דוד אגמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אגמון
דוד אגמון עם אנטואן לאחד ויהורם גאון
דוד אגמון עם אנטואן לאחד ויהורם גאון
דוד אגמון עם אנטואן לאחד ויהורם גאון
לידה 1947 (בן 77 בערך)
קזבלנקה
תאריך עלייה 1948
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19651993 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד אגמון (נולד ב-1947) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל ששירת כמפקד יחידת הקישור ללבנון וכקצין חי"ר וצנחנים ראשי, לשעבר מנהל לשכת ראש ממשלת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגמון נולד בקזבלנקה שבמרוקו. מצד אביו הוא נצר לרב אליהו בן-אמוזג. ב-1948 עלה עם משפחתו לישראל, גדל בשכונת הפועל המזרחי בראשון לציון ולמד בבית הספר הממלכתי-דתי סיני בעיר ובגימנסיה הריאלית.

בשנת 1965 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. עבר הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בפלס"ר 7 ולחם בראשה במלחמת ששת הימים. בהמשך שירת בסיירת אגוז כמפקד פלוגה והשתתף בפשיטה על מפקדת המחבלים בכפר עינתא הסמוך לבינת ג'בייל, פשיטה רגלית בלילה קר וגשום במיוחד, בה נהרגו כחמישה מחבלים[1]. בינואר 1971 פיקד על חולית הפריצה בפשיטה לאל-ח'יאם, שבה פוצצה המפקדה של אזור דרום הפתחלנד. בפעולה נהרג קצין ונפצעו שלשה מהלוחמים, בהם אגמון שנפצע בידו. לאחר מכן נתמנה לסגן מפקד היחידה והשתתף במבצע קלחת 4 מורחבת ובמלחמת יום הכיפורים. בהמשך הקריירה הצבאית שלו שימש כמפקד גדוד 450 (האריה המעופף), מפקד בית הספר למ"כים[2], מפקד חטיבה, קצין אג"ם של פיקוד הצפון במלחמת לבנון הראשונה[3] ומפקד אוגדה. בשנים 1986 עד 1988 פיקד על יחידת הקישור ללבנון ובשנים 1988 עד 1991 כיהן כקצין חי"ר וצנחנים ראשי. ב-1993 מונה ליועץ לרמטכ"ל לענייני אינתיפאדה.

לאחר שחרורו מצה"ל פעל כאיש עסקים. הוא ניהל את חברת "חבר לחייל" שזכתה במכרז לניהול הגרלות האגודה למען החייל, אך התמוטטה והותירה חובות רבים[4] בפעילות אחרת שיווק קרקעות באי ונואטו[5].

בשנים 1996-1997 כיהן במשך מספר חודשים כראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו[6]. לאחר מכן היה חבר במפלגת "קדימה" ושימש יו"ר מרחב ראשון לציון של המפלגה. ב-2012 הביע תמיכה במועמדותו של שאול מופז לראשות המפלגה[7].

בשנת 2023 נמנה עם המוחים נגד הרפורמה המשפטית ונאם בהפגנות נגדה.[8]

היה נשוי לאווה עד למותה ב-2021 ואב לשלוש בנות. בתו עדי נפטרה מסרטן במהלך שירותה כקצינה בחיל המודיעין, ולאחר מאבק משפטי שניהלה המשפחה הוכרה כחלל צה"ל[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד אגמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב ארז, האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו', הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמ' 65
  2. ^ נועם שרעבי, אחרי 40 שנה, אתר זרוע היבשה, 7 במאי 2013
  3. ^ שי פוגלמן, 30 שנה למלחמת לבנון כיבוש הבופור: הפקודה שלא הגיעה, באתר הארץ, 31 במאי 2012.
  4. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש: דוד אגמון, לשעבר מנהל לשכת רה"מ, ישלם לבנק לאומי כ-3 מ' ש', באתר גלובס, 26 ביוני 2006.
  5. ^ איתמר לוין, ‏דוד אגמון הגיש קובלנה פלילית נגד בכירי "ידיעות אחרונות" בטענה לדיבה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000;
    אלעזר לוין, ‏דוד אגמון: ישראלים חכרו 800 אלף ד' במדינת ונואטו ממערב לאוסטרליה, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2000
  6. ^ התפטר מנהל לשכת רה"מ, באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  7. ^ אתר יאללה קדימה
  8. ^ תא"ל במיל' דוד אגמון: "מאמין למשפטנים, לכלכלנים ולהייטקיסטים, לא לנתניהו", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023;
    רדיו צפון 104.5FM, ‏מנהל לשכת נתניהו לשעבר עולה להתקפה: "היום זה המדינה מול שאיפותיו האישיות", באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2023;
    ציוץ בטוויטר של דמוקרטTV,‏ 3 ביוני 2023;
    אגמון נואם בהפגנה בכיכר חורב בחיפה, 22 ביולי 2023
  9. ^ נטע זך, לא בקרב ולא בקישון, באתר הארץ, 30 במרץ 2003