דוכסות אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוכסות אוסטריה
Herzogtum Österreich
סמל
ממשל
משטר דוכסות
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה וינה
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה שדרוג המרקיזות לדוכסות
תאריך 1156
פירוק שדרוג הדוכסות לארכידוכסות
תאריך 1453
ישות קודמת מרקיזות אוסטריה
ישות יורשת ארכידוכסות אוסטריה
דמוגרפיה
דת נצרות קתולית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוכסות אוסטריה, הייתה דוכסות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 1156 לאחר שמרקיזות אוסטריה הופרדה מדוכסות בוואריה, בעקבות המרד של היינריך העשירי, דוכס בוואריה. לאחר היכחדות בית באבנברג, תפס את הדוכסות אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בשנת 1278 הביס רודולף הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג את אוטוקר, וכבש את דוכסות אוסטריה, והפך אותה למעוזה של בית הבסבורג. בשנת 1453 הועלתה הדוכסות למעמד של ארכידוכסות, והחל מהמאה ה-15 יצאו ממנה כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולותיה המשוערים של קאראנטיה סביב שנת 800 (החלק הצבוע בכחול הוא החלק הנמצא כיום בתחום אוסטריה)

לאחר קריסת האימפריה הרומית בתחילת ימי הביניים, ידע אזור אוסטריה בת ימינו גלים של הגירת שבטים שונים על פניו. ביניהם היו הלומברדים, האווארים, הגותים, ההונים ואחרים, שיעדם היה חצי האי האפניני וגאליה, ובשנת 488 אף אולץ חלק מן העם הנוריכי המקומי לסגת לכיוון איטליה בידי השבטים הפולשים. לעומת זאת, שלושה שבטים שונים דווקא הקימו יישובי קבע באוסטריה: האלמאנים, שהגיעו משוואביה והתיישבו באזור פורארלברג, הבווארים, שהגיעו מבוהמיה והתיישבו באזור אוסטריה עילית ותחתית, זלצבורג וצפון טירול, והסלאבים, שהתיישבו באזור שטיריה, קרינתיה ודרום טירול. הסלאבים התערו בחברה שישבה באזור לפניהם והקימו את ממלכת קאראנאטיה, בעוד האלמאנים התערבבו עם הבווארים.

בשנת 745 כבשו הבווארים את ממלכת קאראנאטיה, והחלו להתפשט ברחביה. ממלכתם זו המשיכה להתקיים עד שנת 788, אז הובסו בראש דוכסם טסילו השלישי, דוכס בוואריה על ידי קרל הגדול וממלכתם צורפה לאימפריה הקרולינגית.

בתקופה הקרולינגית החלו לפעול באזור נזירים אירים בחסות השלטון, שהביאו להתפשטות הנצרות. פעולתם של הנזירים הביאה גם לבירוא יערות והרחבת היישובים על חשבונם. האזור שולב גם במערכת הפיאודלית של האימפריה הקרולינגית. בשנת 798 נוסדה ארכיבישופות בעיר זלצבורג, כחלק מתהליך בשנות ה-730 שבו הוקמו עוד שלוש בישופויות בשלוש ערים שונות בבוואריה. זלצבורג, כאמור, הייתה ארכיבישופות, מעמד הנמצא מעל כל שאר הבישופויות באזור. העיר הפכה גם למרכז הפעילות הנוצרית בטריטוריות הסלאביות, מה ששימש גם כאמצעי להרחבת תחומה השיפוטי של האימפריה הקרולינגית.

המסמך בו מוזכרת אוסטריה לראשונה, כ"אוסטריכי" (המילה המוקפת באדום)

בשנת 909 הביאה פלישת המדיארים לעצירת ההתפתחות האזורית, והם החלו בכיבושיהם. המדיארים הובסו בשנת 955 בידי אוטו הגדול בקרב לכפלד.

לאחר תבוסת המדיארים הוקמו טריטוריות ספר באזור אוסטריה וסביבתה. לאחר המרד של היינריך השני, דוכס בוואריה נלקחו ממנו שטחים השוכנים באזור אוסטריה בידי אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כעונש. השטחים, שנודעו מאוחר יותר כ"אוסטריכי", ניתנו ללאופולד הראשון מבאבנברג שהוכתר למרקיז האזור, וכך קמו בית באבנברג ומרקיזות אוסטריה.

