דודו ניב
 | |
| ניב, אפריל 2010 | |
| לידה |
19 באפריל 1968 (בן 56) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דודו ניב (נולד ב-19 באפריל 1968) הוא שחקן, במאי ומדבב ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשכונת יד אליהו בתל אביב בשם דוד נימקובסקי. הוא בוגר בית צבי, בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה. במהלך לימודיו גילם תפקידים ראשיים בהפקות רבות, בהן: "האביב מתעורר" (בה גילם את דמותו של מלכיור), "ארקדיה" (ספטימוס הודג'), "החטא ועונשו" (רסקולניקוב), "תעלולי סקפן" (סקפן), "המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה" (בנדל) ועוד.
לאחר סיום לימודיו ב-1995, שיחק בתפקיד הראשי בהצגת תיאטרון בית ליסין "הרולד ומוד" (בתפקיד הרולד)[1], לצד ליא קניג. בתיאטרון בית ליסין שיחק בתפקידים מרכזיים גם במחזהו של מוטי לרנר, "סתיו ימיו", ובמופע המוזיקלי "מצעד המלאכים".
בהמשך שיחק ניב בתפקידים מובילים בתיאטראות שונים בארץ: "עד התביעה" (סר וילפריד רוברטס) בתיאטרון חיפה; הלילה ה-12 (בתפקיד סבסטיאן) בתיאטרון הקאמרי; "סופשבוע עם פינטר", "סלבריישן" בתיאטרון הבימה (במסגרת פסטיבל מחזאות פוליטית בריטית); "המסע לירושלים", "שירת הפרא האציל", "מלא כוונות טובות", "אשתו", "צו קריאה", "מוגש קר", "פסטיבל תיאטרון קצר" בתיאטרון צוותא; וכן בהפקות רבות של תיאטרון הספרייה, כגון "הבחורים בדלת ממול" (נורמן), "דואט לאחת" (ד"ר פלדמן), "אבות ובנים" (פאבל), "אורח לא צפוי" (המפקח תומאס), "האסופית" (מתיו), "ג'קיל והייד -המחזמר" (פול), "הדה גאבלר" (השופט בראק), "בית הבובות" (ראנק), "אאידה" (פרעה), "ואלס הכלבים" (קארל), "מקבת'", "אגדת אוהבים" (דיולאק), "הנס של אנטוניו הקדוש".
במשך כחמש שנים שיחק בתיאטרון גשר. בהצגות: "שוורץ וחיות אחרות" (מוריס), "שיחת חיות", "שונאים - סיפור אהבה" (ליאון טורטשינר), "מינכהאוזן" (תומאס), "טרטיף", מאת מולייר (בתפקיד אורגון)[2], "הרפר ריגן" (אלווד בארנס), "רביזור" מאת ניקולאי גוגול (זמלניקה), "הארווי" (פרופ' צ'מלי), "יונה ונער" (הדוד).
משנת 2012 בתיאטרון הקאמרי, בהצגות: "ריצ'רד השני" (יורק)[3], "ריצ'רד השלישי" (בקינגהאם) - שני המחזות מאת ויליאם שקספיר[4], ובוימו על ידי ארתור קוגן; "איש קטן מה עכשיו?" (בתפקיד מר קליינהולץ) בבימויו של איתי טיראן, "מקבת" (מקדאף) בבימוי עמרי ניצן[5], "סיראנו דה ברז'ראק" (בתפקיד "ראגנו") בבימוי גלעד קמחי[6], "חברים של חברים" (זימר) מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו[7], "גטו" (בתפקיד וייסקופ - בהצגות בתיאטרון ויגסנהאז בודפשט), "איבנוב" (לבדייב), "הכיתה שלנו" (הפקה משותפת עם תיאטרון הבימה), "מפיסטו" (בתפקיד הגנרל - גרינג) בבימוי עמרי ניצן[8], "החדר האחורי" (בתפקיד סאם) מאת ובבימוי עדנה מזי"א (הפקה משותפת עם תיאטרון בית ליסין)[9], "מהומה רבה על לא דבר" מאת שקספיר (בתפקיד דון ג'ון) בבימוי אודי בן-משה, "האחרים" (בתפקיד מרשק) מאת ובבימוי הלל מיטלפונקט, "מעשייה מגונה" בבימוי יאיר שרמן, "מחוברים לחיים" (אנטואן), "הטנק" (בתפקידי יצחק עשת/משה דיין) בבימוי עירד רובינשטיין, "עוץ לי גוץ לי" (בתפקיד שר הארמון) מאת אברהם שלונסקי ובבימוי ארז שפריר החל משנת 2021, "פיקוח נפש" (בתפקידי יצחק והרב צוקרמן), "מלאכים באמריקה" ו"מלאכים באמריקה חלק ב" (בתפקיד אתל רוזנברג) בבימוי גלעד קמחי.
כמו כן השתתף ב"פרויקט קריאה ראשונה" של התיאטרון הקאמרי, במסגרתו השתתף בערבים שהוקדשו למחזות "הנרי החמישי" מאת ויליאם שקספיר ו"חפות" מאת המחזאית המודרנית הגרמניה דאה לוהר. בתיאטרון חיפה השתתף בפרויקט דומה, עם המחזה "אגדת חורף" מאת שייקספיר.
בתיאטרון תמונע, בהצגות:"חלומות של אנונימוס" לצד הפרופ' יוסי יזרעאלי, שגם כתב וביים, "מרי סטיוארט" מאת פרידריך שילר[10], ו"השחף" מאת אנטון צ'כוב בבימוי עירא אבנרי (בתפקיד טריגורין).
