דודא רפואי
 דודא רפואי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מכוסי זרע |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | דודא |
| מין: | דודא רפואי |
| שם מדעי | |
 Mandragora autumnalisברטולוני, 1820 | |
דודא רפואי (שם מדעי: Mandragora autumnalis) הוא עשבוני רב שנתי, מין בסוג דודא, ממשפחת הסולניים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשו של הדודא הרפואי שיפודי ועבה, מעמיק חדור לקרקע עד כ-2 מטרים. סביב השורש צומחת בתחילת הסתיו שושנת עלים גדולים באורך של כ-30 ס"מ. צבעם ירוק כהה, והם קמוטים מאוד. הפרחים הפורחים כבר בחודש דצמבר, נישאים על עוקצים ארוכים ממרכז השושנת, צבעם סגול ובהם חמש אונות. הפירות, המבשילים בסביבות חודש יוני, הם ענבות בשרניות, קוטרן כ-3 ס"מ וצבען כתום עז. לפרי ריח נעים, חזק ומשכר. בתוך הפרי, מספר חרצנים שחורים.
כל חלקי הצמח מכילים רעלים חריפים (בעיקר אטרופין), המגנים עליהם מפני הרעייה. רעלים אלו מסוכנים גם לאדם. ידועים מקרים של ילדים שאכלו את עליו המתוקים וסבלו מהרעלה קשה. הפירות ראויים למאכל אדם כשהם בשלים, טעמם נעים ומזכיר אננס. גם בתקופה זו, חרצני הפרי מסוכנים לאדם.
תפוצת הפרי ים-תיכונית ואירנו-טורנית, בארץ הוא מצוי בבתה ובגריגה הים תיכונית.
סביב הצמח מהלכות אגדות רבות מימי קדם. במקרא מוזכר הדודא כצמח המסייע בבעיות פוריות, והזיהוי שלו עם הדודא המקראי[2] מקובל כוודאי. בספרות היוונית והרומית מוזכר הצמח פעמים רבות; השתמשו בו לרפואה, לטיפול בבעיות פריון, כשיקוי אהבה, כסם הרדמה, לכישוף, ולטיפול בשדים ורוחות. המחזה מנדרגולה של ניקולו מקיאוולי מבוסס על האמונה בסגולותיו המיתיות של צמח הדודא. על פי הספר הארי פוטר וחדר הסודות, הצמח מרפא את אלה שאובנו ממבט הבסיליסק.
הדודא במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדודא נזכר שש פעמים במקרא, בשתי הופעות. ההופעה הראשונה בספר בראשית כוללת את חמשת האזכורים הראשונים, כאשר ראובן מוצא דודאים בשדה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ". רחל מבקשת מלאה את הדודאים, ולאה דורשת תמורה, שכן: "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי". רחל מציעה לה לשכב עם יעקב במקומה באותו לילה: "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ [יעקב] הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ" (בראשית, ל', י"ד). בעקבות משכבם באותו לילה נולד יששכר. ההופעה השנייה היא כצמח המפיץ ריח נעים: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים, ז', י"ד). בספר ירמיהו מופיעים "דּוּדָאֵי תְאֵנִים" (ירמיה, כ"ד, א'), במשמעות של דוּד, סל תאנים.[3]
תרגומים רבים תרגמו את ה'דודאים' כ- Mandragora autumnalis, הקרוי בימינו דודא רפואי. גם אסף הרופא כתב: "דודאים, נקראים בלשון ארם יברוחין, וכל לשון מנדרגורא". בספרות חז"ל מובא עוד מגוון זיהויים: "מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. ר' יונתן אמר סביסקי" (סנהדרין צט ע"ב). במדרש מובא: "ר' חייא בר אבא אמר: יברוחין. ר' יצחק אמר: שעורין. ר' יהודה בר סימון אמר: מיישין."[4]
הדודא הרפואי היה בשימוש במצרים העתיקה כפי שעולה מהמקורות הכתובים, מציורי קיר ומן הממצא הבוטני-ארכאולוגי.[5]
יש להבהיר שהדודאים גדלים בר בארצות הים התיכון, אולם לא בחרן (מזרחית לסוריה של היום), שם לפי הסיפור חיו יעקב ונשותיו - לכן ייתכן שהצמח המוכר לנו היום אינו הדודאים שבהם השתמשה רחל, או שמקור הסיפור הוא בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דודא רפואי, באתר ITIS (באנגלית)
- דודא רפואי, באתר NCBI (באנגלית)
- דודא רפואי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דודא רפואי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דודא רפואי, באתר Tropicos (באנגלית)
- דודא רפואי, באתר GBIF (באנגלית)
- דודא רפואי, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דודא רפואי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ המוזכר בספר בראשית פרק ל' פסוק י"ד.
- ^ אליה שמואל הרטום, תורה נביאים כתובים - מפורשים פרוש חדש בצירוף מבואות על פי שיטת מ. ד. קאסוטו, כרך ירמיה - מפֹרש על-ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה, 1976. פירוש לירמיה פרק כ"ד פס' א', עמ' 80.
- ^ ילקוט שמעוני, תורה, קכ"ט
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 93-91