דו"ח סמית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הנרי דה-וולף סמית |
| שפת המקור | אנגלית |
| תורגם לשפות | מעל 40 שפות |
| סוגה | דו"ח ממשלתי |
| הוצאה | |
| הוצאה | Princeton University Press |
| תאריך הוצאה | 1945 |
| מספר עמודים | 275 |
  | |
דו"ח סמית (מאנגלית: Smyth Report) הוא המסמך הרשמי אשר סיקר את תוכנית מנהטן, תוכניתן של בעלות הברית לפיתוח נשק גרעיני בזמן מלחמת העולם השנייה. שמו המלא הרשמי הוא "אנרגיה אטומית למטרות צבאיות: הדו"ח הרשמי על פיתוח הפצצה האטומית בחסות הממשל האמריקני, 1940- 1945". המסמך נכתב במהלך תוכנית מנהטן על ידי הפיזיקאי הנרי דה-וולף סמית (מכאן כינויו) ופורסם ב-12 באוגוסט 1945, ימים ספורים לאחר הטלת הפצצות הגרעיניות על הירושימה ועל נגסאקי.
מטרת הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדו"ח, אשר נכתב בהוראתו של מנהל תוכנית מנהטן, הגנרל לסלי גרובס, תיעד את תהליך פיתוח הפצצה הגרעינית, כולל תיאור פיתוח המעבדות הסודיות בלוס אלמוס, אוק רידג' והאנפורד, והתהליכים הפיזיקאליים העומדים בבסיס הפעלת הנשק הגרעיני, ובפרט אלה ההכרחיים לתהליך הביקוע הגרעיני ותגובת השרשרת. כמו כן שימש הדו"ח מדד למדענים המעורבים בתהליך באשר למידת סיווגם הסודי של פריטי מידע, כאשר ברור כי מידע אשר פורסם בדו"ח אינו סודי וניתן לדון בו בפומבי.
מטרת הדו"ח המוצהרת הייתה לספק לציבור האמריקני אינפורמציה מספקת להבנת מהותו של הנשק האטומי, כזו שתאפשר לו קבלת החלטות בנושא, זאת כפי שניתן לקרוא בדברי המבוא לדו"ח:
"האחריות על מדיניות האומה האמריקנית מונחת בראש וראשונה על כתפי אזרחיה, וביכולתם להתנער מאחריות זו בתנאי שניתנת להם אינפורמציה מספקת. אמנם אין ביכולתו של האזרח הממוצע להבין לעומקם את מבנה ודרך הפעלתו של הנשק הגרעיני, אולם יש בקרבנו קבוצת מדענים ומהנדסים שכן מסוגלים לכך, וביכולתם להסביר את הפוטנציאל הגלום בפצצה הגרעינית לאחרים. הדו"ח הנוכחי נכתב למען קבוצה מקצועית זו ומהווה דין וחשבון על העבודה שנעשתה בארצות הברית מאז 1939 במטרה לייצר פצצות אלו. אין זה מסמך היסטורי רשמי ואין זה מסמך טכני המיועד למומחים. פרטים מסוימים הושמטו ממנו משיקולי שמירה על סודיות."
ביקורת על הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שעבר בחינה מדוקדקת טרם פרסומו, נמתחה על דו"ח סמית ביקורת מצד פוליטיקאים אשר טענו כי נחשפו בו סודות גרעין חשובים. עם זאת, רוב הפוליטיקאים לא הבינו דבר וחצי דבר בנשק גרעיני, לא היו מעורבים בתהליך פיתוחו, ומכאן שלא יכלו לדעת איזה מידע סודי לא פורסם בדו"ח ועד כמה "סודי" לכאורה המידע שכן פורסם. למעשה התמקד דו"ח סמית בעיקר במידע אשר היה כבר זמין במקורות בלתי מסווגים בכל הקשור לפיזיקה גרעינית בסיסית, ובידע אשר היה כבר קיים בקרב הקהילה המדעית, או כזה שניתן היה להסיקו בנקל ממידע קיים.
דו"ח סמית לא הכיל כלל מידע מעשי כיצד לבנות פצצה גרעינית. במעומעם בלבד הוזכר בו מבנה פצצת האורניום "ילד קטן", ולא צוין כלל המבנה המורכב יותר של פצצת הפלוטוניום, כדוגמת הפצצה "איש שמן". במהדורתו הראשונה לא פורסמו בו כלל רישומים ודיאגרמות, ומהדורה מאוחרת יותר הכילה דיאגרמות בסיסיות בלבד המתארות את תהליך הביקוע הגרעיני, צילומים מניסוי טריניטי וצילומי ציוד ממעבדות אוק רידג' והאנפורד (אך לא מלוס-אלמוס). ברית המועצות אכן נעזרה בנתונים שפורסמו בדו"ח בפרויקט בניית פצצה משלה, אולם המידע ששאבה ממנו התייחס רק לטיב המפעלים המעורבים בתהליך וכן לצורך השוואת נתונים.
רב-מכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות אופיו הטכני של דו"ח סמית, הוא נמכר בכ-127,000 עותקים בשמונה המהדורות הראשונות, תורגם ליותר מ-40 שפות, והיה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס מאמצע אוקטובר 1945 עד סוף ינואר 1946.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דו"ח סמית כלשונו
- סריקת המסמך המודפס
- דו"ח סמית, באתר OCLC (באנגלית)
