דוד מלך ישראל חי וקיים
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי[1] כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד.[2] בליטורגיה היהודית התקבל המשפט כתוספת לברכת הלבנה. למשפט חוברו מספר לחנים, והוא הפך לשיר עממי בקרב יהודים.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה מסופר שרבי ביקש מרבי חייא לקדש את החודש ולאחר מכן לשלוח לו כסימן את המשפט דוד מלך ישראל חי וקיים.
אמר ליה רבי לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא, ושלח לי סימנא, דוד מלך ישראל חי וקיים
על אף שהמשפט הוזכר בתלמוד כסימן בלבד, קיים קונצנזוס בפרשנות המסורתית כי יש למשפט משמעות בפני עצמו. לפי רוב הפרשנים ההקבלה במשפט היא בין דוד לירח ובין המולד לחי וקיים.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרשנים מציינים פסוק המלמד על השוואה בין דוד המלך לירח. ”זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה”.[3] בפירוש רבינו בחיי על התורה מוסבר כי פרץ וזרח בני יהודה מקבילים לירח ולשמש, ודוד המלך שמוצאו מפרץ נקרא ירח. דוד גם נקרא בפסוק "הקטן"[4] וכן הירח נקרא "המאור הקטן".[5] מפרץ ועד לצדקיהו המלך האחרון מבית דוד ישנם 29 דורות[6] כנגד 29 ימי מחזור הלבנה, מאברהם אבינו עד לשלמה המלך ישנם 15 דורות[7] כנגד ימי מילויה ולאחריו 15 דורות נוספים[8] כנגד ימי חסרונה.[9]
את המילים "חי וקיים" מסבירים חלק מהמפרשים על פי מאמר חז"ל "כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר",[10] ומאחר ובכל דור קוראים היהודים בספר תהילים המיוחס לדוד המלך, הוא נחשב תמיד "חי וקיים".[11] יש שביארו שהכוונה לזרעו של דוד שיהיה קיים לעולם ותחזור מלכותו בביאת המשיח.[12] החיד"א כתב כי דוד נחשב חי וקיים כיוון שלא ישן שיתין נשמין וגם בחייו לא טעם טעם מיתה.[13] בחז"ל ישנן מימרות דומות כמו "יעקב אבינו לא מת",[14] או תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן.[15]
בפולקלור היהודי קיים סיפור לפיו דוד המלך חי בפועל בעיר לוז שבה המוות לא שולט, והציל יהודים מגזירות השולטן בטורקיה.[16]
לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הלחנים שנכתבו להיגד ישנם כמה לחנים של הרב שלמה קרליבך אותם נוהגים לעיתים רבות לשיר בשמחות יהודיות ובפרט בחתונה וברית מילה. כמו כן ישנו לחן עממי משנות החמישים המושר במסגרת שירי ילדים. וכן לחנו של מרדכי זעירא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצליה ברון ואורה ליפשיץ (עורכות), דוד מלך ישראל חי וקים?, הוצאת סימור, 1997
- גבריאל גולדמן, דוד מלך ישראל חי וקיים בתוך "אלומת אור", ה'תשס"ו, עמודים 133 - 145
- יובל שרלו, דוד מלך ישראל חי וקיים, בתוך "היא שיחתי" ה'תשע"ג, עמודים 181 - 187
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד מלך ישראל (לחן עממי) באתר זמרשת.
- דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, באתר פורטל הדף היומי
- עין טב ודוד המלך, באתר תורת המספרים, 23 באוגוסט 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה, עמוד א'
- ^ פירוש רש"י לתלמוד ראש השנה כה. בפירושו השני.
- ^ ספר תהילים, פרק פ"ט, פסוקים ל"ז–ל"ח מובא בפירוש רש"י לתלמוד
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק י"ד
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק ט"ז
- ^ חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציה, עזיהו, יותם, אחז, יחזקיה, מנשה, אמון, יאשיהו, יהואחז, יהויקים, יהויכין, צדקיהו.
- ^ אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה.
- ^ ספירת הדורות לפי פירוש זה אינה ברורה. (לפי סדר הדורות המקובל 16 דורות הפרידו בין שלמה לצדקיהו)
- ^ רבינו בחיי על בראשית לח באתר ויקיטקסט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"א, עמוד ב'
- ^ יצחק אלחנן ספקטור, נחל יצחק בהקדמת הספר אות י'
- ^ ערוך השולחן על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ו, סעיף ב' וראו בהגהת הרמ"א שם.
- ^ דבש לפי מערכת ד' אות ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה', עמוד ב'
- ^ מסכת דרך ארץ זוטא א' ט'
- ^ דוד המלך מבטל בעצמו גזירה בתורכיה, באתר מוקד תהילים ארצי