דוד רימון
 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1916  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 2002 (בגיל 85) |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | סופר, פעיל בהגנה, ממייסדי המשטרה הצבאית |
| צאצאים |
יוסף צבי רימון (רב) |
  | |
דוד רימון (27 בדצמבר 1916, ב' בטבת תרע"ז - 22 בנובמבר 2002, י"ז בכסלו תשס"ג) היה פעיל בהגנה, ממייסדי המשטרה הצבאית וסופר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד רימון נולד בפתח תקווה למשורר יוסף צבי רימון ולאסתר מבית שכטין, אביו נולד בביז'ון, פולין. בילדותו, קיבל חינוך דתי ב'חדר', בבית הספר תחכמוני, וחינוך כללי בבית הספר התיכוני "ספרא" ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב. בין השנים 1938–1942 היה דוד רימון לנשיא התאחדות טניס-השולחן ליד אגודות הספורט לחובבים בא"י ויו"ר ועדת טניס-השולחן בהסתדרות "מכבי".
התנדב בהגנה, ואף נפצע פעמיים בהגנה על יער בן שמן (1938). בשנת 1943 היה מזכיר מגבית ההתגייסות וההצלה ומזכיר כופר היישוב. בשנת 1948 היה קצין התרבות הראשון של המשטרה הצבאית והוציא לאור את עלוני המשטרה הצבאית הראשונים. בשנת 1949 היה עורך לשכת העיתונות הממשלתית. כמו כן, ייסד וניהל את הפרסום והתעמולה של מפעל הפיס. באותה שנה הקים את בית הספר למסחר 'רימון' בתל אביב, ובית דפוס. במהלך השנים חיבר ספר ללימוד כתיבה במכונה בשיטה עיוורת, שיצא במהדורות אחדות. רעייתו, ריטה, תרגמה אותו לאנגלית.
פרסם מאמרים בעיתונים שונים, בייחוד על תרבות הגוף ומחקרים על התנ"ך, שירים, בדיחות וחידות.
חקר את מכב"י העולמי, החל מראשיתו (חומרים רבים שאסף נמצאים בארכיון של מכב"י בכפר המכבי"ה).
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1954 נשא לאישה את ריטה (שרה רבקה) לבית דומב, ילידת אנגליה. במלחמת העולם השנייה, היא פונתה מלונדון, עקב ה"בליץ", עם ילדים אחרים והייתה אצל משפחה אומנת בכפר רחוק מלונדון כ-3 שנים עד לתום המלחמה והמשיכה לקיים מצוות בסתר. עלתה לארץ לאחר קום המדינה, בתקופת הצנע, שם פגשה את בעלה לעתיד בצפת, כשביקרה את סבה שהגיע לעיר בערוב ימיו. היא הייתה נשיאת דוברות האנגלית של ארגון "בני ברית".
ילדיו: נעמי פרימט, אפרים אליעזר, רות והרב יוסף צבי.
ניהל את בית ספר 'רימון' ללימוד כתיבה במכונה, יחד עם רעייתו. המשיך לפתח את השיטה של דר. גוטסמן לאכול בריא ולהתעמל, כדי להימנע מהתקף לב. מסר הרצאות בהתנדבות במסגרות אחדות, כולל הנחיה לעוורים איך לאכול בריא. התעמל ורץ לסירוגין בכל בוקר, כחלק מהשיטה, עד גיל 85.
בשנת תשנ"ח, 1998, קיבל את התואר 'יקיר תל אביב'.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכבי - חמישים שנות ה"מכבי" בעולם, 1894-1944, הוצאת הסתדרות מכב"י העולמית, התש"ד.
- המכב"י בארצות הבלקן, התש"ה.
- מכב"י רוסיה, התש"י.
- כתיבה במכונה : לימוד כתיבה במכונה עברית בשיטה עיוורת למתחילים ולמשתלמים, בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הסתדרות הפקידים. המחלקה לתרבות, התשכ"ה - 1964.
- אמנות הכתבנות : למזכירות ולכתבניות ולתלמידי כיתות י"ב במגמות מינהל ומזכירות, תל אביב, בהוצאת ספרית "במינהל" מיסודה של הסתדרות הפקידים, התשל"ג - 1973.
- מהתקף לב לאולימפיאדה העממית, תל אביב, בהוצאת "אגודת רצים למרחקים ארוכים בישראל", התשמ"ה - 1985.