הקמת הדוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1139 לאחר שהמלך קונרד השלישי, מלך גרמניה נישל את היינריך העשירי, דוכס בוואריה מנחלותיו, הוא מסר את דוכסות בוואריה ללאופולד הרביעי, מרקיז אוסטריה, ולאחר מותו בשנת 1141 מסר את הדוכסות להיינריך השני, מרקיז אוסטריה. בשנת 1156 הגיע פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להסדר עם בית ולף, ולפיו נאלץ היינריך לוותר על דוכסות בוואריה לטובת היינריך האריה, וכפיצוי הועלתה מרקיזות אוסטריה למעמד דוכסות ובוטלה הכפיפות שהייתה לה לבוואריה.

בית באבנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך התיישב בווינה ובנה לו למשכן את ארמון הופבורג. בשל היותה שוכנת על הדנובה ועל הנתיב החשוב שהוביל בין האימפריה הרומית הקדושה להונגריה ולאימפריה הביזנטית, הפכה הדוכסות לאחת החזקות באימפריה הרומית הקדושה, ולשיא שלטונה הגיעה תחת שלטונם של לאופולד החמישי, דוכס אוסטריה ולאופולד השישי, דוכס אוסטריה. בשנת 1186 חתם לאופולד החמישי על הסכם עם אוטוקר הרביעי, דוכס שטיריה, ולאחר מותו בשנת 1192 צורפה דוכסות שטיריה לאוסטריה.

פרידריך השני מקבל את הדגל מידיו של הקיסר היינריך השישי

לאחר תבוסת הנוצרים בקרב קרני חיטין, וכתגובה לכיבוש ממלכת ירושלים וכיבוש ירושלים בידי צבאותיו של צלאח א-דין, יצאו הנוצרים למסע הצלב השלישי ובמסגרתו יצא גם לאופולד החמישי, דוכס אוסטריה, אשר השתתף במסע בעקבות הזמנתו של האפיפיור קלמנס השלישי.[1] לפי המסורת, עיצובו של הדגל הומצא על ידי לאופולד החמישי אשר היה מעורב בקרב עז, ככל הנראה במצור על עכו במהלך אותו מסע צלב.[1] לאחר הקרב, מעילו היה מגואל כולו בדם. כשהוריד את חגורתו הוא נוכח לראות שחלק המעיל שהיה תחתיה נותר נקי מדם. הוא כל כך הושפע מהמראה עד שהחליט לאמץ אותו בתור דגל הדוכסות.[2][3] על פי אותה מסורת נשמר המעיל המגואל בדם במשך למעלה מ-400 שנה בכנסיית "Maria auf der Had" אולם לאחר פלישת הטורקים בשנת 1683 אבדו עקבותיו.[1] על פי סברה אחרת הוענק הדגל ללאופולד החמישי בידי היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בעקבות אותו הקרב.[4]

בשנת 1230 מת לאופולד השישי, דוכס אוסטריה, בנו פרידריך השני, דוכס אוסטריה עלה לשלטון במקומו. עד מהרה הסתכסך פרידריך עם האצולה האוסטרית, עם וצלאב הראשון, מלך בוהמיה, עם אנדראש השני, מלך הונגריה, ואף עם פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1236 גורש פרידריך על ידי פרידריך השני מהדוכסות, עקב סיועו למרד של היינריך השביעי, מלך גרמניה, אולם לאחר זמן קצר התפייס עם הקיסר והושב לנחלתו. בשנת 1242 התגבר סכסוך הגבולות בין אוסטריה לממלכת הונגריה, ובשנת 1246 נהרג פרידריך בקרב מול בלה הרביעי, מלך הונגריה.

אוטוקר השני, מלך בוהמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק הפיאודלי, מכיוון שפרידריך השני מת ללא יורשים, חזרה הנחלה לקיסר. אולם מכיוון שפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה היה שקוע במאבקו עם האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, ובמלחמות הגואלפים וגיבלינים, ניטש מאבק ירושה על הדוכסות. בשנת 1251 לאחר מותו של הרמן השישי, מרקיז באדן ששלט בדוכסות, פלש אוטוקר השני, מלך בוהמיה שהיה נשוי למרגרט פון באבנברג, שהייתה אחייניתו של פרידריך השני, דוכס אוסטריה, וכבש בשמה את דוכסות אוסטריה. בשנת 1269 כבש אוטוקר את דוכסות קרינתיה וקרניולה, ובכך שלט בכל מרכז אירופה.

בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1273 נבחר רודולף מהבסבורג למלך גרמניה, אולם אוטוקר ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה סירבו לבחירה, ובשל כך פתח רודולף בשנת 1274 במלחמה נגד אוטוקר. בשנת 1276 כבש רודולף את דוכסות קרינתיה, ובשנת 1278 הביס רודולף בקרב מרשפלד את אוטוקר, שאף נהרג בקרב, ובכך נעשה רודולף לשליט אוסטריה. שושלתו של רודולף - בית הבסבורג, שלטה באוסטריה כ-640 שנה. סביב המאות ה-14 וה-15 הרחיבו ההבסבורגים את שטחיהם והחלו לצבור מחוזות בקרבת דוכסות אוסטריה, שהייתה דוכסות קטנה שחלשה לאורך הדנובה ועל שטיריה. בשנת 1335 השיגו (אלברכט השני) את קרניולה (דוכסות קראין) שבסלובניה ואת קרינתיה, ובשנת 1368 את טירול. מחוזות אלו הפכו לחלק מהירושה שקיבלו השליטים ההבסבורגים, ונקראו "טריטוריות הירושה".

בהיסטוריה של שתי המאות ה-14 וה-15 היו הרבה עליות ומורדות. בהסכם נוינברג שהתרחש ב-1379 תחת שלטונם של אלברכט השלישי ולאופולד השלישי פוצלה אוסטריה ביניהם, אלברכט החזיק באוסטריה עצמה, בעוד שלאופולד החזיק בטריטוריות הירושה. ב-1402 התרחש עוד פיצול, ארנסט הקשוח קיבל את שטיריה, קרינתיה וקרניולה, ופרידריך הרביעי את טירול ואת דרום מערב אוסטריה שהיה אוסף של טריטוריות הבסבורגיות. האיחוד מחדש בוצע על ידי פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה (השלישי כקיסר האימפריה הרומית הקדושה) בנו של ארנסט הקשוח לאחר נפילת הטורים ההבסבורגיים אלברט והבכירים הטירולינים.

בשנת 1438 נבחר הדוכס אלברכט מאוסטריה ליורש של חמו, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית לוקסמבורג. על אף שאלברכט מלך רק במשך שנה (כאלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה), מאז מלכותו כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה היו משושלת הבסבורג, מלבד חריגה אחת.

שדרוג לארכידוכסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1453 העלה פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות אוסטריה למעמד של ארכידוכסות. ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאדמות הירושה על ידי נישואים: בשנת 1477 מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה בנו היחיד של הקיסר פרידריך השלישי נשא לאשה את מארי, היורשת של דוכסות בורגונדיה שבצרפת וכך השיג את רוב מדינות השפלה וחלקים מצרפת לטובת בית הבסבורג; בנו שלו, פיליפ "היפה", נשא לאישה את הנסיכה חואנה ("המשוגעת"), יורשת אראגון וקסטיליה וכך השיג לטובת ההאבסבורגים את ספרד ונחלותיה האיטלקיות, האפריקאיות ונחלות העולם החדש; ונכדו, הקיסר קרל החמישי, בנו של פיליפ, שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי. טריטוריות הירושה של ההאבסבורגים נפרדו מן האימפריה האדירה בשנת 1556 כשהקיסר קרל החמישי עזב את השלטון לטובת אחיו הצעיר פרדיננד. פרדיננד נשא לאישה את אן מבוהמיה, יורשת אחיה לאיוש השני מלך הונגריה ובוהמיה וכך זכתה האימפריה גם בהן.

לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני משפחת בית הבסבורג שלטו באוסטריה, ואף העמידו מתוכם את כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה (למעט חריגה אחת, במהלך מלחמת הירושה האוסטרית). בשנת 1804 הוקמה האימפריה האוסטרית, ובשנת 1806 פורקה האימפריה הרומית הקדושה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוכסות אוסטריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ד"ר פטר דיאם, אדום, לבן ואדום במשך מאות שנים סיפורם האמיתי של הצבעים האוסטרים. (בגרמנית)
  2. ^ דגל אוסטריה באתר Lotus (באנגלית)
  3. ^ מקורותיו של דגל אוסטריה באתר דגלי העולם (באנגלית)
  4. ^ דגל אוסטריה באתר בריטניקה (באנגלית)