דגל הפיליפינים

דגל הפיליפינים

סוג הדגל	דגל לאומי ודגל ימי לאומי
יחס אורך/גובה	1:2
הונף לראשונה	12 ביוני 1898
מוטיבים עיצוביים	ביקולור אופקי כחול-אדום, בצד משולש לבן ובתוכו שמש צהובה ושלושה כוכבים צהובים
שם המעצב	אמיליו אגינלדו

דגל הפיליפינים מורכב משמש בעלת שמונה קרניים ושלושה כוכבים, שניהם בצבע זהב, על משולש שווה-צלעות בצבע לבן בצד התורן. המחצית העליונה של האזור שנותר היא בצבע כחול והתחתונה בצבע אדום. יחס הממדים של הדגל הוא 2:1

היסטוריה

הדגל הומשג לראשונה על ידי אמיליו אגינלדו. הדגל הראשון נתפר בהונג קונג על ידי מרסלה דה אגונסילו, ביתה לורנצה, וג'וזפינה הרבוסה דה נטיבידד, אחייניתו של חוזה ריזל (על פי מקורות אחרים, שם האחיינית היה דלפינה הרבוסה דה נטיבידד).

זהו הדגל המקורי של הפיליפינים, כפי שנהגה על ידי גנרל אמיליו אגינלדו. הצבע הכחול בדגל זה היה בהיר יותר מהצבע המשמש כיום - כחול מלכותי. כמו כן, לשמש בדגל היו הרבה יותר קרניים, למרות שגם בעיצוב זה היו לקרניים שמונה פינות. במרכז השמש בדגל המקורי הופיעו פנים מיתיים

לפי הצהרת העצמאות של הפיליפינים ב-12 ביוני 1898, המשולש הלבן הוא הסמל של הקטיפונן, שעל ידי ברית דמים עוררו השראה בעם הפיליפיני לקום למהפכה. שלושת הכוכבים מייצגים את שלוש קבוצות האיים של המדינה: לוזון, ויסאייאס ומינדנאו, למרות שבהצהרת העצמאות במקור סימל אחד הכוכבים את האי פאנאי, במקום ויסאייאס. שתי האפשרויות מייצגות את אותו מסר: האיחוד של עמים ותרבויות לכדי אומה אחת. שמונה הקרניים של השמש מסמלות את שמונה הפרובינציות הראשונות: מנילה, קביטה, בולקן, פמפנגה, נואבה אסיג'ה, בטאן, לגונה ובטנגס, שהתמרדו נגד השלטון הספרדי.

למרות שרבים רואים היום במנילה עיר, הוספת מנילה לקבוצה לעיל הייתה נכונה בשנת 1898, שכן אז מנילה ופרבריה נוהלו כפרובינציה נפרדת. פרובינציה זו ידועה בשם "אזור בירת המדינה".

משמשעות הצבעים היא כדלהלן: המשולש הלבן מייצג שוויון ואחווה; הכחול מסמל שלום, אמת וצדק; והאדום מסמל פטריוטיות וגבורה. עם זאת, בהצהרת העצמאות נכתב כי ההשראה לצבעי הדגל היא מדגל ארצות הברית, כביטוי להכרת התודה של הפיליפינים לסיוע האמריקאי נגד הספרדים.

זהו הדגל הרשמי הראשון שנועד לייצג את המדינה. הוא עוצב על ידי הקטיפונן בנאיק, קביטה בשנת 1897.

הגוון המדויק של הצבע הכחול המשמש בדגל היה במרכז ויכוח במשך כמעט תשעים שנה. משנת 1920 ועד שנת 1985 הגוון היה "כחול צי", עד שהנשיא פרדיננד מרקוס הורה לשנותו ל"כחול שמים", בעצת חוגים היסטוריים, כדי שיהיה כמו הגוון המשמש את דגל קובה, שנתפשה כבעלת ברית נגד ספרד. בשל מחסור בחומרי גלם ובסטנדרט אחיד בזמן המלחמה הפיליפינית-אמריקאית, תומכי שני הגוונים יכולים להציג עדויות מתועדות שתומכות וסותרות את שתי הגישות. ראו דגלי המהפכה הפיליפינית.

במסמכים מהפכניים רשמיים כתוב בבירור שהגוון המקורי של כחול שהיה בשימוש היה "אזול אוסקורה", שפירושו בערך "כחול ערפילי", אולם הקביעה באיזה צבע מדובר בדיוק תישאר חומר לוויכוחים עוד שנים רבות. היסטוריונים נוטים להסכים ש"אזול אסקורה" הוא גוון כהה יותר מ"כחול שמיים", אך בהיר יותר מ"כחול צי".

כדי לשים קץ לוויכוח, קובע חוק הרפובליקה מס. 8491 כעת כי הגוון בו יש להשתמש הוא "כחול מלכותי".

הדגל הפיליפיני מיוחד בכך שהוא גם יכול לסמל מצב מלחמה. כשהדגל מונף הפוך, כך שהצבע האדום נמצא למעלה (או בצד שמאל, אם הדגל מוצג באופן אנכי), המשמעות היא שמדינת הפיליפינים נמצאת במצב מלחמה. הדגל הוצג הפוך לראשונה ב-4 בפברואר 1899, בתחילת מלחמת ארצות הברית-הפיליפינים.

ראו גם

• סמל הפיליפינים
• המנון הפיליפינים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דגל הפיליפינים בוויקישיתוף

• דגל הפיליפינים, באתר דגלי העולם (באנגלית)
• הוראת נשיא הפיליפינים מספר 137 (1965) באתר ממשלת הפיליפינים (באנגלית)
• דגל הפיליפינים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)