דוד פאיאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד פאיאנס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 במרץ 1935 (בן 89)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט דוד פאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1956
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד פַאיַאנְס (נהג לחתום גם בשמות העט דוד פאר, דויד אבי יאיר, דויד אבי שירה) (נולד ב-14 במרץ 1935) הוא משורר עברי, סופר, מחזאי, עורך ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד פאיאנס נולד בירושלים, בנם של רעיה ואריה ליב פאיאנס, ואח למרים (ימה). אביו היה בלשן ומחזאי, בנם של הרב דוד פאיאנס, ראב"ד ביאליסטוק וחבר הוועד המרכזי של "המזרחי", והרבנית מרים (מצד אמו נכדו של ראב"ד ביאליסטוק הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין ונינו של אביו, הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (1816–1879), רבה הנודע של ביאליסטוק, מחבר הספר "עונג יום טוב")[1]. בילדותו עברה המשפחה לתל אביב, ושם למד וסיים את לימודיו בגימנסיה שלווה. הוא התגייס לשירות בצה"ל והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למדעי הרוח.

בשנת 1956 הצטרף דוד פאיאנס למערכת העיתון "דבר", והחל את עבודתו שם כמגיה ועורך לילה. הוא התמנה לעורך מדורים, ובמקביל היה בין עורכי שבועון הילדים "דבר לילדים", יחד עם אפרים תלמי ואוריאל אופק. משנת 1973 כיהן כעורך "דבר לילדים" עד סגירתו באפריל 1985[2].

באפריל 1985 דוד פאיאנס נתמנה לעורך שבועון הילדים "כולנו", שאיחד את עיתוני הילדים "דבר לילדים", "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים". בתפקיד זה שימש עד ספטמבר 1991 ואז חזר למערכת "דבר" כעורך בכיר של מדורים, מוספי חגים וגליונות מיוחדים עד סגירת העיתון בשנת 1995.

הוא כתב שירי ילדים רבים, סיפורים לילדים, המחיז הצגות לילדים, שהועלו בתיאטרונים "תליל" ו"תילון", ערך תוכניות לילדים ברדיו וכתב תסכיתי רדיו רבים לילדים. בין השאר היה מראשוני הכותבים של משדרי הלשון והספרות במסגרת התוכניות לבתי הספר ברדיו.

כן כתב ופרסם שירים, מאמרי ביקורת ומסות בביטאונים הספרותיים "מאזנים", "גזית" ו"עתידות", במאסף אגודת הסופרים ובמדורי הספרות של "דבר" ושל השבועון "הפועל הצעיר".

עשרות משיריו של דויד פאיאנס הולחנו על ידי אריה לבנון, ורדינה שלונסקי, עזרא גבאי, יואל רקם, צבי בן-פורת ואחרים ובוצעו על ידי יהורם גאון ומקהלת קול ישראל לנוער, עליזה עזיקרי, הדסה סיגלוב, גדעון זינגר ויענקלה בן סירא, עליזה קאשי ולהקות שונות. השירים הוקלטו על גבי תקליטים ושודרו בתקשורת האלקטרונית.

דויד פאיאנס עסק גם בעריכה מראשית דרכו. הוא ערך ספרים רבים, בעיקר בתחום החינוך וספרים לילדים. הוא גם עיבד כמה וכמה סיפורי ילדים קלאסיים, והתאימם ללשון הזמן ולרוח הזמן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לאפרת פאיאנס-ארד, עיתונאית, ובני הזוג היו הורים ליאיר פאיאנס ושירה פאיאנס-בירנבאום. לאחר גירושיהם נישא למדינה פאיאנס, עורכת דין, וממנה היה אב לשחר פאיאנס וימה-מיה פאיאנס.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוטו אוטו אווירון, תל אביב תש"ך.
  • אנו לומדים לספר, עופר תל אביב, תש"ך.
  • בלונה פרק, דוד פאר פאיאנס, תל אביב תשכ"ג 1963.
  • במה נשחק?, עופר תל אביב, תשל"ה 1975.
  • הכלבלב בירי, עיבוד דוד פאר פאיאנס, תל אביב ש. זימזון, תשכ"ה 1965.
  • הגיעה העת ללמוד אלף-בית, זימזון תל אביב, תשכ"ד 1964.
  • רמי ותמי ילדי הכפר, דוד פאר פאיאנס, תל אביב תשכ"ג 1963.
  • רן הולך לגן, לגיל הגן, חתום: דוד פאר, תל אביב.
  • התזמורת, חתום: דוד פאר, תל אביב תש"ך 1960.
  • שלשה חתולים, עיבד דוד פאיאנס, זימזון תל אביב, תשכ"ה 1965.
  • שלום ואש, ישראל תש"ח-תשכ"ח, בעריכת דויד פאיאנס, נוסח אנגלי - צבי אונטרמן, עמיחי תל אביב, תשכ"ח 1968.
  • "המפנה", ישראל במחצית יובלה, בעריכת דויד פאיאנס, נוסח אנגלי - דן פתיר, נוסח צרפתי - חבר המתרגמים, עמיחי תל אביב, תשל"ג 1973.
  • "אדם מול סלע", אבני דרך לאורך שישים שנות יצירה בכיבוש האבן והסיד, כתב וערך דויד פאיאנס, תעשיית אבן וסיד, תשמ"ד 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]