דובי בנימיני
 | |
| בנימיני במהלך סיור אגודת חובבי הפרפרים בגבעת מר אליאס (דרום ירושלים), 2013 | |
| לידה |
1941 (בן 83 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
לפידופטרולוגיה |
| מקום לימודים | |
  | |
דובי בנימיני (נולד ב-1941) הוא חוקר פרפרים ישראלי. כתב את המגדיר המקיף והמרכזי לפרפרי ישראל[1] וספרים נוספים על פרפרי-היום של ישראל.[2] בשנת 1983 ייסד את אגודת חובבי הפרפרים בישראל ומשמש כנשיאה וכעורך ביטאונה[3] מחקריו בתחום פרפרי-היום של ישראל הובילו לתגליות מחקריות רבות אודות הזואוגאוגרפיה של פרפרי-היום של ישראל והמזרח התיכון, על הביולוגיה הייחודית של מיני פרפרים, אזורי תפוצתם ובתי הגידול הייחודיים שלהם. מחקריו של בנימיני מצוטטים במאמרים ובכתבי עת רבים על פרפרי ישראל והמזרח התיכון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימיני נולד בחיפה והחל להתעניין בפרפרים כבר בהיותו ילד בן 9. באותה עת, ספרי פרפרים לא היו בנמצא, והספרות האנטומולוגית שהייתה קיימת בעברית הייתה מזערית. הוא נהג לפקוד עם הוריו את "בית מסחר ספרים רינגט" בעיר התחתית בחיפה, ושם הזמינו מאנגליה את ספרי הפרפרים של הגנטיקאי האקולוגי הבריטי אדמונד בריסקו פורד (אנ').[4]
בנימיני הוא בוגר בית-הספר הריאלי בחיפה, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות ולמד הנדסת אווירונאוטיקה במסגרת לימודים לתואר שני.[5] משמש כמהנדס בכיר בתעשייה האווירית לישראל והיה מנהל הייצור של מטוס הקרב המתקדם "לביא". בנימיני זכה בפרס ביטחון ישראל על יישום למטוס הכפיר.[6][7]
בשנת 1983 הקים את אגודת חובבי הפרפרים בישראל שחבריה עוסקים בלימוד, בחקר ובשימור פרפרי-היום של ישראל, ומובילים את המאבק הציבורי להגנת פרפרים נדירים בישראל הנמצאים בסכנת הכחדה. הוא משמש כנשיאה של האגודה והרוח החיה של כל מכלול פועליה.
בשנים האחרונות משלב בנימיני את הידע הרב שצבר אודות הפרפרים עם הידע ההנדסי האווירונאוטי בפיתוח של רובוטים מעופפים זעירים.[8] ברשותו נמצאת ספריה מדעית המכילה ספרות ענפה בנושא פרפרי המזרח התיכון שליקט לאורך השנים ברחבי העולם. בחמישים השנים האחרונות לצד עיסוקו המקצועי כמהנדס אווירונאוטיקה בתעשייה האווירית חקר בנימיני את פרפרי-היום והיה לחוקר מרכזי בתחום. במהלך שנות מחקריו יצר בנימיני קשרים ענפים עם חוקרי פרפרים מובילים בעולם ובכלל זה מומחים אנטומולוגים חוקרי פרפרים ממדינות שכנות ובהם מטורקיה, מירדן ומקפריסין.
בתקופת שליחותו בצ'ילה הפך למומחה בעל שם עולמי לכחלילי צ'ילה. בתוך-כך, גילה כעשרים מיני פרפרים חדשים למדע.[9][10]
נכון לשנים האחרונות שוקד בנימיני על פרסום מגדיר מקיף אודות פרפרי-היום של המזרח התיכון והביולוגיה הייחודית להם, בארבעה כרכים: "פרפרי הלבנט" - דרום טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, מצרים, סיני, וצפון מערב ערב הסעודית. הכרך השני עוסק במשפחות: הצבעוניים, הלבניניים וההספריות, והוא יצא לאור בשנת 2020.הכרך השלישי יצא בשנת 2022 והוא עוסק במשפחת הנימפיות Nymphalidae, הכרך הרביעי יצא לאור בשנת 2023 והוא עוסק במשפחת ה-כחליליים. הכרך הראשון עדיין לא פורסם והוא יעסוק בביולוגיה ובהתנהגות של פרפרי הלבנט. ארבעת הכרכים הם פרי מחקר רב שנים של בנימיני ושל חוקרים נוספים.
