דוד יזרעאלי
דוד יזרעאלי (רובין) (1886 יקטרינוסלאב, רוסיה - 1965 כנרת) - מאנשי העלייה השנייה. עבד במנחמיה ובחוות סג'רה עד שהתיישב במושבה כנרת שם עסק בחקלאות. בשנותיו המאוחרות עסק ביצירת מוזיקה לפסוקים מהתנ"ך ולשירים עבריים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד יזרעאלי נולד כדוד רובין ב-1886 בעיר יקטרינוסלאב להוריו בנימין ומלכה (מבית חנה'לס). לדוד היו עוד 6 אחים ואחיות כשאחת מהן הייתה פולינה ז'מצ'וז'ינה שנישאה לויאצ'סלב מולוטוב[1]. אביו, שהיה סופר סת"ם וחזן, קיים בית מסורתי ציוני ודוד הצטרף לתנועת ציוני ציון. ב-1905 עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה עם עוד קבוצת חלוצים. הקבוצה הגיעה תחילה ליפו, המשיכה לחיפה ולבסוף הגיעה למנחמיה שם עבדו בחקלאות אצל איכרי המושבה. במנחמיה הכיר רובין את חנה בעלול, שהייתה מורה בגליל, ובהמשך נישא לה. ב-1908 עבר לעבוד בקולקטיב בחוות סג'רה עם מניה שוחט. ב-1909 חתם רובין על חוזה אריסות עם יק"א לקבלת משק במושבה כנרת ואז חזרה חנה ארצה משליחות חינוכית בעיר פלובדיב שבבולגריה[2] והזוג נישא ב-1913. באותה שנה שינה את שמו ליזרעאלי. לאחר נישואיהם היו בני הזוג פעילים ציבורית במושבה כשדוד שימש, שנים רבות, כמוכתר ויו"ר ועד המושבה וחנה ניהלה את בית הספר המקומי. לזוג נולדו 4 ילדים (שמואל, עמנואל, ימינה ושלומית). נכדתם (ביתה של שלומית טישלר) היא פרופ' עירית עמית כהן ונכד אחר (בנה של ימינה איתן) הוא המשורר איתן איתן.
יצירתו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל מבוגר החל יזרעאלי ליצור מוזיקה לפסוקים מהתנ"ך ולשירים ישראליים. יצירותיו הוקלטו ונוגנו לא אחת ברשתות רדיו כמו קול ישראל וכן במקהלות, קונצרטים והופעות. יצירותיו הוצאו לאור על ידי המרכז לתרבות ולחנוך של ההסתדרות.
מיצירתיו:
- הנה אלה מרחוק יבואו - מילים: מן המקורות, לחן: דוד יזרעאלי
- למנצח על הגתית באתר רשות השידור (הקישור אינו פעיל)
- שירה של רחל כנרת (שנים לפני שהשיר הולחן על ידי נעמי שמר)
העבודה עם דוד בן-גוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1907 הגיע למנחמיה הפועל דוד גרין ועבד שכם אל שכם עם יזרעאלי בחקלאות. מעבודה משותפת זו צמחה חברות רבת שנים וגם כשדוד גרין הפך לראש הממשלה הוא לא שכח את שדות מנחמיה.
למר ב. שליטא ראש מועצת מנחמיה שלום וברכה. יובל מנחמיה, יש לי קצת חלק בו. זכיתי לעבוד במושבה זו לפני חמישים ושלוש שנים, בקיץ 1908, אצל האיכר קרניאל. זו הייתה עונת קטיף הפולים. היינו שלושה פועלים: יזרעאלי – אחר-כך איכר במושבת כנרת, אני והפועל הערבי. זכורני ששנינו, יזרעאלי ואני, עבדנו בחריצות כזו, שהפועל הערבי לא יכל להדביק אותנו וניגש והתחנן בדמעות שלא נמהר כל-כך בעבודתנו.
— מכתבו של דוד בן-גוריון למושבה מנחמיה לכבוד חגיגות היובל - 1962
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד יזרעאלי, לדוד, איש כנרת, מזמור : לחני דוד יזרעאלי, הוצאת מפעלי תרבות וחינוך, 1985
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נדב מן, 100 שנה להקמת כנרת - חלק ג', באתר ynet, 31 באוקטובר 2008
- דוד תדהר (עורך), "דוד יזרעאלי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2713
- היה זה או חלמתי חלום,שמואל (מוליק) יזרעאלי, פרק ג' – הגורן במלחמיה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פולינה מולוטובה ודוד יזרעאלי - על הקשר היהודי של אשתו של מולוטוב
- ^ העיר פלובדיב נבחרה מכיוון ששם גרו רבים מבני משפחתה של חנה בעלול
בקרת זהויות  |
|
|---|