דויד סואסו
 | ||||
| סואסו, 2011 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 בנובמבר 1979 (בן 44) סן פדרו סולה שבהונדורס | |||
| שם מלא | אוסקר דויד סואסו ולאסקס | |||
| גובה | 1.82 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אוסקר דויד סואסו ולאסקס (בספרדית: Óscar David Suazo Velásquez; נולד ב-5 בנובמבר 1979 בסן פדרו סולה שבהונדורס) הוא כדורגלן עבר הונדורסי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן כדורגל.
סואסו שיחק במשך רוב הקריירה שלו בקליארי, ששיחקה בסרייה א' ובסרייה ב'. לזכותו מעל 50 הופעות בנבחרת הונדורס, והוא השתתף בקופה אמריקה 2001 ובמונדיאל 2010.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סואסו נולד בסן פדרו סולה שבהונדורס. הוא גדל במחלקת הנוער של מרתון מהליגה המקומית. את צעדיו הראשונים בכדורגל המקצועני עשה במדי קבוצת המילואים של אולימפיה. עוד לפני שמלאו לו 20 שנה החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון[1], בה ערך 10 הופעות ליגה והבקיע חמישה שערים.
קליארי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסקר טבארס, מאמנה של קליארי מהסרייה א', התרשם מביצועיו של סואסו ולא היסס להביא אותו לקבוצה.[1] סואסו הצטרף למועדון לקראת עונת 1999/2000. בעונתו הראשונה במועדון הבקיע סואסו שער אחד ב-13 הופעות ליגה, והעונה הסתיימה בירידתה של קליארי לסרייה ב', בה בילתה לאחר מכן במשך 4 עונות, בהן ערך סואסו 113 הופעות ליגה והבקיע 40 שערים. יכולת הכיבוש שלו המרשימה שלו זיכתה אותו בכינוי "לה פנתרה" ("הפנתר"). התקופה של סואסו בסרייה ב' סיפקה לו ניסיון רב שעזר לו בהתאקלמות עם חזרתה של קליארי בסרייה א'.
בעונת 2004/2005 הבקיע סואסו שבעה שערים ב-22 משחקי ליגה, כשהוא משמש גיבוי למשולש התקפי שכלל את ג'אנפרנקו זולה הוותיק, את מאורו אספוסיטו ואת אנטוניו לאנגלה. הארבעה עזרו לקליארי להימנע מירידה לסרייה ב'. בעונת 2005/2006, לאחר פרישתו של זולה החל סואסו לשחק בהרכב הראשון של קליארי לצד אספוסיטו ולאנגלה, והוא הבקיע 22 שערי ליגה. עבור הופעתו בעונה זו קיבל סואסו את תואר כדורגלן העונה הזר בסרייה א', תואר אותו חלק עם קאקה, כוכב מילאן ונבחרת ברזיל.[1] בעונת 2006/2007 המשיך סואסו ביכולתו המעולה עבור קליארי, כשהוא כובש 18 שערי ליגה ועוזר לקליארי להימנע פעם נוספת מירידה לסרייה ב'.
אינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2007/2008 חתם סואסו באינטר מילאנו, אלופת הסרייה א', למרות דיווחים סותרים שטענו כי חתם ביריבתה העירונית מילאן. ב-26 באוגוסט 2007 ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשהחליף את לואיש פיגו בדקה ה-65 בתיקו 1-1 נגד אודינזה במסגרת המחזור הראשון בליגה. ב-31 באוקטובר הבקיע סואסו את שער הבכורה שלו במועדון, שער בדקה ה-74 בניצחון 4-1 על גנואה במסגרת המחזור העשירי בליגה. בעונתו הראשונה במועדון, תחת המאמן רוברטו מאנצ'יני, ערך סואסו 27 הופעות ליגה והבקיע שמונה שערים והיה חלק מזכייה נוספת של אינטר מילאנו באליפות איטליה. הוא הוסיף גם 6 הופעות בליגת האלופות לעונת 2007/2008.
ההשאלה לבנפיקה ליסבון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלא סיפק את המצופה ממנו בעונתו הראשונה, הושאל סואסו לבנפיקה ליסבון מליגת העל הפורטוגלית לעונת 2008/2009. ב-18 בספטמבר 2008 ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו במועדון, כששיחק 90 דקות והבקיע שער בהפסד 3-2 לנאפולי במשחק הראשון בפלייאוף ההעפלה לליגה האירופית. בנפיקה ליסבון עלתה לבסוף לשלב הבתים של המפעל, בו ערך סואסו 3 הופעות. ב-26 באוקטובר 2008 ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו בליגה, כששיחק 65 דקות והוחלף על ידי אוסקר קרדוסו בניצחון 2-1 על נאבאל. ב-2 בנובמבר הבקיע סואסו את שער הבכורה שלו בליגה, שער בדקה ה-14 בניצחון 2-1 על ויטוריה דה גימארייש. בסך הכל ערך סואסו 12 הופעות ליגה במועדון, בהן הבקיע ארבעה שערים.
החזרה לאינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עונת 2009/2010 החל סואסו בקבוצת האם שלו, אינטר מילאנו, אך זכה ל-18 דקות משחק בלבד בחצי עונה, לאחר שהחליף את סאלי אלי-מונטארי בניצחון 2-1 על אודינזה במסגרת המחזור השביעי בליגה. אינטר מילאנו זכתה בסוף העונה באליפות איטליה.