בתיאטרון מלנקי השתתף בהצגות: "שפירא" (בתפקיד שפירא), "אותלו" (בתפקיד יאגו), "אמוק", "על החטא" (פורפירי פטרוביץ')[11], "טרגדיות קטנות" (דון ז'ואן/סליירי), "הזר", "מוצרט וסליירי" (מוצרט) ו"בין מוצרט לפושקין" (בהפקה משותפת עם רביעיית כרמל).
תפקידים בקולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניב שיחק בנוסף במספר תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע, בהפקות: "המלון של פיני", "דובדבני וקובץ'"[12], "המיוחדת", "בית לחם"[13],"אינרציה", "מעצר בית", "השועלים", "גור ואוח","הכיתה המחורפפת", "תא גורדין 2", "השכונה", "עמוק במים","מפלצות קטנות", "החצר", "שני דגלים", "בראשית ברא", "חסמבה ושודדי הסוסים", "אסכולת התיאטרון השקספירי", "גלובוס", "אחד על אחד" ועוד. בשנת 2011 החל אף לדובב סרטים, ובמהלך השנים השתתף בדיבוב העברי של הסרטים: "רנגו", "הדרדסים", "מראה מראה","הלורקס", "מלכת השלג", "גנוב על המיניונים", "הדרדסים 2", "הקסם במראה-מלכת השלג 2" ו"גנוב על העולם", "הדב פדינגטון 2", "משפחת סופר על 2".
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במסגרת תיאטרון הקאמרי השתתף ב"ריצ'רד השלישי", זוכת פרס התיאטרון הישראלי כהצגת השנה 2012[14].
- במסגרת קו-פרודוקציה בין תיאטרוני הקאמרי והבימה, השתתף ב"הכיתה שלנו", זוכת פרס התיאטרון הישראלי כהצגת השנה 2014.
- בתיאטרון הקאמרי זכה בפרס שחקן המשנה המצטיין לשנת 2013 על שם נתן כוגן.
- זוכה פרס שחקן מצטיין מטעם קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב לשנת 2013.
- על תפקידו בהצגה "על החטא" זכה בפרס קיפוד הזהב לשחקן השנה 2007.
- על תפקידו בהצגה "המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה", בבימויו של מיטקו בוזקוב, זכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי פודיום, מוסקבה.
- על תפקידו בהצגה "חלומות של אנונימוס", במסגרת תיאטרון תמונע, זכה בפרס קיפוד הזהב לשחקן משנה לשנת 2012[15].
- זוכה פרס ראש עיריית תל אביב-יפו ע"ש אברהם בן יוסף לשחקן מצטיין 2022, על תפקידו בהצגה "הטנק" בתיאטרון הקאמרי.
- זוכה פרס קיפוד הזהב שחקן השנה 2022 על תפקידו בהצגה "אמוק" בתיאטרון מלנקי.
- זוכה פרס קיפוד הזהב 2023 לשחקן משנה על תפקיד יאגו ב"אותלו".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דודו ניב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דודו ניב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דודו ניב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דודו ניב, בארכיון תיאטרון גשר
- תהל פרוש, עכבר העיר, ישראלי בשירות הוד מלכותה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- צבי דובוש, אתה חי רק פעמיים, ראיון באתר "אישים", נובמבר 2011
- שני ליטמן, החטא, עונשו ומה שבא אחר כך, באתר הארץ, 23 בינואר 2013 - כתבת פרופיל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "הרולד ומוד": יחידה ומיוחדת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2015
- ^ ביקורות:
תמרה שרייבר, מולייר, הפעם בסגנון גרוטסקי, באתר גלובס, 7 במאי 2009
מיכאל הנדלזלץ, טרטיף בתיאטרון גשר: מטורטפים כהלכה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009 - ^ מיכאל הנדלזלץ, אמש בתיאטרון: מעשיית תוגה על מלך מת, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- ^ מיכל גלנטי, השיחה: לנדסברג וקונדה בפרמיירה של "ריצ'רד השלישי", באתר גלובס, 23 בספטמבר 2012
- ^
מיכאל הנדלזלץ, "מקבת": חזיון דמים מרהיב, באתר הארץ, 12 ביולי 2013
- ^ רון שוורץ, חוויית תיאטרון מעולה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2013
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "חברים של חברים": הקרום הדביק של הישראליות, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "מפיסטו": זהירות, רק שחקן, באתר הארץ, 16 במרץ 2016
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, משפחה בהפרעה, באתר גלובס, 12 בינואר 2017 מיכאל הנדלזלץ, "החדר האחורי": משפחה מאשרת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "החדר האחורי": להגיד משהו חכם על העולם שסביבנו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016 - ^ ארל'ה הצמצם הבוער, הצמצם הבוער: מאהב בקאמרי ומלחמת אחים בתמונע, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2012
- ^ מיכאל הנדלזלץ, פשע, עונשו ושכרו, באתר הארץ, 7 במאי 2007
- ^ אורי ערן, עכבר העיר, דובדבני וקובץ': איך אומרים לוזר בעברית?, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2011
- ^ אורי קליין, הסרט "בית לחם" עשוי היטב, לטוב ולרע, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2013
- ^ עכבר העיר, "ריצ'רד השלישי" היא הזוכה הגדולה של טקס פרסי התיאטרון, באתר הארץ, 10 במאי 2013
- ^ עכבר העיר, "מיין ג'רוזלם" היא הזוכה הגדולה בטקס קיפוד הזהב, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