גינת הפרפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בנימיני פרסם ספר מקיף בשם "גינת הפרפרים" המעניק מידע רב על פרפרים ועל צמחי בר, ומספק עצות כיצד להקים גינת צמחים ביתית עם פרחי צוף מתאימים וצמחים פונדקאים, שימשכו אליה פרפרים.[11] יוזמת "גינת הפרפרים" גם הובילה לכמה מיזמים ברחבי הארץ וביניהם היוזמה לטפח בעיר בת-ים גינות פרפרים ברמה המוניציפלית והפרטית ובכך "להביא" את הפרפרים אל העיר.
בחירת הפרפר הלאומי – כחליל השרברק[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחד עם רעייתו לאה יזם את בחירת הפרפר הלאומי, במסגרת חגיגות שנת ה-75 למדינת ישראל, כמיזם של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, החברה להגנת הטבע, קק"ל, רט"ג, משרד החינוך ועוד. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, העניקה את חסות המשרד. פרפר כחליל השברק נבחר בין היתר בשל צבעי הדגל (כחול ולבן) שכיחותו בכל הארץ ושניתן לראותו במרבית חודשי השנה.
לאחר הצבעה פתוחה לכלל הציבור, כולל במערכת החינוך ובצה"ל, מתוך מספר מצומצם של פרפרים שהועמדו לבחירה. ב-23 באפריל 2023 הוכרז הפרפר הלאומי במרכז לחקר ציפורי ירושלים הסמוך למשכן הכנסת.[12]
הישגים בתחום הגנת הפרפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_Plebejus_pylaon_cleopatra.jpg)
הכרזה על פרפרים מוגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 במרץ 2009 פורסמה בקובץ התקנות לראשונה רשימת 14 מיני פרפרים מוגנים בישראל - כתוצאה ישירה ממאבק עקשני של בנימיני, ד"ר גיא פאר וחברים נוספים מאגודת חובבי הפרפרים, שנמשך שנים אחדות, בעיקר מול משרד החקלאות שסירב לחתום על התקנות. המשרד להגנת הסביבה בראשות השר גדעון עזרא חתום על תקנות אלה.
מאבקים מוצלחים להגנה על זני פרפרים בסכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאבקים ציבוריים "דון- קישוטיים" נגד יזמי נדל"ן ואינטרסים מסחריים הצליח דובי בנימיני, גיא פאר וחברים נוספים מאגודת חובבי הפרפרים להגן עד כה על המינים הבאים: כחליל הגליל, כחליל חדרה - מין מוגן המעופף בחולות חדרה. חברת שיכון עובדים עצרה את בניית "שכונת הפרפרים" עד קבלת תוצאות סקר הפרפר שעל פיו יחולק השטח ויוקצה מרחב קיום לכחליל הנדיר הזה.[13][14]
המאבק לשמירה על נימפית הקוציץ - "נימפית צפת" - מין מוגן המעופף בטרשי צפת בסמוך לשמורת אם החיטה. בעקבות פעילות האגודה ובלחץ מקומי הוגדרו רשמית המורדות המזרחיים שבין צפת לראש פינה לשמורת טבע בשם שמורת טרשי צפת.[15][16]
בהר החרמון, שבו מעופפים לא פחות מחמישה מינים מוגנים, פועל בנימיני לעצירת הרס הביוטופים של מרומי החרמון על ידי חברת הסקי שבונה רכבלים נוספים.
במזרח חבל לכיש מתקיים מאבק לשמירת על השטחים הפתוחים האחרונים של ספר המדבר בו מעופפים שני מינים אנדמיים נדירים, מוגנים ובסכנת הכחדה: כחליל קלאופטרה והספרית ערבתית, תת-מין אנדמי לספר המדבר הישראלי והירדני.
