דוד דירינגר

דוד דירינגר
	פרופ' דוד דירינגר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 ביוני 1900; י"ט בסיוון תר"ס; טלומאץ', אוקראינה
פטירה	13 בפברואר 1975 (בגיל 74); ב' באדר תשל"ה; קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	אפיגרפיה, תולדות האלפבית
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מקום לימודים	אוניברסיטת פירנצה (1927); אוניברסיטת קיימברידג' (1948) ;
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת קיימברידג' ;
תרומות עיקריות
	תולדות האלפבית; מוזיאון הכתב באוניברסיטת קיימברידג', ובתל אביב

דוד דִירִינְגֶר (י"ט בסיוון תר"ס, 16 ביוני 1900 – ב' באדר תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה יהודי, מומחה לתולדות הכתב והאלפבית. פעל כחלוץ בגליל, ומייסד מוזיאון הכתב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטלומאץ' (גליציה המזרחית) לאביו, יעקב דב דירינגר ולאמו, מרים בת דב. קיבל חינוך מסורתי וסיים את בית-הספר התיכון, תוך נדודים בין וינה וגליציה עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל בתור חלוץ. עבד בסלילת כביש חיפה–ג'דה. היה ממייסדי הקיבוץ "שומריה" וקיבוץ בית אלפא^[1]. הוא עבר לתל חי ושם חלה במלריה.

עקב חוליו, יצא לחוץ-לארץ כדי להתרפא. נסע לאוניברסיטת פירנצה, שם למד היסטוריה ואפיגרפיה שמית, בין השאר אצל פרופ' משה דוד קאסוטו. במהלך לימודיו היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים היהודיים באיטליה^[2]. כתב דוקטורט בנושא האפיגרפיה השמית. בשנת 1930, לאחר קבלת הדוקטורט, הגיע לביקור של חודשיים בארץ ישראל^[3].

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נסע לאנגליה, שם עסק במחקר משך 10 שנים, ואז עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם לימד משך עשרים שנה.

בשנת 1968 חזר לישראל, כדי לנהל את המוזיאון בתל אביב. מאז, לימד לסירוגין באוניברסיטת בר-אילן^[4] ובאנגליה.

נפטר ב-ב' באדר תשל"ה (13 בפברואר 1975), בעת ששהה באנגליה, והועלה לקבורה בישראל^[5]. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב^[6].

מוזיאון הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוזיאון הכתב

ב-8 ביוני 1958 יסד באוניברסיטת קיימברידג' מוזיאון-כתב,^[7] בו מתוארת התפתחותו של הכתב באזורים שונים בעולם. המוזיאון הוקם בחצרו הפרטית של דירינגר, בקמפוס האוניברסיטה.

ביקרו אצלו בקיימברידג' פרופסור ברגמן וחיים אלפרין, מנהל מוזיאון הארץ וביקשו ממנו להעביר את המוזיאון שלו לתל אביב. בשנת 1965 העביר את כל ציוד המוזיאון לארץ, וב-27 באפריל 1965^[8] פתח את מוזיאון הכתב ברחוב ביאליק 26, בתל אביב.^[9] כעבור שלוש שנים חזר לישראל, לנהל את המוזיאון בתל אביב.

המוזיאון קיבל מעמד של מוזאון עירוני של עיריית תל אביב-יפו, ושולב כמוזיאון-משנה, תחת ניהולו של מוזיאון הארץ. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הועבר ל-'קריית המוזיאונים' ברמת אביב.^[10]

דירינגר, ומחקריו, שימשו השראה לתערוכת "The Alphabet Museum", שהתקיימה בסאפוק, אנגליה, בקיץ 2018.^[11]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב כתביו שיצאו לאור היו בשפות זרות, בעיקר באנגלית ואיטלקית. בעברית יצא חוברת בשם "הכתב והאלף בית", (1965), בהוצאת מוזיאון הכתב שהקים. הספר יצא ב-3 מהדורות. הוא גם כתב את הערך "כתב" באנציקלופדיה העברית^[12].

