת בתאולוגיה. בעבר היא הוענקה למי שהורשה על ידי אוניברסיטה להורות תאולוגיה נוצרית או נושאים דתיים קשורים. התואר מוענק לאנשים שהקדישו את חייהם לעיסוקים תאולוגיים או לשיפור הקהילה. תוכנית אקדמית זו, המוצעת בדרך כלל באמצעות אוניברסיטאות וסמינרים תאולוגיים, מדגישה מחקר עצמאי ומגיעה לשיא בעבודת דוקטורט הניתנת לפרסום. בדרך כלל לוקח חמש עד שבע שנים להשלים תוכנית זו. בעבר, בממלכה המאוחדת, דוקטור לתאולוגיה היה התואר הגבוה ביותר שהוענק על ידי אוניברסיטאות, והוא ניתן על פי רוב למלומד דתי בעל מעמד וייחוד. סטודנטים יכולים גם לזכות בתואר דוקטור לתאולוגיה (ThD), המתמקד ביישום תורות תאולוגיות על קהילות דתיות. אפשרויות ההתמחות בתוכניות אלה כוללות אתיקה דתית, היסטוריה של הנצרות והיסטוריה של היהדות. רוב הסטודנטים המסיימים את תוכניות הדוקטורט באלוהות עוסקים בתפקידי מחקר אקדמיים במכללות ובאוניברסיטאות.[1]

כיום, בארצות הברית, דוקטור לתאולוגיה מוענק על פי רוב כתואר לשם כבוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Doctor of Divinity: Degree Program Information, bestaccreditedcolleges.org, ‏20-10-2021