הגנה על כחליל הקדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחליל הקדד, מין מוגן המעופף ברמות מנשה. כדי לתת הערכה מחקרית נכונה של המצב יזמו דובי בנימיני יחד עם ד"ר גיא פאר בתחילת שנת 2014 ניטור מקיף של כחליל הקדד. בחודשים פברואר-מרץ בשנת 2014 יצאו כמה קבוצות של חובבי פרפרים בחיפוש אחר כחלילי הקדד במופעם כבוגרים באזורים שונים ברחבי הארץ אשר בעבר נצפו בהם כחלילי הקדד, ושישנם באתרים הללו קדדים גדולי פרי. החיפוש נערך בעיקר באזור עמק יזרעאל ורמות מנשה. הנתונים שנאספו מהווים בסיס נתונים למחקר אודות כחליל הקדד ומצבו באזורינו.[17]
פארק אגם הפרפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דובי בנימיני הוא המומחה המלווה, שותף להקמת פארק ״אגם הפרפרים״ במפעל קליל בכרמיאל, פארק אקולוגי טבעי פתוח לשימור והתרבות מגוון הפרפרים השוהים באזור כרמיאל. במאי 2022 נחנך פארק ״אגם הפרפרים״ בשטח פתוח של כ-15 דונם במפעל קליל, הפארק הוא מיזם משולב של עידוד אוכלוסיית הפרפרים שנמצאת בדעיכה עולמית, מיזם למען הקהילה וחיבור שיווקי לסמל הפרפר שנמצא בלוגו קליל.
תכנון הפארק החל עוד ב-2013 על ידי החברה להגנת הטבע, בשותפות עיריית כרמיאל עד היום הגיעו בהדרגה לפארק באופן טבעי 46 מיני פרפרים שונים מתוך 64 הקיימים באזור.
במהלך הקמת הפארק גילה דובי בנימיני מין חדש למדע וקרא לה על שם מפעל קליל, כִּתְמִית קְלִיל | Melitaea klili. הפרפר ייחודי לאזור ונוכח בפארק ״אגם הפרפרים״[18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010.
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009.
- דובי בנימיני, המדריך החדש של פרפרי ישראל, הוצאה לאור: 4 די מיקרורובוטיקס בע"מ, 2022.
- .Butterflies of the Levant, Dubi Benyamini & Eddie John - Vol 1-4, 4D MicroRobotics Ltd
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ יוטיוב עם ראיונות של דובי בנימיני בתקשורת[דרושה הבהרה]
- אתר גינת הפרפרים בישראל - בו דובי בנימיני מקדם הקמת גינות פרפרים בארץ
- אוריאל לוי, טעם החיים: פרפרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בספטמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דובי בנימיני, "מדריך הפרפרים", הוצאת כתר, הדפסה שישית מעודכנת, 2010
- ^ דובי בנימיני, "גינת הפרפרים", 2009
- ^ ביטאון אגודת חובבי הפרפרים - ביטאון היוצא בשני גיליונות מדי שנה.
- ^ The Aurelian Legacy: British Butterflies and Their Collectors
- ^ אתר הטכניון
- ^ יגאל מוסקו, הכירו את הפרויקט החדש בתעשייה האווירית: "פרפר המוות", באתר מאקו, 13 במאי 2011
- ^ מיוחד: מדוע באמת נכשל פרויקט הלביא? כתבה באתר nrg
- ^ פרפרי תעתוע - הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מספר 2 של המגזין ישראל דיפנס טק
- ^ תיאור שמונה מיני פרפרים חדשים למדע בצ'ילה
- ^ דובי בנימיני מצוטט במאמר אודות כחלילים בסכנת הכחדה
- ^ גינת הפרפרים בישראל באתר סימניה
- ^ נעה פישר, בצבעי הדגל: כחליל השברק הוכרז כ"הפרפר של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2023
- ^ משק כנפי הפרפר - מסע אחר על המאבק לשמירה על כחליל הגליל
- ^ צפריר רינת, הבנייה בשרון תקח בחשבון גם את כחליל הגליל, באתר וואלה!, 02 באוגוסט 2006
- ^ שמורת טרשי צפת
- ^ תשריט שמורת הטבע טרשי צפת
- ^ צפריר רינת, כאוס הפוך: סלילת חוצה ישראל תקטע משק כנפי הפרפר בצפון, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
- ^ אוריאל לוי, טעם החיים: פרפרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בספטמבר 2022