ההשאלה לגנואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלון ההעברות של החורף הצטרף סואסו לגנואה בהשאלה לחצי עונה, כשאינטר מילאנו מביאה במקומו את גוראן פאנדב מלאציו בהעברה חופשית. ב-6 בינואר 2010 ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו במועדון, כששיחק 82 והבקיע שער בהפסד 5-2 למילאן במסגרת המחזור ה-18 בליגה. השאלתו לגנואה לא הייתה מוצלחת, והוא כבש 3 שערים בלבד ב-16 הופעות ליגה, כשגנואה מסיימת במקום התשיעי.
החזרה לאינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההשאלה לגנואה חזר סואסו לאינטר מילאנו, אך בשל פציעה ארוכה לא נכלל בסגל הקבוצה הראשונה ולא ערך אף לא הופעה אחת בעונת 2010/2011. ב-30 ביוני 2011 הסתיים חוזהו של סואסו באינטר מילאנו. הועלתה האפשרות שסואסו יערוך קאמבק לקליארי לאחר תקופת ניסיון, והאפשרות אושרה ב-13 ביולי על ידי יו"ר קליארי, מאסימו צ'לינו. עם זאת, העסקה נפלה לאחר שסואסו התבקש לעזוב את מחנה קדם העונה של קליארי על ידי צ'לינו, ששינה את דעתו לגבי ההעברה.
קטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 באוגוסט 2011 חתם סואסו בקטניה מהסרייה א' לעונה אחת, והוצג במועדון באותו היום. הוא קיבל את חולצה מספר 9. ב-21 בספטמבר ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשנכנס כמחליף בדקה ה-72 בהפסד 3-0 לגנואה במסגרת המחזור הרביעי בליגה. סואסו ערך 6 הופעות ליגה בלבד במועדון, ולא הצליח להבקיע שער.
ב-27 במרץ 2013 הודיע סואסו על פרישתו מכדורגל.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 סואסו עם נבחרת הונדורס עד גיל 20 בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20. בחודש מאי 1999 ערך סואסו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הונדורס במשחק ידידות נגד נבחרת האיטי. ב-16 ביולי 2000 הבקיע סואסו את שער הבכורה שלו בנבחרת, שער בניצחון 5-0 על נבחרת אל סלוודור במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002. סואסו שיחק מספר דקות בקופה אמריקה 2001 ובשני משחקים במונדיאל 2010. הוא ערך 57 הופעות בנבחרת והבקיע 17 שערים, ביניהם צמדים נגד נבחרת האנטילים ההולנדיים ונגד נבחרת פוארטו ריקו. ב-13 ביוני 2012 ערך סואסו את הופעתו האחרונה בנבחרת, כשנכנס כמחליף בדקה ה-72 בתיקו 0-0 נגד נבחרת קנדה במשחק ידידות.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש אפריל 2015 החל סואסו לשמש כעוזר מאמן בקליארי מהסרייה א', בה שיחק ברוב שנות הקריירה שלו.[2]
לקראת עונת 2018/2019 התמנה לתפקיד מאמן ברשה מהסרייה ב', אך פוטר מתפקידו ב-18 בספטמבר 2018, לאחר פתיחת עונה מאכזבת.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סואסו הוא אחיו של הכדורגלן ניקולאס סואסו, שפרש מכדורגל בינלאומי מעט לפני שסואסו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת. לשניים אח נוסף בשם רובן. בני דודיו הם הכדורגלנים מיינור סואסו ואנדרי תומאס, לצדם זכה לשחק בנבחרת. סואסו מחזיק באזרחות איטלקית בשל נישואיו לאליסה סקי, אזרחית איטלקית, בשנת 2005. לזוג שני בנים, דויד אדוארדו ולואיס גבריאל.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולימפיה
- אליפות הונדורס (1): 1998/1999
- הסופר קאפ ההונדורסי (1): 1996/1997
- הגביע ההונדורסי (1): 1998
- אינטר מילאנו
- אליפות איטליה (2): 2007/2008, 2009/2010
- הסופר קאפ האיטלקי (1): 2010
- הגביע האיטלקי (1): 2009/2010
- ליגת האלופות (1): 2009/2010
- בנפיקה ליסבון
- גביע הליגה הפורטוגלית (1): 2008/2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 David Suazo, the black-and-blue panther באתר FIFA.com
- ^ OFICIAL: David Suazo es nombrado asistente técnico de Cagliari באתר diez (בספרדית)
| נבחרת הונדורס – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 קנאלס • 2 ע. צ'אבס • 3 פיגורואה • 4 ג'וני פאלאסיוס • 5 ברננדס • 6 תומאס • 7 נונייס • 8 ו. פאלאסיוס • 9 פאבון • 10 ג'רי פאלאסיוס • 11 סואסו • 12 ולקאם • 13 אספינוסה • 14 א. גארסיה • 15 מרטינס • 16 סאביון • 17 אלברס • 18 ואיאדארס • 19 טורסיוס • 20 גווארה • 21 איסגירה • 22 אסקובר • 23 מנדוסה • מאמן: רואדה |
| |