בקטלוג WorldCat מופעים על שמו 370 כותרים.^[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דִירִינְגֶר דויד", האנציקלופדיה העברית (כרך מב, עמ' 394), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשמ"ג.
יון פדר, האנציקלופדיה הישראלית הכללית, כרך 1, עמוד 455.
אברהם מאיר הברמן, דוד דירינגר, חוקר האותיות, בתוך: מסכת סופרים וספרות, הוצאת ראובן מס, 1976, עמ' 91-89
ישראל ארליך, פרופ' דוד דירינגר, בתוך: אישים ומאורעות בתולדות ישראל, מורשה, 1995, עמ' 322-317

על מוזיאון הכתב

זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34

David Diringer, “Temple of Writing” in Israel, Jewish Quarterly 12, 1964, עמ' 10 - 12

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד תדהר (עורך), "פרופ' דוד דירינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5644
רשימת הפרסומים של דוד דירינגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של דוד דירינגר באתר רמב"י
דוד דירינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

אזכורים בעיתונות

סופר "הבוקר" בלונדון, 350 האלפביתים של ד'ר דירינגר, הַבֹּקֶר, 5 באוגוסט 1960
מוזיאון הא"ב של ד"ר דירינגר, הַבֹּקֶר, 4 באוגוסט 1961
פרום׳ דויד דירינגר, חוקר האלף־בית, הארץ, 28 באוגוסט 1963
יעקב רבי, האל"ף־בי"ת וחוקרו, על המשמר, 27 במאי 1966
יעקב רבי, על דוד דירינגר חוקר הכתב, על המשמר, 21 במרץ 1975

מחיבוריו המקוונים

‏The Book Before Printing: Ancient, Medieval and Oriental, באתר גוגל ספרים
Alphabet writing, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

על מחקריו

Richard Flavin, ‏Dr. Diringer's Elusive Sources, 2014, באתר Academia.edu
דוד דירינגר (1900-1975), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דוד דירינגר מוזכר במאמר על קהילת יהודי טלומאץ', באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
^ כרוז אל המתכוננים להשתלם באיטליה, הארץ, 18 באוגוסט 1925
^ בין הבאים, דבר, 31 במרץ 1930
^ העלאות בדרגה ומינויים חדשים באוניברסיטת בר־אילן, על המשמר, 22 במאי 1968
^ מנחם שמואל, ארונו של פרופ' דירינגר – לארץ, מעריב, 17 בפברואר 1975
^ דוד דירינגר ז"ל, מעריב, 6 בפברואר 1976
^ The Alphabet Museum
^ זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34
^ מוזיאון הכתב
^ ע"פ מדריך למוזיאונים בישראל, מינהל ההסברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ה/1975, עמ' 142
^ Alina Polianskaya, The Alphabet Museum: an exhibition exploring “humankind’s greatest invention”, ‏May 23, 2018 (באנגלית)
^ דוד דירינגר, כתב, האנציקלופדיה העברית, כרך כ', תשל"א, עמ' 1094-1107
^ ספרי דוד דירינגר

[1] דוד דירינגר מוזכר במאמר על קהילת יהודי טלומאץ', באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"

[2] כרוז אל המתכוננים להשתלם באיטליה, הארץ, 18 באוגוסט 1925

[3] בין הבאים, דבר, 31 במרץ 1930

[4] העלאות בדרגה ומינויים חדשים באוניברסיטת בר־אילן, על המשמר, 22 במאי 1968

[5] מנחם שמואל, ארונו של פרופ' דירינגר – לארץ, מעריב, 17 בפברואר 1975

[6] דוד דירינגר ז"ל, מעריב, 6 בפברואר 1976

[7] The Alphabet Museum

[8] זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34

[9] מוזיאון הכתב

[10] ע"פ מדריך למוזיאונים בישראל, מינהל ההסברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ה/1975, עמ' 142

[11] Alina Polianskaya, The Alphabet Museum: an exhibition exploring “humankind’s greatest invention”, ‏May 23, 2018 (באנגלית)

[12] דוד דירינגר, כתב, האנציקלופדיה העברית, כרך כ', תשל"א, עמ' 1094-1107

[13] ספרי דוד דירינגר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]