דגל ירושלים (תנועה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דגל ירושלים הוא שמה של תנועה רוחנית ופוליטית שניסה לייסד הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לשם השלמת הצדדים הרוחניים שבתחייה הלאומית היהודית.

התנועה נוסדה, על פי דברי הרב קוק, כדי לטפל בעניינים הרוחניים של גאולת ישראל, בעוד שהציונות דאגה לצדדים החומריים שלה. הרב קוק שלח כחודשיים אחרי פרסום הצהרת בלפור קול קורא לתפוצות ישראל להצטרף לתנועה זו[1]. באיגרת אחרת הוא מנסה להסביר את ההבדלים שבין תנועת המזרחי לבין תנועת דגל ירושלים, ואת הנחיצות של שתיהן, ואת הסיוע שתוכל תנועת המזרחי לקבל מדגל ירושלים[2]. במיוחד חרתה לרב קוק האמירה שרווחה בההסתדרות הציונית כי "הציוניות דבר אין לה עם הדת", והוא ניסה לדרבן מספר פעמים את אנשי תנועת המזרחי למחות כנגדה ולהתנער ממנה[3].

הרב קוק שלח את בנו, הרב צבי יהודה, למסע בכל רחבי אירופה בין רבני הפלגים השונים לקנות תמיכה בתוכניתו החדשה. במסעו של הרב צבי יהודה הוא נפגש עם כל גדולי הרבנים של הקהילות השונות. מיעוט קטן מאוד מהרבנים התנגד לתוכנית באופן אידאולוגי; הם ראו איסור הלכתי בהשתתפות במהלך לאומי חילוני. מהעבר האחר היו מעט רבנים שנרתמו לתוכנית והעלו את קהילותיהם לארץ ישראל. רובם של הרבנים הודיעו שהם תומכים בתוכנית אך חוששים מתוצאותיה. הם לא ידעו אם היהדות תוכל לשמור על עצמה בזעזוע כזה של ניתוק מהעיירה הקלאסית הסגורה, ששימשה כעין בועה החוסמת השפעות זרות.

סניפים לתנועה נוסדו באנגליה, הולנד, שווייץ וארצות הברית, אך הרב קוק נתקל הן בהתנגדות של המפלגות הדתיות, והן באינטרסים צרים של חברי הסניפים, והן מפאת חוסר יכולתו המעשית להרים ארגון כזה, דברים שגרמו לו לוותר על הקמת התנועה. ראשי התנועה בשווייץ היו הרב שלמה זלמן פינס והרב ד"ר יחיאל מיכל הלוי אשר.

בשלב מסוים כותב הרב קוק מספר פעמים כי הוא מעכב את הפעילות של דגל ירושלים בהיבטים שונים כדי לא לפגוע בתנועת המזרחי, שלא תהיה תחרות בין שתי התנועות, שתביא לרפיון ידיים לתנועת המזרחי, במיוחד לאור העובדה שאנשי המזרחי עוסקים במרץ בענייניהם[4].

בסופו של דבר התוכנית עצמה לא קיבלה תמיכה מספקת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב אבן חן, רב ומנהיג, פרק מ"ה: רעיון הקמת תנועת "דגל ירושלים" (עמ' 337-342), הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1998.
  • יוסי אבנרי, דגל ירושלים, בתוך: בשבילי התחיה, כרך ג, רמת גן תשנ"ט, עמ' 58-39.
  • סמדר שרלו, צדיק יסוד עולם: השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק, פרק ז, ג: יזמות משיחיות – "דגל ירושלים", "הלכה ברורה" וחידוש הסנהדרין (עמוד 346), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2012.
  • הרב אברהם וסרמן, קורא לדגל – הראי"ה קוק ודגל ירושלים האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית, הוצאת מכון הר ברכה, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איגרת תתס"ז, אגרות הראי"ה, חלק ג' עמ' קמ"ח
  2. ^ איגרת תתק"ה, אגרות ראי"ה חלק ג' עמ' רט"ז
  3. ^ אגרות הראי"ה ב', איגרת תצז, איגרת תקע"א
  4. ^ אגרות הראי"ה - איגרת תתקמ"ה, חלק ג', עמ' רסא, איגרת תתקמ"ז, חלק ג' עמ' רסג